עדכון למי שמתעניין...

אני גם לא מבינה אותך


אבל זה בסדר, אני דווקא כן מקבלת שאלה החיים שלך.
אפילו שנורא לא נעים לראות את עצמי רבה מכות על הקורס הזה ואת כל מתאמי 2 למינהם שרק מתחננים אליהם לצאת... אבל סה לה וי.

אני לא יודעת אם להניח לזה לחלוטין יחזיר לי את ה"שקט הנפשי" שלי, אחרי הכל, זו התוכנית בה בחרתי לפחות לתקופה הזו של החיים שלי ולנסות לעבוד על עצמי פסיכולוגית שזה לטובה וככה זה צריך להיות לא בטוח יחזיר לי איזשהו שקט.

אני יכולה להבין למה את חושבת שהסיבה שציינתי היא מונפצת...
בעייני היא לא מונפצת. בעיניי לראות קצין ברחוב זה קודם כל בן אדם שהחליט לתת יותר ממה שהוא חייב למדינה שלו, וזה מבחינתי מבורך.
אני לא חיה בסרט שצה"ל מושלם ואני לא אהיה מתוסכלת מהמערכת הזאת בשלב כזה או אחר, אני מקבלת אותו על אף החסרונות המאד רבים שלו, וזו הסיבה שזה מאתגר בעיניי.
כי אם את שואלת אותי באמת מה הייתה הסיבה הראשונית והתמימה וההכי מוקדמת שעלתה לי לראש כששקלתי ברצינות את קק"צ- הייתה החיילים שלי. כי אני הייתי במצב בו הייתה לי מפקדת מושלמת, שבלעדיה אלוהים יודע איך היו נראים שמונת חודשי השירות הראשונים שלי, ואני יודעת בוודאות שבמידה והיא לא הייתה שם והייתה בוחרת לטוס לדרום אמריקה שנתיים לפני ולא לחתום קבע- השירות שלי היה אחרת לגמרי.
הבחורה הזו השפיעה עליי בכל כך הרבה תחומים ושינתה את השירות הצבאי שלי מקצה לקצה (התגייסתי מאד שבוזה
) - אז המטרה הראשונה שלי הייתה להיות דור ההמשך שלה, אפילו חצי ממנה אם אני מסוגלת. רציתי להיות זו שהחיילים שלה ירגישו כמו שאני מרגישה אליה, רציתי. אז מה? זה לא מעניין אף אחד.
אבל אני יודעת שאם הייתי זוכה בלהגיע ללפקד על מישהו, הייתי נותנת לו את כל הלב והנשמה, ואני מאמינה שגם החיילים הכי שבוזים היו מעריכים את זה.

שלוש שנים קבע לא מרתיעות אותי. הלא נודע מרתיע.
גם כשהתגייסתי הציעו לי יעודי לקצונה ולא הסכמתי, למה? כי אני לא יודעת מה זה. לא יודעת מה זה המערכת הצבאית, ומה אם זה לא יתאים לי מאיזושהיא סיבה ביזארית? אז נתקעתי ל-3 שנים?
אולי להיות קצינה זה לא מה שאני חושבת? איך אני יכולה להתחייב לתקופה כזו למשהו שאני לא יודעת מה הוא?

בפועל- סביר להניח שזה לא יהיה ככה. כי כן יש לי מושג למה לצפות מהקבע, אבל בתכלס אי אפשר לדעת. לכן חתימה ארוכת טווח היא לא תמיד האופציה הכי טובה. אני ראיתי את קק"צ כאופציה לחתום לשנה שאותה בטוח אעשה ואתן, ואם יהיה לי טוב ואהנה (מה שאפשר ללמוד רק אחרי הקורס) - אני אמשיך בשמחה.
זה הימור קבע ארוך, אין ספק... וצריך לשקול אותו ברצינות.

תודה!
 

Ejay03

New member
וואו

אחותי, זה קורס קצינים נחשון לא קורס טיס במגמת קרב.
האנשים שמגיעים לשם רחוקים שנות אור מהטופ של צהל, התכנים שם רדודים. באמת שאת לא מפספסת הרבה ואני לא מנסה לנחם אותך.

בד"כ דרגות משפיעות מאד במקום שלא עושים בו כלום.אם את מקצועית במה שאת עושה ונתפסת כבחורה רצינית אז מילה שלך תתפוס גם בלי דרגות כתף.

ושוב באמת, שהחוויה שם זה לא מה שאת מדמיינת..
 
הלוואי ויכולתי לבדוק בעצמי איך החוויה הזאת...

אפילו אם אני טועה (ואני זורמת איתך על זה שאני טועה) - התסכול הזה שאני בחיים לא אוכל לבדוק בעצמי... אי אפשר לתאר אותו בכלל!!!!!

