עד מתי

את אומרת שני דברים ../images/Emo141.gif

מצד אחד: אז בעצם כל מה שצריך - זה שמכלול השריטות שלי יוכל לחיות בשלום עם מכלול השריטות של סביבתי. וגם יכולת סבירה להתאוששות ממצבי התנגשות בין השריטות. ומצד שני: הרי לא נחכה להיות נקיים מדפוסים כדי ליצור קשרים. ולי נדמה, שפותחת השרשור מחכה שיופיע אותו אחד, שמכלול השריטות שלו (אני אקרא לזה דפוסים, ברשותך) יוכל לחיות עם מכלול השריטות (דפוסים) שלה. היא מחכה, והסבלנות שלה הולכת ואוזלת. ואני אומר, נכון, לא נחכה להיות נקיים מדפוסים כדי ליצור קשרים, אבל במקום לנסות ולהתייאש וחוזר חלילה, נשקוד על פירוק הדפוסים שלנו וכך נגדיל את מספר בני האדם שיש לנו אפשרות להתקרב אליהם. יש כאן רצף של "יותר נקי"\"פחות נקי", ולא הנגדה של "כן נקי"\"לא נקי".
 
לא בדיוק ../images/Emo141.gif

"סובלנות", זה כשמשהו אצל הזולת מפריע לך, אבל את לא אומרת כלום, אם משום שאת מבינה שאין לך זכות להעיר לו או משום שאת לא רוצה לריב איתו. אני מדבר על תהליך שיביא אותך למצב, שמה שהפריע לך בעבר, פשוט לא יפריע לך. אני מקווה שההבדל ברור.
 

Ima Adama

New member
אז אני אמורה לעבור תהליך כזה?

נניח שגבר עם זקן או שפם פסולים לשידוך מבחינתי, מה אני אמורה לעשות כדי "להתגבר" על זה?
 
רק אם את רוצה ../images/Emo141.gif

לא מתפקידי להגיד לך מה את אמורה לעשות. ואם את אכן רוצה "להתגבר", יש מגוון גדול של טכניקות שעוזרות לאנשים למוסס את הדפוסים שלהם. מצאי לך אחת שמתאימה לך, אפשר יותר מאחת, ותתחייבי אליה לשנה-שנתיים. אני מצאתי, ועשה לי הרבה טוב.
 
אוקיי, קיבלתי ../images/Emo141.gif

רצפים - אני אוהבת יותר מקצוות. לשקוד על - אוהבת יותר מלהתייאש. ואותך אוהבת סתם ככה בלי סיבה
 

ד ו ל ה

New member
זה די מייאש...

לפי התאוריה הזו אין לנו הרבה סיכוי להתקרב או לאהוב...|
 

מיKה

New member
דווקא יש סיכוי

קוראים לו תקשורת :) תקשורת טובה, כנות ופתיחות, יכולים לשמור על הקירבה.
 
אפרופו יוארה

לי נראה, שחשיבה שאנחנו יותר טובים ואנחנו יכולים "לקחת את הסביבה ולהגדיל אותה...." בחשיבה הזו יש המון (אבל המון) יוהרה.
 

ערסlight

New member
יוהרה

מצחיקה את... לרצות שלום, נגיד... זו יוהרה? לרצות להיות גורם שמעודד צמיחה אישית, זו יוהרה? לרצות להיות הורה חיובי, בן זוג תורם, זו יוהרה? מעניין איך את מכנה "מטרה חיובית" אני כמעט מתפתה לחשוב שיש פה עקיצה אישית ולא התמודדות רעיונית.
 
לרצות

לרצות זה נפלא. להאמין ולעשות טוב עוד יותר. רק שיש לך את הנטיה הזו להתחיל מאמירה מאוד קשה, כמעט פרובקטיבית. וכשאתה מקבל תגובה שאתה מכבד, תגובה שמראה לך אחרת, אתה מתחיל דיון לא פרובקטיבי, דיון עניני, כזה שמציג באמת את דעותך. והן.. די סטנדרטיות, רגילות וטבעיות. אתה התחלת בהכרזה שהיא יהירה ובררנית בגלל אבחון (פרובקטיבי) כזה או אחר שביצעת. מכאן הגעת לשלום עולמי. המרחק עצום... כמעט המרחק שבין דעה לפרובוקציה. והכול אישי.. אצלי אין עסקים, אצלי הכול אישי.
 

