עדכון...
אחרי כמה גלים של דימומים מאסיביים והתכווצויות, אתמול באולטרסאונד היה נראה שההיריון נפל לבד. עדיין יש לי דימומים, לפעמים די חזקים, ואני קצת מודאגת. מנסה כמה שיותר לנוח ומקווה שלא יתחזקו. יש לי הרגשה שאיבדתי לא מעט דם, ואני חלשה ועייפה... אבל גם לא מצליחה לנוח ולהירגע...ברגע שאני נשארת לבד אני מתחילה לבכות. אני מרגישה שהחיים שהכרתי כבר לא יחזרו להיות אותו דבר, אני מרגישה שאין לי כוחות לנסות שוב, אבל מעבר לזה, אין לי כוחות לחזור לחיים...אני אמורה לחזור לעבודה מחר - לטפל, ללמד, ואין לי מאיפה להביא את זה. מין תחושה שאין סוף לעצב...שאני צריכה רק לעודד אחרים שאני בסדר, ואהיה בסדר, ואני כבר לא כ"כ בטוחה בעצמי...
אחרי כמה גלים של דימומים מאסיביים והתכווצויות, אתמול באולטרסאונד היה נראה שההיריון נפל לבד. עדיין יש לי דימומים, לפעמים די חזקים, ואני קצת מודאגת. מנסה כמה שיותר לנוח ומקווה שלא יתחזקו. יש לי הרגשה שאיבדתי לא מעט דם, ואני חלשה ועייפה... אבל גם לא מצליחה לנוח ולהירגע...ברגע שאני נשארת לבד אני מתחילה לבכות. אני מרגישה שהחיים שהכרתי כבר לא יחזרו להיות אותו דבר, אני מרגישה שאין לי כוחות לנסות שוב, אבל מעבר לזה, אין לי כוחות לחזור לחיים...אני אמורה לחזור לעבודה מחר - לטפל, ללמד, ואין לי מאיפה להביא את זה. מין תחושה שאין סוף לעצב...שאני צריכה רק לעודד אחרים שאני בסדר, ואהיה בסדר, ואני כבר לא כ"כ בטוחה בעצמי...