עברתי אונס

[פפריקה ה ה ה]

שלום בובה../images/Emo140.gif

מעבר לכל הדברים הנפלאים שהומלצו לך כאן, רציתי רק לציין, שלמרות שתיארת קושי בלדבר על הנושא, בכל זאת פתחת את השרשור הזה, בפורום ציבורי, תחת הכותרת "עברתי אונס". אני מאמינה שעצם זה שאת מסוגלת לרשום/ להגיד את זה ולחפש אפשרויות טיפול את בהחלט מובילה עצמך למקום של ריפוי. וזה מדהים בעיני וכל הכבוד לך.

לא עברתי אונס בעצמי, אבל מניחה שלא פשוט לומר את צמד המילים "עברתי אונס" בצורה כל כך ישירה ומפורשת. לכן, אני מאמינה שאם צמד המילים הללו יצאו מפיך, גם שאר הדיבורים עוד יגיעו ומשם דרכך תהיה סוגה בשושנים. ואם אני טועה, אז לא נורא, עוד חיבוקים אף פעם לא מזיקים, לא?

מאחלת לך שתמיד תסתכלי לאמת בפנים, בצורה הכי פשוטה, ישירה וכנה שאפשר וכמובן רפואה שלמה, נפשית ופיזית.

שבת שלום.

 

[מיכל הלב]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[בובה על חוטית]

זה כמו לזרוק את זה

מהפנים לחוץ.נורא קשה לי עם מה שעברתי אבל אני יודעת שזאת האמת וגם אם אני אתכחש לזה אין מה לעשות. יש פה בפורום מישהי שטיפלה ברפואה משלימה בנשים שעברו תקיפה מינית ויכולה לספר על חוויות מיוחדות?רוצה פשוט לדעת למה להכין את עצמי. תודה על החיבוקים!

 

[מיכל הלב]

האם שיתפת מישהו מהאנשים הקרובים אלייך?

בדרך כלל אחרי שמשתפים, גם אם זה מאוד קשה, מגיעה הקלה. וזה למרות שהשיחה עצמה קשה מאוד. אני מצרפת קישורים לפעמים שדיברנו על הנושא כאן בפורום. אני מודה שאני לא בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות, כי לפעמים סיפורים של אחרות יכולים לגרום להרגיש מאוד רע. אבל מכיוון שאת מנסה להבין יותר, אולי תצליחי בעזרתם. כאן יש עדות לבחורה שקיבלה טיפולים ומסבירה כמה קשה זה היה עבורה. זה לא אומר בהכרח שזה יהיה קשה כל כך גם לך, אבל כדאי לקרוא http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=24&msgid=95790960 וכאן - תגובה שכתבתי למשתתפת בפורום שכמוך, חששה לדבר http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=24&msgid=95968368&archive=1

 

[בובה על חוטית]

רק חברה אחת

יודעת באמת מה קרה והיא תומכת בי כל הזמן. יש עוד כמה אנשים בודדים שיודעים אבל רק במילה-שתיים ולא יותר.חושבים שזה כבר מאחורי[כן בטח]. בהחלט היה לי קשה לקרוא את מה ששמת.אני מניחה שכבר בפגישה הראשונה עם המטפלת בשיאצו אני אדע להרגיש אם היא מתאימה לי או לא.מבטיחה שאחזור לספר איך היה ומה היה אם זה בסדר

 

[מיכל הלב]

מצטערת לשמוע שהיה קשה

זה רק ממחיש לי שוב כמה הנושא הזה עדין, וכמה באמת צריך להיות איש מקצוע שלמד את הנושא כדי להתחיל להבין מה כדאי לומר ומה לא. בהצלחה בטיפול השיאצו, זה טיפול נפלא. הכי חשוב שתגידי למי שתטפל בך איך את מרגישה, כלומר שאם לא יהיה לך נוח במהלך הטיפול, להגיד לה שלא נוח. אם כואב - להגיד שכואב. לפעמים קורה שלא נוח, וחשוב לומר את זה כי המטפל לא תמיד יכול להרגיש או לנחש. אני בטוחה שכל חברי הפורום ישמחו לשמוע איך היה ואיך המצב מתקדם, ואם את רוצה, אפשר גם במסרים.