אצלנו זה מקום חשוב אבל כולם פה מרובעים. משמע שלא משנה כמה רציני, משקיע ואיכותי אתה- בלי דרגות הברזל אין לך זכות דיבור.
וזה מטריף אותי.
לא שהייתי חוזרת לאיפה שאני נמצאת במידה והייתי יוצאת לקורס, אבל עדיין, לדעת שלא משנה מה תמיד לא יקחו אותך ברצינות ויזלזלו בך זה בהחלט לא תורם לרצון שלי להשאר פה.
 
באמת שקשה לי לתאר לך את הסיטואציה

כשאתה מתעקש להגיד משהו אחר.
אני רק אגיד לך שיש מספיק אנשים שמנצלים את הכוח שהדרגות נותנות להם ואת המקום שלהם לרעה, ולצערי נפלתי במקום בו גם המפקד האישי שלי וגם האל״ם שמעליו הם כאלה.
כן, יותר קל לחשוב שאני הבעיה.. אבל אחרי עשרה חודשים במצב הזה ואחרי שהתייעצתי עם עשרות קצינים מכל הדרגות, אני יודעת שזו לא אני הפעם. אפילו שזה לא משנה מה אני אגיד, לא נראה כאילו אתה מנסה להבין את הצד שלי באמת..
 

ש י ר ד ן

New member
וואו זה פשוט ככ לא נכון

המשפט הראשון בכל אופן.
זה שהמפקדים שלה לא מאמינים בה ממש לא אומר שהיא לא מתאימה. לך תדע מאיפה זה נובע. הרבה פעמים חסכים אישיים ובעיות ביטחון עצמי וכו' שלהם, אם אתה שואל אותי.
ועצם זה שהיא כבר רואה את המערכת כמו שהיא ושלא הכל ורוד ועדיין רוצה לצאת - גם זה אומר המון בעיניי...

אדווה - תילחמי על מה שאת מאמינה בו. למופז היה קבא 45 או משהו כזה, מה הסיכוי שהמפקדים שלו חשבו שהוא הולך להיות רמטכ"ל? בהצלחה
 
תודה מקסימה


אני באמת נלחמת. אבל כשנלחמים נגד הזמן זה קשה... הפז״ם הזה חונק אותי. אבל אני מנסה בכ״ז, אני אנסה עד הרגע שיגזרו לי את החוגר, עם כמה שזה שוחק...

ואגב, קלעת בול...
 

brandy72

New member
חלאס, תוותרי

באמת לא בנימה תוקפנית, ובתור אחת שגם רצתה מאד לצאת כחריגת נתונים והבינה במה כרוך הדבר,

את חייבת להבין שהצבא הוא לא הדרך היחידה לתרום.
נכון שעכשיו זה נראה כמו כל החיים שלנו, אבל זה רק חלק קטן מאוד בחיים וזה שלא תהיי קצינה (ונשמה, ככל הנראה את לא תהיי) לא אומר עלייך או על העתיד שלך כלום.

האמת, זה נשמע כאילו עכשיו את סתם מתעקשת על זה מתוך עיקרון וכדי להראות מה זה למפקדים שלך ולא מתוך ערכים אמיתיים.
אם את באמת מונעת מחשיבה ערכית תביני שיש לך אלף דרכים יותר טובות לתרום לחברה הישראלית ולא בצבא. ארון זה לא מה שישנה אותך או יהפוך אותך לבנאדם טוב יותר.

את סתם הורסת לעצמך ומאמללת את עצמך, תשתחררי מהחשיבה המקובעת ויהיה לך ה-ר-ב-ה יותר קל וטוב בחיים. בודאות.
 
קשה לי להבין את הטון שלך למען האמת


אכן עושה את זה מרצון ולא כי ארון זה מגניב.
כן, זה עיקרון, לא לוותר כי החליטו בשבילך שאת חייבת לוותר.
כן, זה לא עוזר לדעת שנכשלתי בלהגיע לקורס הזה לא באשמתי אלא כי החליטו בשבילי שאפילו מבד״קים לא מגיע לי לעשות. הייתי מעדיפה להכשל בהם.. לפחות אז הייתי יודעת שיש לי חלק קטן בזה.

מסכימה איתך לגמרי שכרגע זה כל העולם שלי, כי זה מה שיש ולזה אני קמה כל בוקר...

ועדיין, זה בכלל לא פשוט פשוט להגיד ״חלאס״ ולוותר.
אגב אני לא יודעת למה את התכוונת כשאמרת במה זה כרוך לצאת כחריג, אם את מדברת על ה״טרטור״ במכתבים ובוועדות ובכל השיחות האלו עם שלל גורמים בצבא בשביל זה, bring it on. זה מתיש אבל זה לא מה ששובר אותי.
 
למעלה