עד כמה לעזור?

[ורדה ש]

עד כמה לעזור?

בעקבות הבקשה המוגזמת של החולוני בעניין שדה השיפון - כל פעם כשבאה בקשה כזאת אני מתלבטת. מצד אחד - בא לי להגיב כמו שמגיבים בדרך כלל כאן בפורום - לך תעשה שעורי בית. אבל יש גם צד שני - לא כל בני האדם נהנים מקריאת ספרות. יש אנשים שבשביל ההנאה שלהם קוראים ספרי-עיון, או כתבי עת ויש אפילו כאלה שבכלל לא נהנים לקרוא ומוצאים הנאה בתחומים אחרים לגמרי. גם אנחנו כאן בפורום, שאוהבים לקרוא, קוראים רק מה שאנחנו אוהבים, והתלמידים המסכנים האלה חייבים לקרוא מה שהמורים שלהם בחרו ללמד, אז הרבה פעמים אני ממש מרחמת על כאלה כמו החולוני הזה שבכלל לא אוהב לקרוא, או שהוא אוהב אבל לא את התפסן, ואם יש לי עבודה מוכנה וגמורה שיכולה לפטור אותו מהעונש הזה, אז בעצם למה שלא אעזור לו? אז נכון שהבקשה של החולוני ההוא בעניין שדה השיפון היתה באמת מוגזמת בחציפותה, אבל הוא לא הראשון ולא האחרון שבא עם "בקשות עזרה לעצלנים". אז מה אתם אומרים - לעזור למסכנים האלה שצריכים לקרוא מה שמכריחים אותם או לא?

 

[Rivendell]

אני אומרת

שלכל אדם יש זכויות וחובות. תלמידים, למשל, אמורים ללמוד. זוהי כרגע החובה שלהם. אח"כ הם יתגייסו, ואז חובתם תהיה לעשות כל מיני דברים שהצבא ידרוש מהם. אח"כ הם יהיו (או לא יהיו) סטודנטים... וכך הלאה. מה שהחב´רה האלה מבקשים, בעצם, הם קיצורי דרך. אני בתור תלמידה שנאתי מתמטיקה. אני לא זוכרת שזה ריגש מישהו באופן מיוחד. לקחתי שיעורים פרטיים כל שנות החטיבה והתיכון, והצלחתי בסופו של דבר גם לעבור, ואפילו להתקבל לאוניברסיטה. הנקודה שלי היא שלומדים הרבה דברים שלא את כולם כל אחד אוהב. נכון. אבל כמו שכל ההומאנים נאלצים לעבור את הבגרות במתמטיקה, שבעיני היא באמת מיותרת עד היום, כך גם לפעמים צריכים הריאליים לקרוא ספר וחס וחלילה אולי גם להרחיב קצת אופקים. אין שום סיבה בעולם שמישהו אחר יכין להם את שיעורי הבית. לעזור - בוודאי. בשמחה רבה. אבל לא לקצר דרך לאף אחד.

 

[אנונימאוס]

לא לעזור!

אני לא חושב שצריך לעשות פסיכו-אנליזה לכל תלמיד שמתעצל ורוצה עבודה, ואין צורך להזכיר את החובות והזכויות של האדם. זהו לא פורום פילוסופיה

, המצב פשוט ולכן אין צורך לסבכו: ילד עצלן רוצה להוריד עבודה מהאינטרנט. הייתי שם, עשיתי את זה - חומר הלימוד הביתספרי של מקצוע הספרות יכול להיות מאוד מונוטוני ומשעמם, אפילו לאנשים שנהנים מקריאה. אבל זהו לא תירוץ כדי לסטות מהמטרה האמיתית של הפורום, מתן עזרה לילדים הללו רק תעודד ילדים אחרים(חברים שלהם) לצפות למצוא עבודות מוכנות בפורום. ילדים שרוצים להוריד עבודות מוכנות ימצאו אותן באינטרנט בקלות, אפילו אם לא נספק להם את התשובות.