 

[בובה על חוטית]

תודה לכולם!!

לא חשבתי שאקבל כאלה תגובות חמות,מבינות ואמפטיות

מבטיחה לחזור ולשתף איך היה בטיפול.ועד אז שבוע טוב לכולם!!!

 

[טאוֹ]

מצטרף באיחור לחיבוק

ואשמח לשמוע עדכונים בנוגע לטיפול.

 

[0 אור 0]

אני טיפלתי

גם בבנות צעירות וגם בנשים, זה מאד תלוי במטופלת - לפעמים נפתחים דברים ויש צורך לבכות, ואז כל ממה שאני יכולה לעשות זה להכיל בדרך כלל הטיפול הוא מאד עדין, מאפשר ובונה, כך שבטיפול עצמו כאילו לא קורה כלום, אבל זה נותן לך את השלווה ואת העוצמה כדי להתחיל בתהליך של שיקום וריפוי ושוב בהצלחה

 

[איציק לביא]

מצטרף להמלצות ועוד

הייתי מציע לך לפנות לאיגוד הסייוע לנפגעות תקיפה מינית http://www.1202.org.il/ בנוסף יש כאן בתפוז פורום נפגעי/ות תקיפה מינית ודבר שלישי, אני מכיר סדנא מסוימת שעזרה לכמה נשים לעבור את המשבר שלאחר האונס.

 

[בובה על חוטית]

תודה

 

[אדומה2]

החשיבות של הדיבור על הטראומה

היי, התעצבתי לקרוא את הודעתך. אני מתארת לעצמי שאקומם בדבריי חלק מעמיתיי, אבל אני חושבת שאין תחליף לטיפול פסיכולוגי לגבי הטראומה שעברת. מעבר לעבודה מקיפה שעשיתי בסיום לימודיי על טראומה מינית בראי הרפואה הסינית, ומעבר להמשך הקריאה שעשיתי בתחום, אני חושבת שחשוב עבורך ליצור אזור בטוח שבו תוכלי להעלות את הדברים, לדבר את הדברים, לבכות על מה שעברת גם מיליון פעמים, הכל כדי לנקות את המערכת ולהגיע להחלמה. טראומה מינית שולחת זרועות כמעט לכל האספקטים של החיים, ההשפעות הן רחבות- את כבר בטח שמת לב לזה לבד. ככל שהשנים עוברות בשתיקה, כך הזרועות ממשיכות לגדול ולעטוף את הנפש ואת הגוף, וזה רק עובד לרעתך. אם תרצי, פני אליי במסר ואפנה אותך לפסיכולוג נפלא ומקצועי שיוכל לעזור לך- אם לא בטיפול אז להפנות אותך למישהו שידע לעזור לך. במקביל, אפשר ורצוי לקבל טיפולים ברפואה משלימה, אני חושבת שרפואה סינית יש לה כלים מצוינים, אבל כדאי לזכור: 1. טיפולים ברפואה סינית יכולים להיות טריגרים אצלך, ולהזכיר לך תמונות ותחושות מהאירוע עצמו. אם לא יהיה לך מקום שבו תוכלי לעבד את הדברים, זה עלול לגרום לקשיים עבורך. כשיש מקום שאפשר לעבד את הדברים ולא להיות לבד איתם- זה משמעותי ברמות עצומות עבורך. 2. שיאצו עלול להיות קשה כיוון וזה כרוך בנגיעה בגוף. מאחר וגם הגוף עצמו זוכר, לא רק הנפש, גם זה עלול להציף אותך עם הטראומה. 3. אפשר לנסות דיקור- יש כאלו שאין להם בעיה עם הדיקור, יש שכן. 4. צמחי מרפא זו דרך טובה. חשוב לי להדגיש, שהרפואה המשלימה/סינית לא תעשה את העבודה לבד. באיזה שהוא שלב יש צורך להגיע לרובד נוסף, והיכולת לתמלל את הדברים הכמוסים והקשים ביותר בנפש שלנו משחררת הרבה פעמים יותר מכל דבר אחר. יש קשר שתיקה סביב טראומה מינית. לא מומלץ להיכנע לזה, בעיקר כיוון ומדובר על נזק שמתווסף על נזק שכבר נגרם למי שעבר/ה את האונס. אז גם אם את מרגישה שאת לא יכולה לדבר- תנסי שוב ושוב. אני גם ממליצה לפנות ל- 1202, ולבדוק גם אם יש אפשרות להגשת תלונה.

