עדים במדים, יש סיכוי לצאת בתור סדיר?

[Maldini Girl]

אתה מנפח דברים סתם ועל שומדבר

ה"טיול השנתי לפולין" הוא אולי מינוח נכון למה שעושים בתי הספר, לא למה שקורה בצבא. המשלחות צומצמו מאד כדי לעלות כמה שפחות כסף, יש כל שנה פחות משלחות, וגם המשלחות שיוצאות יוצאות לפחות ימים ואתרים.

אני אגב, אם אודה באמת, לא חושבת שלטוס לפולין זו חובה. אני חושבת שיהודי- ישראלי תקין, ומכבד את זכרון השואה, יכול לעבור בקלות חיים שלמים בלי לטוס לפולין, ובמקום זה להחליט שהוא לומד עצמאית, מבקר במוזיאונים, קורא ספרים וכו'.
זה לא סותר את זה שיש כאלה שמבחינתם הטיסה לפולין היא חלק חשוב שמאד מחבר אותם ומרגש אותם. לאלו מבינינו שמשפחותיהם היו שם, יתכן שזה אפילו מרגש יותר (לראות את הבלוק שבו היתה סבתא שלי באושוויץ העביר בי צמרמורת, ולמרות שאת סיפור חייה ידעתי גם קודם, זה בבת אחת הבהיר לי דברים שפשוט לא ייחסתי להם קודם מחשבה)

ח"ח לך על פעולותייך למען רווחתם של ניצולי השואה. באמת, אני לא צוחקת. אבל זה שהוא יטוס או לא יטוס לפולין, ואגב, זה שיוצאות או לא יוצאות משלחות בשנה, זה לא מה שישנה- לצערי- את מצבם של ניצולי השואה בארץ. אלו שני תקציבים שונים.

הבן אדם רוצה לנסוע לפולין נו
מה
מי ישמע איזה פשע גדול הוא העלה על הכתב. למה סתם להוציא דברים מפרופורציה?

 

[הבלש חסר הבית]

פרופורציות

המסעות לפולין קיבלו בתרבות הישראלית סטטוס של חאג'. מסע חניכה טקסי ודי מחייב.
אני חושב שהסטטוס הזה הוא די לא פרופורציונלי, במיוחד לא כשהוא מתבצע בזמן שיש במדינה המון ניצולי שואה שמתקיימים בחודש מסכום שהוא רבע מעלותו של כרטיס טיסה. וזה שזה לא מאותו סעיף בתקציב לא אומר שזה לא מאותו תקציב ומאותם מיסים.
סיפור השואה המשפחתי שלי די פשוט: הגרמנים רצחו לסבא את המשפחה ולקחו לו את הביקתה, סבא שרף את הביקתה עם הגרמנים בתוכה.

כשהייתי בתיכון, המסעות לפולין רק התחילו. אלו שנבחרו בקפידה ע"י המנהל (בתור עושה צרות מקצועי שכל הזמן ניסו להעיף מבית הספר, אפילו לא הייתי מועמד) עברו המון הדרכות וגיבושים.
כשהם חזרו מפולין, הם לא הפסיקו לדבר על השואה, ולקרוא ספרים על השואה, וגם להחליף ביניהם בהפסקה כל מיני תמונות שואה שהם אספו.
הם המשיכו ללכת עם הסוודר של המשלחת עד הקיץ בערך, הסתובבו רק עם מי שהיה איתם במשלחת וניתקו קשר עם החברים הישנים שלהם, ש(נשבע לכם ששמעתי את זה) "לא היו איתם בשואה ולכן לא יבינו אותם יותר"
השיא היה בטקס יום השואה, שעליו משתתפי המשלחת פשוט השתלטו וממש נעלבו כשמישהו העלה את האפשרות שאנשים מחוץ לחוג הנבחר הזה יגעו בשואה שהפכה לרכושם הפרטי.
אני חושב שבאותו זמן הבנתי שמשהו מוזר קורה פה לחברה הישראלית.

 

[Maldini Girl]

ספר לי על פרופורציות

כחלק מתפקידי בצבא פיתחתי והעברתי סדנה לחיילים שנגעה בזכרון השואה ודיברה גם על אופי המסעות לפולין ואמרנו שהופכים אותם למשהו מוגזם. אבל עדיין, יש כאלה שעבורם זה מאד חשוב ומי אני שאצא נגדם? קטונתי. ובכנות עכשיו, נשמע שאתה פשוט סוחב תסכולים מבית הספר נגד המנהל והתלמידים ועצם זה שאתה עצמך לא יצאת. (אגב אני מסכימה עם המנהל שלך שיש כאלה שלא מגיע להם לצאת בגלל התנהגותם) ולכן אתה יוצא כל כך בחריפות נגד המסעות.

