עברתי היום ביומן....
אין ספק שזו היתה תקופה מדהימה, אף על פי שבמהלכה הלך לי התיאבון ויצא לי החשק לצאת לבלות. לא יודעת עד כמה הוא אשם. אבל מאז שהכרתי אותו זה מה שקרה. עברתי ביומן, מאחורי כל חוויה שכתבתי עלה בי הזיכרון מאותו יום. הטיילת, הפעם הראשונה שבאתי לבקר אצלו בבית, המיזמוזים הראשונים באוטו, היום שבו התנשקנו...הכל מתועד ביומן... ואז...חזרה למציאות.לאט לאט עולות הספקות. עד כמה אנחנו מתאימים בכלל? הוא טיפוס פשוט שחי את החיים ואוהב לבלות עד כמה שאפשר. לא תמיד מבין את המחשבות שלי שאני מנסה לשתף אותו. כי הוא טיפוס כל כך לא מתוסבך. אף פעם לא היה עצוב סתם כך בלי סיבה. אומר לי שאם היה עצוב אז זה בכלל שעיצבנו אותו בעבודה. הוא לא קורא ספרים, ופעם אחרונה דיבר בזילזול על זה שאני קוראת ספרים. כל הזמן אוהב לצאת למועדונים ואומר לי שאני זקנה כשאני לא רוצה לצאת לא מבין את הצד השני ורואה רק את עצמו....במלחמה אמר לי לבוא לבקר אותו ולישון אצלו , ולא הבין למה נסעתי לירושלים בגלל המצב (בשבילו לא היתה מלחמה והוא התלהב מהטילים שנפלו ליד הבית שלו) אבא שלי אומר שהוא בן אדם שלא מבין מה מסוכן ומה לא. אולי זה קשור אבל גם בגלל שהתחלתי עבודה חדשה אני רואה כמה אנחנו שונים ביכולות שלנו.. עוד מעט 5 חודשים, ולא ברור מה יהיה. עוד לא נפרדנו. אבל יש לי הרגשה שזה קרוב מאוד. אני מסתכלת על השם שלו במסנג'ר, "קובי
מירבוש" , אני רואה את השם שלי, שגם בו מופיע לב והשם שלו, ויש לי הרגשה שאלו ימים אחרונים שהשמות האלה מופיעים שם כמו שהם
אין ספק שזו היתה תקופה מדהימה, אף על פי שבמהלכה הלך לי התיאבון ויצא לי החשק לצאת לבלות. לא יודעת עד כמה הוא אשם. אבל מאז שהכרתי אותו זה מה שקרה. עברתי ביומן, מאחורי כל חוויה שכתבתי עלה בי הזיכרון מאותו יום. הטיילת, הפעם הראשונה שבאתי לבקר אצלו בבית, המיזמוזים הראשונים באוטו, היום שבו התנשקנו...הכל מתועד ביומן... ואז...חזרה למציאות.לאט לאט עולות הספקות. עד כמה אנחנו מתאימים בכלל? הוא טיפוס פשוט שחי את החיים ואוהב לבלות עד כמה שאפשר. לא תמיד מבין את המחשבות שלי שאני מנסה לשתף אותו. כי הוא טיפוס כל כך לא מתוסבך. אף פעם לא היה עצוב סתם כך בלי סיבה. אומר לי שאם היה עצוב אז זה בכלל שעיצבנו אותו בעבודה. הוא לא קורא ספרים, ופעם אחרונה דיבר בזילזול על זה שאני קוראת ספרים. כל הזמן אוהב לצאת למועדונים ואומר לי שאני זקנה כשאני לא רוצה לצאת לא מבין את הצד השני ורואה רק את עצמו....במלחמה אמר לי לבוא לבקר אותו ולישון אצלו , ולא הבין למה נסעתי לירושלים בגלל המצב (בשבילו לא היתה מלחמה והוא התלהב מהטילים שנפלו ליד הבית שלו) אבא שלי אומר שהוא בן אדם שלא מבין מה מסוכן ומה לא. אולי זה קשור אבל גם בגלל שהתחלתי עבודה חדשה אני רואה כמה אנחנו שונים ביכולות שלנו.. עוד מעט 5 חודשים, ולא ברור מה יהיה. עוד לא נפרדנו. אבל יש לי הרגשה שזה קרוב מאוד. אני מסתכלת על השם שלו במסנג'ר, "קובי
