עגום...

[משבר אמון]

עגום...

רק במוצ"ש שעבר הייתי באירוע של מוסיקה עברית, והתפעלתי מכמה שחבר'ה צעירים, עשרים + כאלה, שרים בכיף ובהנאה שירים עבריים, ואפילו, בעוונותיהם, פוצחים במעגלי הורה בשירים המתאימים (אני מעודי לא רקדתי הורה, ובכ"ז, יש בזה משהו מרגש), ואילו עכשיו, אני מקשיבה לתוכנית "ארבע אחה"צ" בגל"צ, והקריינית אומרת ש"זו היתה אילנית, בשירה, אהבתה של תִרְזה דימון". תִרְזה

מה קרה ל"תֵרֵזה", ובעיקר, מה קרה ללהכיר שמות של שירים עבריים? וברגע זה, קפץ לו על שולחן העבודה שלי דואר זבל "בואו להנדס לכם עתיד", אבל אני דווקא בעד חידושי לשון כאלה

 

[ler]

מאד מאד מאכזב

מסכימה אתך. גם אני שמתי לב שטעות שלה. זה צורם ולא מקצועי. אם היא לא מכירה, לפחות שתברר לפני השידור.

 

[shellyland]

גמני שמעתי ונזדעזעתי.

 

[נץ666]

גם שערותיי סמרו מזעזוע, בחיי ../images/Emo8.gif

 

[משבר אמון]

לא טענתי שזה יותר ממה שזה...

לא אמרתי מזעזע, לא אמרתי הזדעזעתי. אמרתי שעגום שמשהו שבעיניי הוא חלק מתרבות, חלק מההתרבות שלי -- שירים עבריים, שנות הילדות שלי, רקפות, הכנרת, גשר אריק, אריק איינשטיין, ללכת ללקט פטריות ביערות הכרמל, הכרמל עצמו (לא להתרגש, זו היתה מסֶכֶת אסוציאציות פרטית לגמרי) -- מהווה משהו שהוא has been, משהו שחבר'ה צעירים כבר לא מכירים, ושמעטים מהם מוקירים, that's it. זה כל מה שאמרתי. לא אמרתי שזה משהו נורא גדול או מזעזע או השד יודע מה.

 

[shellyland]

אבל זה כן, גם אם לא אמרת.

 

[משבר אמון]

מזעזע../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

הנה, זו דוגמה מצוינת למצבים שבהם, במקום לתת למשהו את ערכו המתאים (במקרה זה, "עגום", "חבל", כאלה מין...) נותנים לו over ערך (במקרה זה, "מזעזע"...) ואז, מאבדים את הערך המתאים/הראוי שיכול היה להינתן לו, אם ההתייחסות היתה בהתאם. אחרת, אנשים (נץ, במקרה זה) פשוט עושים מכל העניין צחוק, וסתם חבל. וחוץ מזה, הוא שרשר למה שאני כתבתי, ולכן היה הגיוני שאומר את דעתי.

 

[shellyland]

זה מזעזע בהקשרו. כן.

 

[נץ666]

הוא יש לו שם, אפילו הוא לא ממש

נסבל [זה הקטע של חוסר הביטחון שלי], ולא מדברים עליו בגוף שלישי כמקובל בבתי חולים, גני ילדים ובתי ספר.

 

[משבר אמון]

אז ככה:

ציינתי "נץ" פעם אחת. זה נראה לי מספיק, וכדי לא לחזור פעם שנייה, אמרתי "הוא". ב. לא מקובל שאדם מדבר על עצמו בגוף שלישי. אחרים, יכולים לדבר עליו רק בגוף שלישי, לא?! ג. לומר "נץ" ולומר "הוא" - שניהם מהווים התייחסות שלי אליך בגוף שלישי, ללא כל הבדל. אלה היו 60 שניות על "גוף שלישי, מהו?"

 

[נץ666]

תודה לך על ההסבר המעמיק שלך

על גוף שלישי, ועדיין [חוסר הביטחון שלי] ההתנשאות שנשמעת מהתגובה שלך מעוררת חלחלה. אבל היי, נעלבת בטח מזה שלעגתי להודעתך החשובה נורא. אז אני סולח לך.

 

[משבר אמון]

beauty is in the eye of the

beholder, כלומר, אם שמעת התנשאות, תבדוק אצל עצמך למה ומדוע. לא התנשאתי. רק, כש"מתקנים" שגיאה שלי, תוך כדי אמירת משהו שגוי מיסודו, זכותי לתקן את טעותו של ה"מתקן", לא? נשמע לי נורא הגיוני. ו.. הודעתי לא התיימרה להיות "חשובה נורא" (תודה על הציניות המיותרת). אל תעשה ממנה מה שהיא לא. היא התיימרה להיות שיתוף במשהו שנראה היה (לי) שווה שיתוף. לא טוב לך? אין צורך, באמת. רק, מה מעורר בך כזה צורך להזדעק ולהגיב?! עוד משהו שתצטרך לבדוק עם עצמך, כנראה...

 

[נץ666]

אני אוהב פינגפונג "טיפולי"

תבדקי את עצמך מדוע הצלחתי לגרום לך לתגובות המיותרות שלך, ולצדקנות המתחסדת בדברייך.

וחג שמח וכשר ועברי במיוחד .

 

[אטיוד5]

ואני חושב ...

שהגזימות. הפעם אני מאחורי המשברית. או מלפניה, איך שהיא תחפוץ. (הנה, שמת לב? המשפט הקודם בגוף שלישי נסתרת ("היא תחפוץ"), והכל בסדר.)

 

[נץ666]

צר לי, אותי ההודעה שלך

הצחיקה ושחררה את התגובה הצינית שלי. יתכן ולמרות כוונתך היה בה יותר ממה שהתכוונת. תרבות איננה דבר סופי, מוחלט ובעל ערך שווה לכל אחד ואחת, בטח לא תרבות ישראלית שמורכבת מתת-תרבויות רבות, ויש הטוענים שעדיין אי אפשר אפילו להתחיל לשרטט את מבנה העל שלה. אגב, את יודעת שאין דבר כזה תרבות עברית, זו אחת הסיבות שיש כאן הרבה דיונים בעניני יהדות דווקא.

 

[mucool2]

יש גם דיונים בנושא אוכל.

אז מה?