עבר עלינו קיץ מעניין

עוד משהו קטן

בפורומים פחות מעורפלים ויותר ייחודיים מרגישים מאד נוח להוסיף נושאים שלא ממש קשורים לנושא הראשי. בפורום הזה כולנו מרגישים מאד לא נוח לשים נושא שקצת חורג. איך אפשר להסביר והאם זה נכון בכלל?
 

סרפד

New member
נראה לי נכון

אבל אני לא יודעת איך להסביר את זה. אולי דווקא הידיעה איפה הגבולות מאפשרת לדחוק אותם כי אתה יודע איפה אתה עומד, אתה יודע מה אתה עושה ויכול להחליט אם לעשות או לא. בפורום יותר מעורפל אתה לא בטוח מלכתחילה אם אתה חורג או לא. חוץ מזה העיסוק באינטרנט עצמו הוא עדיין תחום לא ברור, בהתהוות, ועדיין לא נפוץ, אז יש פחות מחשבה ופחות תכנים. גם יש פה משום מה קצת תחושה של צווארון נוקשה, לפחות זו ההתרשמות שלי. מין עודף רשמיות. לא יודעת למה. .
 

e-magine

New member
אני חושב שתמיד אפשר לשאול

אם נושא מסויים שייך לנושאי הפורום או לא, וגם לנהל דיון מה צריך לכלול הפורום ומה לא. ואם לא נח למישהו להעלות את זה לפורום, אפשר לשלוח לי מסר אישי, אני תמיד עונה. אני כבר פותח שרשור חדש בשאלה, מה הנושים שצריכים להיכלל בפורום ומה הנושאים שלא צריכים להיכלל.
 

סרפד

New member
רעיון מצוין - דיונים שבועיים

אם כי, כמוך, אני מרוצה מהפורום איך שהוא, אבל אני מבינה שאנחנו בדעת מיעוט. אמנם קצת קשה לי לראות את חברי הפורום הזה לוקחים את הדברים לידיים. אנחנו נורא פסיביים. אבל צריך רק קצת רצון. אני מציעה גם שחלק מן הנושאים והעידכונים השבועיים יהיו אישיים (למי שזה נוח לו). בסה"כ לכולנו יש חוויות באינטרנט וכולנו מושפעים באופן אישי, גם בדברים קטנים. אני לפעמים נרתעת מלכתוב כי רוב ההשפעות המועלות ע"י משתתפי הפורום הן בתחום של יחסי אנוש, ואני הושפעתי יותר בתחומים אחרים שפחות מעניינים. .
 
יש פורום לאנשים מאושרים ../images/Emo13.gif

אמנם לא בתפוז, אבל באתרים אחרים (בעברית כמובן) נתקלתי בפורומי אופטימיות. לגבי למה אין פורום כזה וכזה, אני דווקא זוכרת שבעבר חיפשתי כל מיני פורומים בנושאים שעניינו אותי ולא מצאתי אבל אני לא זוכרת באיזה נושאים הם היו.
 

e-magine

New member
shiny happy people ...

אנשים מאושרים לא משעממים? אגב, יש כאן מישהו מאושר?
 

סרפד

New member
לא יודעת אם הם משעממים

כי אף פעם לא פגשתי אדם מאושר. נראה לי שהדבר הכי קרוב לזה שנתקלתי בו זה איזו יכולת להתלהבות/התפעמות עזה שעוברת בגנים של חלק מהמשפחה שלי, וקימת אפילו אצל דכאונית כרונית כמוני. אולי זכור לך הארוע ההוא, בתקופת ההתלהבות שלי מזהר ארגוב, בו נזעק הפסיכיאטר מפורום פסיכולוגיה או משהו כזה לפורום הזה והיה לגמרי בטוח שאני בהתקף מאניה. אז לא, אלה רמות התלהבות טבעיות שמסוגלים להגיע אליהן באופן בריא וללא הפרת איזונים כימיים בעלי הגנים הממוזלים הללו במשפחה שלי, כולל אותי. האם אנחנו משעממים ברגעי ההתלהבות שלנו? תלוי את מי. בעקרון, אנחנו לא כל כך משעממים אחד את השני, אבל אנחנו בהחלט משעממים את כל השאר. .
 

