אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
עברי דבר עברית
- פותח הנושא maoz9
- פורסם בתאריך
כבר היינו בסרט הזה
קוראים לו ליפה העגלון והוא אולי האחרון שחושב שיש פגם ב"ניצה", "דיצה", "מונסניור". תופעת השימוש במלים משפות אחרות מאפיינת את כל התרבויות בעולם, כולל הגאות והמפוארות ביותר, זה חלק מהאינטראקציה בין תרבויות, זה מה שקרה בימי המקרא כשקיבלנו מלים מצריות ובימי המשנה כשקיבלנו מלים לטיניות, זה מה שקורה עם שמות מותג צרפתיים בארה"ב ושמות מותג אנגליים (אמריקאיים) בצרפת. אני עברי איש המאה ה-21, אני משתמש במלים וביטויים כמו פמליה, מוניטין וגושפנקא, וכשאני מתעייף מהצעות הזויות של חברי מועצה אני אומר להם: Oh, give me a break, will you?
קוראים לו ליפה העגלון והוא אולי האחרון שחושב שיש פגם ב"ניצה", "דיצה", "מונסניור". תופעת השימוש במלים משפות אחרות מאפיינת את כל התרבויות בעולם, כולל הגאות והמפוארות ביותר, זה חלק מהאינטראקציה בין תרבויות, זה מה שקרה בימי המקרא כשקיבלנו מלים מצריות ובימי המשנה כשקיבלנו מלים לטיניות, זה מה שקורה עם שמות מותג צרפתיים בארה"ב ושמות מותג אנגליים (אמריקאיים) בצרפת. אני עברי איש המאה ה-21, אני משתמש במלים וביטויים כמו פמליה, מוניטין וגושפנקא, וכשאני מתעייף מהצעות הזויות של חברי מועצה אני אומר להם: Oh, give me a break, will you?
בעקרון אני מסכימה איתך
אבל איני יכולה להתעלם מהתחושה (הלא אמפירית) שבמקרה שלנו, הישראלים, מדובר בסמפטום המעיד על תופעה רחבה ועמוקה יותר. כוונתי, כמובן, להתבטלות בפני תרבויות זרות, אמריקאיות בעיקר. כלומר, התחושה שלי שהספיגה אינה הדדית אלא חד סטרית. אנחנו לוקחים מהם עד כדי השתלטות תרבות זרה על התרבות העברית. יתכן שהתחושה מוגזמת. יתכן שהיא נכונה אבל התופעה טבעית. יתכן שהיא נכונה והתופעה טבעית אבלאין צורך, או זכות או חובה לעשות משהו נגדה. זה כבר עניין של השקפה.
אבל איני יכולה להתעלם מהתחושה (הלא אמפירית) שבמקרה שלנו, הישראלים, מדובר בסמפטום המעיד על תופעה רחבה ועמוקה יותר. כוונתי, כמובן, להתבטלות בפני תרבויות זרות, אמריקאיות בעיקר. כלומר, התחושה שלי שהספיגה אינה הדדית אלא חד סטרית. אנחנו לוקחים מהם עד כדי השתלטות תרבות זרה על התרבות העברית. יתכן שהתחושה מוגזמת. יתכן שהיא נכונה אבל התופעה טבעית. יתכן שהיא נכונה והתופעה טבעית אבלאין צורך, או זכות או חובה לעשות משהו נגדה. זה כבר עניין של השקפה.
הבנת הנכתב
לגבי הכיתוב באותיות לועזיות קוראת שביט ליישם חוק קיים ולא ליזום תקנות נוספות היוזמה העיקרית שלה היא להקים ועדה מיוחדת, שתורכב מסופרים ומורים מטעם מחלקת החינוך והתרבות בעירייה, שתציע שמות עבריים מתאימים לעסקים שונים כפי שהנהיגה העירייה בעבר. ועדה זו היתה מאשרת או פוסלת שמות בתי עסק ולדברי שביט: "דברים שהיו יפים לפני 70 שנה, נכונים היום על אחת כמה וכמה. אני סבורה שעל העירייה לפעול למען פניה העבריים של העיר, גם באמצעות הקפדה על שילוט בעברית וגם במתן תמריצים לבתי עסק שיעדיפו שמות עבריים על פני שמות זרים.
לגבי הכיתוב באותיות לועזיות קוראת שביט ליישם חוק קיים ולא ליזום תקנות נוספות היוזמה העיקרית שלה היא להקים ועדה מיוחדת, שתורכב מסופרים ומורים מטעם מחלקת החינוך והתרבות בעירייה, שתציע שמות עבריים מתאימים לעסקים שונים כפי שהנהיגה העירייה בעבר. ועדה זו היתה מאשרת או פוסלת שמות בתי עסק ולדברי שביט: "דברים שהיו יפים לפני 70 שנה, נכונים היום על אחת כמה וכמה. אני סבורה שעל העירייה לפעול למען פניה העבריים של העיר, גם באמצעות הקפדה על שילוט בעברית וגם במתן תמריצים לבתי עסק שיעדיפו שמות עבריים על פני שמות זרים.