 

[DorSht]

חבל שבביה"ס של אחותי לא היה כזה "סינון"

היא סיפרה לי (ואני לא מתפלא), שהיו אנשים שצחקו במחנות השמדה ובתי קברות. זה הכי נמוך שאפשר לרדת והכי מגעיל שיכול להיות. זה פשוט דוחה.
או אנשים שבמקום להבין איפה הם נמצאים, התחילו להתלונן על התנאים בשירותים בכל מיני מקומות. (ורק שכחו שלפני 60 שנים, היהודים שם היו מאוד רוצים תנאים כאלו, במקום התנאים שהיו בזמן השואה)

 

[Maldini Girl]

התפישה שלך לא נכונה לטעמי

חלק מהעוצמתיות של המסע לפולין זה שאתה במחנה השמדה, מתרגש, ואחרי זה עולה לאוטובוס וצוחק עם החברים שלך.
כן, אני נגד זילות כמו להצטלם בפוזות מטופשות. אבל אין מה לעשות, המסע לפולין הוא בין השאר- כיף.
מותר למישהו להתלונן שהשירותים מטונפים גם לפני שישים שנה המצב היה גרוע יותר. מסיבה פשוטה- אנחנו בכלל לא בעמדה של להשוות את עצמינו למצבם, ואבוי לנו אם בכלל נתיימר וננסה לעשות כך.

בלי קשר, אני חושבת שביה"ס הוא גיל צעיר מידי- לרוב בני הנוער בישראל, שלצערי עושים רושם של לא מספיק בוגרים בכיתה י"א, ולכן אין שום דבר רע בסינון, ושיצאו רק אלו שמגיע להם- אלו שידעו לכבד את המעמד וכן- גם להפיק ממנו תועלת, ולא אלו שעבורם זה טיול שנתי.

 

[Maldini Girl]

ועוד משהו שראוי להוסיף

צחוק הוא הרבה פעמים דרך התמודדות עם מצב של הלם, פחד, או אי נוחות.
אני אוסיף ואגיד שעבורי, שהמסע לפולין היה מאד משמעותי, בפולין לא הזלתי אפילו דמעה אחת. ואני לא חושבת שזה אומר שום דבר. ומאד מתעצבנת על כל אלו שבשבילם המסע לפולין הוא כזה שבו צריך להסתובב 24/7 עם פרצוף תשעה באב, ואם לא בכית זה אומר שפשוט לא הבנת וזה לא נגע לך ללב.

 

[DorSht]

ההתנהגות לא הייתה ראויה למקומות

אולי זה כי אני יותר רציני והנושא הזה יותר נוגע לליבי, אבל לצעוק לשווא במחנות השמדה ובתי קברות, להצטלם בפוזות מפגרות ולעשות צחוקים עם החברים זה לא לעניין, אין לי ספק שזה חלק מהטיול וברור לי שבמלון ובאוטובוס צוחקים ועושים דברים מפגרים, אבל יש גבול לדעתי.
ואני לא יודע אם הייתי בוכה, גם בטירונות כמעט כולם בכו בהשבעה ואני לא... (למרות שהייתי יחסית קרוב לזה)

יכול להיות שמה שאמרת נכון, אבל לי זה עדיין לא נראה לעניין, אולי אני יותר מאופק ושומר את התגובות שלי, לא הייתי צוחק בבית קברות ולא במחנה השמדה.

 

[DorSht]

 

[DorSht]

זה בשבילך "פסטיבל הקיטש"

ובשבילי זה ללכת ולראות היסטוריה של המשפחה שנרצחה וגם שרדה שם.
חוץ מזה, זה לא עניין ערכי למען מישהו אחר אלא למעני, זה משהו למען עצמי ולא בשביל לבוא ולהצטלם עם דגל ישראל בכניסה למחנה השמדה או כל השטויות שהרבה בני נוער עושים. (שמעתי סיפורים יותר מזעזעים על משלחת שאחותי חזרה ממנה, אמנע את זה ממכם)
זה מעבר למובן ההיסטורי, לבוא ולדרוך על האדמה הזאת שקרובי משפחה נרצחו שם, ולהגיע לאדמה הזאת שנרצחו עליה מיליוני יהודים ולהיות על מדים זה לא קיטשי, זה מאוד מרגש לדעתי.

אגב, אם אתה כל כך סקפטי, אחותי גילתה הרבה דברים שלא ידעה בכלל על המשפחה בזכות המסע הזה, ככה שזה העשיר אותה גם לראות מדינה נוספת על הגלובוס, גם להכיר את הנושא של השואה יותר מקרוב וגם לגלות צדדים במשפחה שלא רק היא לא הכירה אלא אפילו קרובי המשפחה ששרדו בשואה, לא זכרו את חלקם.

חבל על הניסיונות לשכנע אותי. אני רוצה משהו אחד, אתה מדבר על משהו אחר. אין ספק שזה חשוב וזאת מצווה לעזור לניצולי שואה, אבל זה לא בר השוואה לדרוך על אדמת הדמים של פולין על מדים. אין עוררין.

 

[oromer]

אופציות נוספות

אני חושבת שיש אפשרות לצאת בחלק מהאוניברסיטאות לפולין, כסטודנטים. מעבר לכך, תמיד ניתן לצאת באופן עצמאי, לא במשלחת וללכת לראות.