מיKה

New member
"יותר טובה"

כנקודת מוצא? לא. אתה מפספס את המהות הפשוטה. כשכותבת על בררנות, מצידי למשל לצורך הדיון, זה לא מגיע ממקום בו חושבת שיותר טובה או מוצלחת מזה העומד מולי. אלא מתוך ראיה שכרוכה גם בנסיון חיים, וגם מהכרות עצמית שפרמטרים מסויימים באישיות של אדם מסויים לא יכול להתאים לי באופן אישי לאורך הזמן. זה יכול להיות ממקום של אינטילגנציה, השקפת עולם, סדרי עדיפויות, חוסן נפשי דרך התמודדות עם אנשים או מצבים והרשימה הבוררת עוד ארוכה. אתה קורא לזאת "אימפוטנציה" אני קוראת לזה הסתכלות מפוכחת ובריאה שיכולה להכריע את הכף בזוגיות לכאן או לכאן. זה פשוט ולא מסובך. מליון סוגים של אנשים בעולם. חלקם מתאימים לנו במבנה הנפשי, וחלקם לא. להבין את זה, להפנים את זה, ולא להתפתות לקיים קשר זוגי בכל מחיר, זה הקושי. קח דוגמא למשל, את עומדת מול גבר שאומר לך, " אני אוהב את האישה שלי בבית. קריירה זה טוב, אבל כל עוד היא לא שוכחת שקיימת גם משפחה" עכשיו, לך תרים אליך גבר שדפוסי המחשבה שלו לגבי נשים הושרשו אצלו עוד מילדות. הסטנדרט החדש הזה, הוא טוב ונחמד להתפלספות כאן בפורום אך לעולם לא יעמוד במבחן המציאות. יכולה להיות מטרה מעניינת וטובה,אבל אכן, לגמרי נשגבת. חושבת שאחת הסגולות שעושות אותנו גדולים באמת(לא באמת גדולים, רק משתמשת במשפט "הגדול" שלך) היא היכולת להבין שיש שונים מאיתנו, לקבל את זה, ומכאן לבחור אם זה מתאים לנו השוני הזה בתוך החיים שלנו, או לא.
 

ערסlight

New member
את כמובן צודקת

פעם כתבתי שצריכים להתקיים 3 תנאים שיהיה חיבור: 1. משיכה פיזית 2. התאמה מנטאלית. 3. איחוד כוונות. בכדי שהקשר יהיה לו "זמן השרדות" כל שלושת הפרמטרים [הסדר לא רלוונטי] צריכים להתקיים. ולא רק זה, אלא ששני חברי הזוג צריכים לחוש שכל אלה מתקיימים וגם... העיתוי צריך להיות נכון. ועוד לא נגענו בשריטות היחודיות. נכון, באמת צריך לדעת לבחור. [אני אישית לא מכיר ולו מואר אחד]. ועדיין... אם אנחנו מחפשים ולא מוצאים יש בד"כ משהו בנו[!] שמפריע. האמירה של "להרים אותם אלינו" היא אפשרית באמת. זה מצב אישי [להבדיל מזוגי]. אני ראיתי אנשים שיכולים לעשות את זה, חוויתי את זה כאחד "שהרימו אותו" וגם מתרגל את זה בעצמי. [אגב, מדובר לא רק במצב זוגי, אני שיקמתי ללא הכר את יחסיי עם ילדיי בדרך זו]. לא תמיד הייתי במקום שבו אני היום. זה סטנדרט חדש שאשכרה עובד.
 

galia1962

New member
../images/Emo140.gifמסכימה אית RC

אלו שלושה תנאים שהכרחי שיתקיימו בשני בני הזוג-וכאן שאלת העיתוי היא מכרעת... ומאמינה, שכשאדם מוכן ובשל, ופותח את ליבו באהבה לחיים, גם האהבה מגיעה. כשנקרין מוכנות ורצון ואהבהה אמיתיים ופנימיים נפגוש אנשים במצב דומה אנחנו פוגשים אנשים לפי מה שאנחנו מקרינים לעולם ולפחות אצלי, כל עוד מבפנים לא הייתי מוכנה לשחרר פחדים ואנשים ואהבות שנגמרו, פגשתי רק אנשים שגם הם לא היו מוכנים מבפנים לאהבה ולקשר וכשלמדתי לשחרר, פגשתי...
 
למעלה