עגום...
רק במוצ"ש שעבר הייתי באירוע של מוסיקה עברית, והתפעלתי מכמה שחבר'ה צעירים, עשרים + כאלה, שרים בכיף ובהנאה שירים עבריים, ואפילו, בעוונותיהם, פוצחים במעגלי הורה בשירים המתאימים (אני מעודי לא רקדתי הורה, ובכ"ז, יש בזה משהו מרגש), ואילו עכשיו, אני מקשיבה לתוכנית "ארבע אחה"צ" בגל"צ, והקריינית אומרת ש"זו היתה אילנית, בשירה, אהבתה של תִרְזה דימון". תִרְזה
מה קרה ל"תֵרֵזה", ובעיקר, מה קרה ללהכיר שמות של שירים עבריים? וברגע זה, קפץ לו על שולחן העבודה שלי דואר זבל "בואו להנדס לכם עתיד", אבל אני דווקא בעד חידושי לשון כאלה
רק במוצ"ש שעבר הייתי באירוע של מוסיקה עברית, והתפעלתי מכמה שחבר'ה צעירים, עשרים + כאלה, שרים בכיף ובהנאה שירים עבריים, ואפילו, בעוונותיהם, פוצחים במעגלי הורה בשירים המתאימים (אני מעודי לא רקדתי הורה, ובכ"ז, יש בזה משהו מרגש), ואילו עכשיו, אני מקשיבה לתוכנית "ארבע אחה"צ" בגל"צ, והקריינית אומרת ש"זו היתה אילנית, בשירה, אהבתה של תִרְזה דימון". תִרְזה