עד אליך.. עלות השחר..

[tairon]

עד אליך.. עלות השחר..

בין הרים סביב.. עם הרוח הקרה שנושבת.. ישבת לך על ספסל מול כר דשא רחב ידיים נשמת בכבדות נזכרת בימים ארוכים שהפכו לימים קצרים ואיש של טבע פעם לחש לך עם הרוח שדברים טובים מגיעים בחיים ומכניסים טעם לא מוכר .. השעות חלפו ידעת זריחה ראית גם שקיעה.. והזמן נעצר.. חשת ביד המלווה אותך תמיד גם ממרחקים.. הבטת על מתנת טבע בפליאה אדירה.. וידעת שגם בתוכך יש מתנת טבע שנוצרה כמו נס ובכך לא פיקפקת.. חורף שוב הגיע הביא איתו את הבשורה כמו ביקש ללחוש לך איזה רז על נס אחד שחי ונושם דרכך... הוא הביט בך בתנועותייך בפסיעות הקלילות שלך בשביל אותו הוא חלם לילה אחר לילה.. ושם בשביל פרחים צומחים כל צבע וצבע בתוך ראשו הוא ידע היטב איזה צבע יהיה הנבחר לך יוענק בבוא הנס... ואת שם ישובה מביטה בעוד כוכב נופל.. ומשאלה אחת נוספת נושאת בלחישה... מתרוממת מעל הספסל מתעוררת עם חיוך רחב.. עד אליך.. עלות השחר.. עד אליך... הנס עוד בך יגע... צחוק שלא נגמר...צחוק שממנו הנס לא ידע שובע לעולם... ורק משפט אחד שנחרט עד אליך.. עלות השחר ושם הצחוק יהיה חלק קטן בתוך האושר הגדול...

 

[ח ו צ נ י ת]

עד השמיים וחזרה

אינסופ של תקווה. יש הפתעות בחיים, עם הרבה אמונה הם מתקיימים.

כתיבה מדהימה טאי