 

[עוד צפורה גנן]

למי לעזור?

אני עוזרת לילדי (שמבקשים ורוצים) עם ש.ב. זה מספיק לי. אתמול חזרתי על אנגלית ומתמטיקה של כיתה ז´ ודי לי בכך. כשאני הייתי בבית ספר ונתנו לנו חומר ששעמם אותי לגמרי, באמת לא עשיתי אותו, אבל גם אמרתי - לא עשיתי כי זה שעמם אותי. מבחינתי שהמורה תתן לי על זה 0 עגול וגדול. כך למשל בבגרות בתנ"ך למדתי רק תורה, כי לא סבלתי נ"ך. עניתי רק על החלק של תורה שהיה 70% מהמבחן, וקיבלתי 70%. לא ציפיתי שמישהו אחר יעשה עבורי את העבודה. אם אני מתעצלת, זו זכותי, אבל זה ממש עזות מצח לבקש ממישהו אחר לעשות אותה עבורי.

 

[ציפי ג]

זאת אני שם.

 

[1WonderWoman1]

אני אישית דווקא מאוד נהניתי לקרוא

את התפסן בשדה השיפון... ולפי דעתי בקשר לעזרה בשיעורי בית צריך לעזור, אבל לא לתת עבודות מוכנות וגמורות. אלא לענות על שאלות ספציפיות הקשורות לעלילה אם הוא לא הבין משהו, או לנסות להבהיר ולהסביר משהו לא מובן. יש לי עוד שאלה שלא קשורה בכלל לנושא הזה, אבל החלטתי לצרף אותה להודעה: האם משהו כאן קרא את הספר Ten Little Indians (אני מקווה שכתבתי את השם נכון) של אגתה כריסטי, ואם כן האם הוא ממליץ לקרוא אותו?

 

[ביאנה]

כאחת שלומדת בבית ספר

וגם כאחת שאוהבת לקרוא, אני יכולה להעיד שהבחירה של הספרים שנלמדים בבית הספר היא קלוקלת לחלוטין. בוחרים ספרים של עגנון שהם קשים ומסורבלים (לא שהם לא יפים אבל קשה מאוד לילד בן 15-16 להתחבר אליהם), ואנטיגונה, שכתובה בשפה גבוהה, ועל נושא משעמם, וגם אם יש ספר יפה כלשהו, מנתחים אותו למוות והורסים הכל. למרות זאת, כל האנשים שאני מכירה לומדים ספרות, סובלים, קוראים, ולומדים למבחנים, ומגישים עבודות- אין מה לעשות, אסור לשכוח שגם בספרות יש בגרות. ולא, לא צריך לעזור לאנשים לעקוף את הדרך ולמצוא קיצורי דרך- כי קיצורי דרך זה אף פעם לא משהו חיובי- זה מתחיל בבית הספר אבל איפה זה יגמר, אני שואלת?!

 

[not much of a weirdo]

גם אני לומד בבית ספר(לצערי)

וכמו ביאנה גם אני אוהב לקרוא והספרים פשוט לא מתאימים. אני אישית נהניתי מלקרוא את העוזר/ברנארד מלמוד אבל זה ספר ממש ממש משעמם. כמו כל שאר הספרים שבית ספר מחייב לקרוא. בכל מקרה אחרי שמסיימים את הספר מכתיבים עליו כל כך הרבה ניתוח שאחרי זה אתה לא רוצה לראות אותו יותר. עצוב-אבל נכון

 

[עמי תפוח]