סרפד

New member
אגב, זה עושה אותנו נורא אומללים

כי ברגעי האושר שלנו אנחנו נורא בודדים, אף אחד לא מבין ואף אחד לא מעונין לשמוע... .
 

סרפד

New member
זה דווקא נושא מאד מעניין

אפשר להעלות על הדעת פורומים שהסיבה לכך שלא יפתחו נראית מובנת מאליה (אם כי שום דבר לא בטוח), כמו למשל פורום "ארכיטקטורה צוענית", או פורום "מעדני המטבח הפולני", או פורום "חובבי סומו ישראלים", או פורום "אוהדי כדורגל בעד גברי לוי/לוני הרציקוביץ/משה תאומים" - הדברים האלה לא קיימים ולכן לא נפתחים עליהם פורומים. אבל בהרבה מקרים, קיומם ואי קיומם של פורומים מסוימים משקפים את התרבות, החברה, ערכיה והתנאים הפוליטיים. למשל, שאל אימג'ין, למה יש פורום "שמנות ויפות" ואין פורום "שמנים ויפים". למרות שגברים שמנים נתקלים גם הם באותה דחיה. זה משקף גם את הציפיות האסתטיות/מיניות שעדיין חזקות הרבה יותר ביחס לנשים, אבל זה משקף גם את העובדה שהציפיות האלה הן שנותנות יותר לגיטימציה לנשים להפתח בנושא הזה, לעומת גברים, שסובלים מאותן תופעות של לגלוג ודחיה, אבל עדיין לא מרגישים שיש להם לגיטימציה לעסוק במראה החיצוני שלהם באותה מידה ובגלוי. אני חושבת שזה משקף גם את המודעות הגבוהה יותר שיצרה התנועה הפמיניסטית, שלימדה דורות של נשים באילו דרכים הן מדוכאות ולהתקומם כנגד הדיכוי. בעוד שמן הצד הגברי היתה תזוזה קלושה יחסית לגבי הדרכים בהן גברים מדוכאים. עוד בנושא של שיוויון בין-מיני - גם בפורום "אבות עובדים" ישראלי, המקביל לכאורה לפורום "אמהות עובדות", לא זכור לי שנתקלתי. או בפורום "גברים וקריירה". בהמשך לפורום "שמנות ויפות" (ו"אופנה מלאה" ו"דיאטות והשמנה" ו"לרזות בראש אחר" ו"מתכונים להרזיה" ו"קיצורי קיבה" - זה רק בתפוז), אין פורום "רזות ומכוערות" - לפי ערכי היופי שלנו אין כזה דבר רזה ומכוערת, יש תקרת משקל שמעבר לה אישה תחשב לבלתי מושכת, אבל אין רצפת משקל שמתחתיו הרזון יחשב למכוער, כביכול לרזות זה תמיד טוב, לרזות עוד ועוד. וגם פורומי "הפרעות אכילה" מדגישים את החולניות ולא את הכיעור שבתת המשקל הקיצוני. עוד דוגמאות משקפות (פורומים עבריים): 1. יש בתפוז פורום יפנית, אבל אין פורום ערבית, למרות שזו שפה מדוברת יותר ונלמדת הרבה יותר (כולל בתי"ס). 2. הז'אנר המוסיקלי שזוכה למספר הפורומים הישראליים הגדול ביותר (כולל אתרים של פורומים חופשיים כמו היידפארק ופורומים פרטיים) הוא כמובן המוסיקה המזרחית. במקום שני (בהפרש גדול), להערכתי, פורומי רוק אלטרנטיבי/טראש וכל מה שבסביבה. אין שום התאמה בין מה שמשודר ברדיו ומה שמתפרסם כרשימת המושמעים ביותר (להוציא שרית חדד) לבין מה שעולה מן הפורומים באינטרנט. אם כי אפשר לסייג את זה בכך שרוב המשתתפים בפורומים האלה הם בני נוער. למעשה, הפער הוא מדהים, כי מול הנוכחות המוגברת של פורומי המוסיקה המזרחית, יש מיעוט מאד בולט של מורים ובתי