 

[איציק לביא]

באתר שלך ישנה המלצה נוספת

http://www.macom.org.il/ קראתי, למדתי עוד זה עושה עצוב לנשמה.

 

[בובה על חוטית]

שלום לך אדומה.

לדעתך השיאצו יהיה לי קשה?אני באמת לא יודעת כבר מה לחשוב.לא בא לי להתפרק מולה

...אני מתפדחת מזה... היום יש לי פגישה איתה אז אני אספר איך היה אחרכך

אני באה בגישה שאני רוצה לטפל בעצמי בכוחות עצמי ורק עם קצת סיוע חיצוני.רוצה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לבד ושאני לא כמו כולן[במרכאות]שצריכות טיפול אחרי שעברו חוויות מיניות קשות. והבנתי שכן יש מקום לדבר עם המטפלת בשיאצו על הדברים הקשים.כמובן שזה תלוי בי אבל אם ארגיש בנוח איתה אז יכול להיות[לא בטוח]שאדבר איתה,כי באמת קשה לי...אם זה בלילות,אם בפלשבקים,אם בהתקפי בכי ומחשבות רעות שאני רוצה למות

ואיך בדיוק דיקור סיני יכול לעזור לי?מה זה עושה בדיוק? תודה אדומה!!

 

[אדומה2]

בובה יקרה

אין מה להתפדח מכלום. את לא עשית שום דבר רע, עכשיו רק צריך לחשוב איך ומה את עושה על מנת שאת תוכלי להחלים עם מינימום נזקים. כן, אני יודעת שזה נשמע דבילי לכאורה, אבל זה אפשרי וקיים. שימי לב טוב למה שאני אומרת עכשיו, זה מאוד חשוב בעיניי: לבקש עזרה מאנשי מקצוע מתאימים זה חיוני, ואין בכך מלהוריד ביכולתך לעזור לעצמך. להפך- את תוכלי לזקוף זאת לכוחותייך! תראי איך את מדברת איתנו כאן! אז נכון, שפה יש את האנונימיות, אבל גם עם אנשי מקצוע הכוחות הם בסופו של דבר שלך, ולא של אף אחד אחר- לא של המטפלת בשיאצו, לא של הפסיכולוג- רק שלך. מטפל בשיאצו יוכל לעזור לך ברמת שיחה בצורה מוגבלת ביותר. זה לא מתפקידו לשבת ולשוחח איתך, ולרוב אין את ההכשרה המתאימה. אני מאמינה לך שאת אומרת שקשה לך, ואני מאמינה לך שעברת חוויה שממש את מעדיפה לא לדבר עליה. אבל לא לדבר על זה מגדיל את הנזק שנגרם לך. והדברים הקשים שאת מתארת- אני רואה מחובתי כמטפלת (בדימוס, אבל עדיין), וכמישהי שאכפת לה- היעזרי באנשי מקצוע מתאימים, כפי שתיארתי בהודעה הקודמת שלי, על מנת להחלים. הדברים האלו חייבים להיאמר באור יום, ולהפסיק להיות כמוסים בחושך. פה הכוח שלך להתמודד יבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, אני מבטיחה לך. זה יהיה קשה, אבל לפחות לא תהיי לבד, וזה יהיה הכל הכוחות שלך, לא של אף אחד אחר. יעל

 

[בובה על חוטית]

אבל...אבל...אבל...

אני מרגישה כלכך מטומטמת

.אני אומרת איך נתתי לזה להשפיע עלי ככה??למה לא יכולתי לתת לזה לעבור מעלי?

זה חייב להשפיע?ואם כן אז מה זה אומר עלי שזה השפיע?שאני לא חסינה נפשית? אני בטוחה שיש נשים שעוברות חוויות כאלה ויוצאות מזה וממשיכות לחיות רגיל.למה אצלי זה לא ככה?? לא להתייחס לאמור לעיל.שאלות רטוריות בלבד. אני תיכף פותחת הודעה חדשה ומספרת איך הייתה הפגישה בשיאצו. תודה יעל על האכפתיות

. לילה טוב

 

[מיכל הלב]

אפשר בכל זאת להתייחס?