סיימתי

בי"ס לפני יותר משנה... (אני את הבגרות שלי כבר עשיתי - תמיד חלמתי להגיד את זה). והופ זה הופך לפורום תיכוניסטים... אני לא חושב שזה יעזור למישהו אם יתחילו לענות בפורום לכל מי שמחפש עבודות בספרות... (אולי למי שמחפש זה דווקא יעזור באותו הרגע). זה לא האקט החינוכי - הרי יש איפה למצוא עבודות מוכנות. זו פשוט לא התכלית של הפורום. ומישהו כבר ציין שבעניין הז תלמיז הוא כמו זבוב - הרגת בעיה של אחד ומיליון אחרים באים... ומעבר לכל זה, למישהו בפורום הזה יש בכלל את חשק לכתוב ארבעה עמודים על ספר שהוא קרא לפני כמה שנים??? אבל בהחלט צריכה להשאל השאלה, מה יוצא מלימודי הספרות - האם תלמידים משכילים (שהשכלתם מתמצה במה שהספיקו ללמד אותם לבגרות והם עוד לא שכחו) עדיפים על תלמידים אוהבי ספר (שלא יודעים להבין רבדים עמוקים יותר שבו)?

 

[ציפי ג]

לדעתי, שיעורי ספרות מאבדים משהו

לדעתי, כל המטרה שלהם צריכה להיות לעודד קריאה, שכן זו הבעיה של מרבית בני הנוער. אני חושבת שצריך לתת לקרוא ספר (אפילו אדיוטי - רומן רומנטי הכי מטומטם), ואח"כ לקיים עליו דיון פתוח בכיתה. לתת לכיתה לבחור רשימת ספרים, לא למורה ולא להנהלה, ולא למשרד החינוך. אני חושבת שלא צריכים להיות מבחנים על ספרות. נערים שמשוחחים איתם על ספר שעוסק בכדורגל יכולים לגלות שישי להם הרבה בקורת על האופן בו נכתב הספר, על דרכי התיאור שלו, ומגלים שיש להם טעם בקריאה ודעה חותכת לגבי נושאים שונים. ודי לי בכך.

 

[עמי תפוח]

וספרות מופת?

אני מסכים איתך, שמבחנים הם לא הדרך. אבל זאת טענה כללית נגד מערכת החינוך, טענה שלרוב לא מלווה בדרכים טובות יותר לגרום לתלמידים ללמוד... ובעניין הספרים - האם לדעתך תלמיד שקרא אך ורק רומאנים אידיוטיים, ותלמידה שכל השכלתה בספרי כדורגל - יכולים להיות "בוגרי" בי"ס? האם תעודת בגרות לא אמורה להעיד על איזשהו ידע בסיסי בתרבות העולם והארץ? אני לא חושב שצריך ללמד את כל הדרמות היוניות. גם אני סבלתי מאנטיגונה, כמו הורי לפני. אבל אפשר שמערכת החינוך תוציא תלמיד שלא קרא דרמה יונית בחייו? עברי שלא מכיר את עגנון? ישראלי שלא מכיר את הגשש? (לא למדנו את הגשש אבל הפואנטה עומדת בעינה...) ועוד לא שאלתי לגבי התנ"ך... גם תלמיד שהתחבבה עליו הקריאה בעקבות שעורי ספרות אידאלים, לא בטוח שיגיע אי פעם לז´אנרים שונים מאלו שהוא רגיל אליהם. מי עוד קורא להנאתו דרמה יונית? מחזות בכלל? את עגנו ואת התנ"ך? ודרך אגב - המורות בביה"ס בוחרות את רשימת הספרים לבגרות, שכמובן טעונה אישור. כך קורה שבבתי"ס טובים עם מורים משקיענים, מתיעצים עם התלמידים לגבי רשימת הספרים לבגרות. ככה לפחות היה אצלנו. (כמובן שכל האמור מתיחס רק לפרק על הרומאן המודרני, ולפעמים גם לפרק השירה המודרנית).

