ענית לעצמך.. ../images/Emo13.gif
"אז אומרים לי שבסופו דשל דבר כל הנישואים הם אותו דבר ו"בחוץ" אין דברים יותר טובים. בהתחלה יש פרפרים וכו' אבל אח"כ הכל אותו דבר." וזו התורה כולה על רגל אחת. בהתחלה מרגש פרפרים עניינים.. ואח"כ - כבר לא. אצל חלק זה לוקח שנה, אצל חלק 4.. זה לא משנה. כתבת עוד- "זה נשמע אולי שהיא ביצ'ית אבל ממש לא כך. בסה"כ טוב לנו והיא בחורה טובה וגם נראית ממש טוב" אתה צריך לראות את התמונה הרחבה, לחשוב הרבה שנים קדימה, על ימים פחות יפים מחוטבים ומחוזרים.. ולהבין איך אז תרצה לראות ולמצוא את עצמך. בשורה התחתונה אני יכולה לומר לך בתור גרושה 3 וחצי שנים, שהחיים בכלל לא רעים כגרושה מצד אחד, ומצד שני באמת שלא חייבים להתגרש בצורה מכוערת, אצלי היחסים נעימים וחבריים עם הגרוש ואפילו רחמנא לצלן פה ושם מבלים בילויים משותפים עם הילד.. אבל אם תחליט לעשות את הצעד אין לדעת לאן כדור השלג הזה יתגלגל, סה"כ הרוב הגדול לא מצליח לסיים את זה יפה (נידמה לי, לא מסתמכת פה על סטטיסטיקות), ואז יוצא שהכנסת את עצמך לבוץ שאולי לא תצא ממנו בעבור משהו דומה..