הרחבנו ונפגשנו
ואני מרשה לעצמי להמשיך ולהרחיב (אפשר להגיש את עבודת הדוקטורט תחת שני שמות?) הנקודה היא באמת, כמו שציינת, "חוסר הכרות עם תרבות בכלל ועם התרבות העברית בפרט", צרות אופקים תמיד היתה ותמיד תהיה, אני לא מזהה אותה כמאפיין של תקופתנו שלנו, אני עוד זוכר היטב את תקופת בית הספר התיכון שבה הבון טון היה מוזיקת דיסקו, שעון רולקס לבנים ומדבקות של לבבות לבנות, החבר,ה האלה בגרו והיום הם מגדלים משפחות ואני לא רוצה לדעת פרטים. האם זו בעיה? אני מחשיב עצמי כאדם בעל רוחב ידע מעל הממוצע בחברה. האם זה עושה אותי לטוב יותר? מאושר יותר? חיובי יותר לחברה? או במלים פשוטות: מה הערך המוסף של התרבות בחייו של אדם?
ואני מרשה לעצמי להמשיך ולהרחיב (אפשר להגיש את עבודת הדוקטורט תחת שני שמות?) הנקודה היא באמת, כמו שציינת, "חוסר הכרות עם תרבות בכלל ועם התרבות העברית בפרט", צרות אופקים תמיד היתה ותמיד תהיה, אני לא מזהה אותה כמאפיין של תקופתנו שלנו, אני עוד זוכר היטב את תקופת בית הספר התיכון שבה הבון טון היה מוזיקת דיסקו, שעון רולקס לבנים ומדבקות של לבבות לבנות, החבר,ה האלה בגרו והיום הם מגדלים משפחות ואני לא רוצה לדעת פרטים. האם זו בעיה? אני מחשיב עצמי כאדם בעל רוחב ידע מעל הממוצע בחברה. האם זה עושה אותי לטוב יותר? מאושר יותר? חיובי יותר לחברה? או במלים פשוטות: מה הערך המוסף של התרבות בחייו של אדם?