 

[not much of a weirdo]

כאחד שגם לומד בבית ספר(לצערו)

אני מסכים לגמרי עם ביאנה. אני לא יודע מי בחר את הספרים האלה או מתי, אבל הם לא ספרים שמתאימים לגיל. חוץ מזה מאז שהתחלתי ללמוד ספרות בבית ספר אני רק סובל. מילא אם היינו מנתחים ספרים כמו שביאנה אומרת. אבל לנו פשוט מכתיבים ניתוחים שלמים כדי שהם יהיו לנו במחברת. עצוב- אבל נכון.

 

[not much of a weirdo]

ציפי, בבקשה למחוק את ההודעה האחרונה

 

[ביאנה]

זה מה שהתכוונתי

עכשיו סיימנו ללמוד את "סיפור פשוט" של ש"י עגנון ופשוט הכתביו לנו חצי מחברת של ניתוחים על הדמויות, העלילה, הסמלים, המוטיבים וכו אף אחד מהכיתה לא פתח את הספר הזה, וחלק אפילו לא קיבלו אותו מהספרייה עצוב ציפי את צודקת אבל כידוע ולצערנו הרב בשנים האחרונות בית הספר הפך ממוסד של השכלה וידע לבית חרושת לציונים וכל מה שמעניין את התלמידים והמורים זה כמה הם יקבלו בבגרות ביאנה

 

[Phlawless]

אני חושבת שהעובדה שמפריעה לי

יותר מכל בלימודי הספרות הנוכחיים היא העובדה שמתייחסים לסיפור כפי שנראה על פני השטע. כרצף מילים בעלות משמעות מסויימת (שלא נכנסים לעומקה) ואיתה משחקים (מוטיבים,חרוזים,מבנה וכו´). סיפור בלי אמרה (אם יש כזה דבר) הוא לא סיפור שהייתי מבזבזת את זמני עליו ואולי העובדה שלא נכנסים לעומק הדברים בשיעורי ספרות משניאה על התלמידים את הספרות,את המורים ואת המקצוע. וחבל שכך

 

[רונן אתגר]

אנטיגונה לא משעמם

 

[freedom rider]

גם אני למדתי (פעם) בבי"ס

או לפחות הלכתי לשם. את היצירות שהייתי אמור לקרוא במסגרת שיעורי הספרות לפעמים קראתי (טשרניחובסקי, אנטיגונה, מולייר, אחד העם), לפעמים לא (בלזק, טולסטוי, ברקוביץ, עגנון). ההקריטריון היה ברור, מה שקראתי במסגרת הלימודים הייתי ממילא קורא דרך הספריה. ולא נעים, לילד בשנות העשרה יש העדפות קריאה אחרות מאשר לאדם מבוגר יותר. את "אבא גוריו" שלא קראתי בתיכון, קראתי אחרי כמה שנים כשהייתי באוניברסיטה.

 

[לה לה לה לה]

אני קראתי את "10 אינדיאנים קטנים"

ואהבתי. את מתכוונת לקרוא אותו באנגלית? בכל מקרה, קראתי אותו לפני השינה ואחר כל הלכתי לישון עם האור דלוק, אבל אולי זו רק אני, בכל מקרה כדאי לך לקרוא. גם אני קראתי את התפסן....היה נחמד, לא יותר מזה. זהו. אין לי כל כך מה להגיד בקשר לנושא המקורי של השרשור. לה לה לה לה

 

[mgirl]

לא בדיוק קשור

אבל לדעתי, בכל מה שקשור למשימות קריאה, צריך תמיד לתת יומני קריאה. ז"א, אפשר לשים קריטריונים של ´יותר מ-100 עמודים´ או משהו כזה, אבל לתת לתלמיד לבחור את הספר. יש כאלו שהיו בוחרים ספר של סמדר שיר, יש כאלה שהיו בוחרים את ´רומיאו ויוליה´ של שייקספיר (שאני אגב מאוד אוהבת), ויש כאלה שיבחרו דווקא ספר של ג´ון גרישם. אבל כל אחד יוכל לקרוא בטעם שלו.