למרות שכתבת שאלה שאלות רטוריות, אני לא בטוחה שהבנתי למה הן רטוריות... הרי ככה את מרגישה. אני לא מכירה נשים שעברו אונס וממשיכות לחיות כרגיל. מעולם לא הכרתי. אבל במשך כל שנותי כמטפלת פגשתי המון נשים שעברו אונס ושזה שינה להן לחלוטין את החיים. פגשתי גם נשים שעברו אונס וחשבו שהן המשיכו לחיות כרגיל, עד שמשהו הזכיר להן את זה והן הבינו שהן פשוט הדחיקו את הבעיה. קראי שוב את השרשורים ששלחתי קודם: אחד מהם מדבר בדיוק על זה: מישהי שהמשיכה לחיות כרגיל, ועשר שנים אחר כך הכל חזר אליה. אני לא כותבת את זה כדי לבאס אותך, אלא כדי לעודד אותך לעשות את כל מה שצריך כדי להתמודד. ועכשיו אחרי שחזרת מטיפול שיאצו ועם גיבוי של יעל, אני חוזרת שוב ואומרת שטיפול שיאצו הוא מאוד קשה כרגע ואם אין לך תמיכה נוספת זה עלול להיות בעייתי. המצב שאת נמצאת בו הוא מאוד מאוד עדין. זה שזה משפיע עלייך, אומר שאת אנושית ונורמאלית לחלוטין. אם זה לא היה משפיע, זה היה מאוד מדאיג. אין אף אישה שעברה את זה והמשיכה לחיות כרגיל. לצערי יש לפעמים בארץ קולות שנשמעים, שלפיהם אונס הוא לא בעיה גדולה כל כך. מערכת המשפט בארץ וגם התקשורת לוקים, לעיתים, במחלה הזו, שנותנת לגיטימציה מסויימת לאלימות נגד נשים ולאונס. אנחנו כל כך רגילות כנשים להיות מוטרדות מינית שזה כאילו נחשב נורמטיבי ולא ביג דיל. לפעמים אני מייחלת שנגיע ליום שבו במדינת ישראל יהיה ברור לכל שאונס זה דבר פסול, שנאנסת היא אדם שזקוק לעזרה ולתמיכה ושבשום אופן זו לא אשמתה, לא שהיא נאנסה ולא שקשה לה.

 

[בובה על חוטית]

אני מנסה להתמודד,באמת שמנסה.

אבל לא תמיד זה הולך.מרגישה כאילו תמיד יחכה לי מעבר לפינה איזה משהו רע שיזכיר לי את מה שהיה,שיזכיר לי כמה שזה השפיע עלי וכמה בעיות ותסביכים נוצרו לי בעקבות זה. לא נראה לי שהיום הזה יגיע...היום שבו האנשים שמסביבנו ובעיקר המשטרה ובית המשפט יבינו שאנחנו לא אשמות

חבל שבסופו של דבר מי שכן מקבל טיפול זה רק אלה שאנסו.הבנתי שבכלא יש להם פסיכולוגים,קבוצות,ופסיכיאטרים.אנחנו צריכות לשלם ביוקר על טיפול[תרתי משמע]. המילים שלכם מאוד תומכות ועוזרות,ולמרות שאני יודעת שהכל וירטואלי הן עדיין מצליחות "להגיע אלי"

ולאט לאט אני מצליחה להבין שכנראה אני כן אצטרך באיזהשהו שלב טיפול פסיכולוגי ואני אומרת שאם ככה אז אולי[אולי...]עדיף להתחיל כבר עכשיו...

 

[מיכל הלב]

מאחורי המלים הוירטואליות עומדים אנשים../images/Emo13.gif

וגם מאחורי ה-

. אני בטוחה שיבוא יום שבו תרגישי שזה כבר לא מחכה לך מעבר לפינה, ושגדלת מהתסביכים ומכל הבעיות. אנחנו גדלים ממשברים, ואת תצליחי לגדול ולצאת מזה. בינתיים אנחנו כאן...

 

[בובה על חוטית]

תודה!!

ותודה גם שאתם לא מסלקים אותי מפה ועונים לי בסבלנות רבה לשאלות המעצבנות שלי