ספר לנגינה ושירה בסגנונות המזרחיים, של ספרות נגישה בנושא, של ספרי תוים, של התייחסות בתקשורת בעיקר לסגנונות הקלאסיים יותר. ואם כבר יש שעה אחת בטלויזיה על מוסיקה אנדלוסית (מול שבועות של פרומואים על שבוע האופרה בערוץ 1, ועשרות תוכניות של מוסיקה בסגנונות שונים בחינוכית ובערוץ 3 של רשות השידור) אז היא מתמקדת בשעטנזים הקלים של ליאור אלמליח ומביאה את סמי אלמגרבי כאורח לחצי שיר. לכל הרוחות! - יש להם את סמי אלמגרבי באולפן והם עושים תוכנית על ליאור אלמליח... 3. אין פורום מוסיקה ערבית או מזרח-תיכונית. למרות המיעוט הערבי הגדול, למרות שהרבה יהודים מקשיבים למוסיקה ערבית ותורכית ופרסית ותימנית, למרות שקבצי מוסיקה מרוקאית נחטפים בקאזה כמו לחמניות טריות. 4. הנוכחות הערבית בפורומים היא מזערית. 5. כמעט חמישית מן הישראלים הם יוצאי רוסיה (דור ראשון או שני) ולא נתקלתי בפורומי מוסיקה/תרבות/שפה רוסית! (לא כולל פורומים ברוסית של אתרים ברוסית). ולא בדיוק בגלל שיוצאי רוסיה התרחקו מן התרבות והמוסיקה הרוסית. בפורומים של יוצאי אתיופיה נתקלתי רק בהיידפארק ובאתרים של יוצאי אתיופיה. 6. לא מצאתי שום פורום "מוסיקת עולם" או משהו בסגנון. זה מצביע על סגירות ומידה של נתק ממה שמתרחש בשאר העולם בכלל. 7. לא מצאתי בתפוז פורום למלחמה בעוני. ל- 22% מן הישראלים שנתקלים במצוקות מזון אין חיבור לאינטרנט! חצי מדינה עניה ואין פורום אחד שמתמקד בבעיה ההולכת ומחריפה הזו. האינטרנט יותר מנתק מאשר מחבר. חברו את זה עם סעיף 4 - אין כמעט ערבים בפורומים (בעוד שזה המגזר העני ביותר, בעיקר הבדואים) ותקבלו חומר נפץ. 8. יש הרבה יותר פורומי חרדים ו"דוסים" משרוב החילונים מעלים בדעתם. מי שרוצה לקרוא עוד על הסטראוטיפ הזה (וההפוך) מנקודת מבטו של "איש הרוח" (מנהל פורום כליזמרים) יכול לעשות זאת כאן. לדעתי, התשובה לשאלה למה יש פורום מעריצי מייקל ג'קסון ואין פורום מעריצי אברהם פריד נוגעת יותר למנטליות של חובבי המוסיקה החסידית, שרובם דתיים, מאשר למספר המאזינים לפריד המחוברים לרשת. יש פורומי מוסיקה חסידית ברשת (לא בפורטלים המרכזיים!), אבל לא פורומי "מעריצים". ביום שיפתח פורום מוסיקה חסידית בפורטל כללי אני אראה בזה אבן פינה - פורום "כליזמרים" הוא כבר צעד גדול. טוב, התגובה שלי סטתה מן הרוח המקורית של השאלה, אבל כיוון המחשבה הזה יכול להניב יבול נאה של פורומים שלא יפתחו. .
 

e-magine

New member
גם אני חושב שזה נושא מעניין

אחד הפורומים שכנראהלא יהיה בזמן האחרון הוא פורום אנשים שלא יודעים קרוא וכתוב. לא רק שאין "רזות ומכוערות", אין בכלל פורומים של "מכוערים", "מכוערות", או בסגנון אמריקאי: "אנשים מאותגרי מראה". בארה"ב יש פורומים של "פרו אנורקסיה" והיה אחד, מחריד, כזה גם בעברית. אגב אני בזמנו נרתמתי למלחמה בו וכתוצאה מהתנגדות אנשים שאכפת להם, הוא שינה את אופיו.
 
למעלה