hapax legomenon
New member
אולי היינו בסרט דומה
העברית, כמו כל שפה חיה, קולטת מילים משפות זרות, בעיקר כאשר אין להן תחליף עברי. זה טבעי, ואין בזה כל רע. עד כאן אנחנו מסכימים. אבל במאמר נדונה שאלה אחרת: הכיתוב על השילוט, שכולל בעיקר את שם בית עסק. ככל הנראה, השמות הללו בדרך כלל לועזיים. בבחירת שם אין עניין של שימוש במונח מסויים דווקא, המאלץ אותך להשתמש במילה לועזית או להישמע מאולץ. בחירת שם נעשית מתוך הלקסיקון של השפה או מחוצה לו. גם לילדים שלך אתה יכול לקרוא אמיר ויעל, או רוברט וסטפני. הבעיה מתחילה, כאשר אתה דובר עברית ובוחר באפשרות השנייה. באותו האופן, אם יש לך בית עסק, נניח, למכירת בגדים ישנים, אתה יכול להעניק לו שם לועזי, כגון 'Old Fashioned' או שם עברי, כגון 'צב האופנה' (חנות אופנה כזאת באמת יש!). משום מה, בעלי עסק תל-אביביים סבורים, ששם לועזי חנני יותר. זאת התבטלות תרבותית.
העברית, כמו כל שפה חיה, קולטת מילים משפות זרות, בעיקר כאשר אין להן תחליף עברי. זה טבעי, ואין בזה כל רע. עד כאן אנחנו מסכימים. אבל במאמר נדונה שאלה אחרת: הכיתוב על השילוט, שכולל בעיקר את שם בית עסק. ככל הנראה, השמות הללו בדרך כלל לועזיים. בבחירת שם אין עניין של שימוש במונח מסויים דווקא, המאלץ אותך להשתמש במילה לועזית או להישמע מאולץ. בחירת שם נעשית מתוך הלקסיקון של השפה או מחוצה לו. גם לילדים שלך אתה יכול לקרוא אמיר ויעל, או רוברט וסטפני. הבעיה מתחילה, כאשר אתה דובר עברית ובוחר באפשרות השנייה. באותו האופן, אם יש לך בית עסק, נניח, למכירת בגדים ישנים, אתה יכול להעניק לו שם לועזי, כגון 'Old Fashioned' או שם עברי, כגון 'צב האופנה' (חנות אופנה כזאת באמת יש!). משום מה, בעלי עסק תל-אביביים סבורים, ששם לועזי חנני יותר. זאת התבטלות תרבותית.
hapax legomenon
New member
זה תיקון זה?!
זאתוספת! ואל תנסה למרוח אותיותר. או את היודים שלי. בתודה, hapax legomenon (בלי י').
זאתוספת! ואל תנסה למרוח אותיותר. או את היודים שלי. בתודה, hapax legomenon (בלי י').
hapax legomenon
New member
אני לא טוענת
שום דבר לגבי "כתיב נכון" (מה זה?). בעיני כתיב הוא עניין של מדיניות. ובכן, מדיניות הכתיב שלי (ולא מפריע לי אם האקדמיה לא מסכימה), שאם אין י' בצורת הבסיס, גם לא צריכה להיות י' בצורות הנגזרות ממנה. לדוגמא, אם 'נס', 'חץ', 'צד' ו'מאת' נכתבות ללא י', אז גם 'נסים', 'חציהם', 'לצִדו' ו'מאתנו' צריכות להיכתב ללא י'. התואר 'חנני', למיטב הבנתי, נגזר מ'חן', ועל כן, לשיטתי, אין לכתוב בו י'.
שום דבר לגבי "כתיב נכון" (מה זה?). בעיני כתיב הוא עניין של מדיניות. ובכן, מדיניות הכתיב שלי (ולא מפריע לי אם האקדמיה לא מסכימה), שאם אין י' בצורת הבסיס, גם לא צריכה להיות י' בצורות הנגזרות ממנה. לדוגמא, אם 'נס', 'חץ', 'צד' ו'מאת' נכתבות ללא י', אז גם 'נסים', 'חציהם', 'לצִדו' ו'מאתנו' צריכות להיכתב ללא י'. התואר 'חנני', למיטב הבנתי, נגזר מ'חן', ועל כן, לשיטתי, אין לכתוב בו י'.
אנה, אמה ואמילי
ושאר השמות האלה שמתאימים לשושנה אנגלית צוננת הלוגמת תה בשעת אחר הצהריים בלונדון הגשומה. נתינת שמות כאלה לילדים ישראלים מוציאה אותי מדעתי, מודה. ודרך אגב, כל בעלי העסקים בשמות לועזים ברגע שהם מהגרים מהארץ מגלים את הישראליות שלהם מחדש ונקראים לפתע פלאפל רמי או מסעדת חיפה. הכל שאלה של גאוגרפיה.
ושאר השמות האלה שמתאימים לשושנה אנגלית צוננת הלוגמת תה בשעת אחר הצהריים בלונדון הגשומה. נתינת שמות כאלה לילדים ישראלים מוציאה אותי מדעתי, מודה. ודרך אגב, כל בעלי העסקים בשמות לועזים ברגע שהם מהגרים מהארץ מגלים את הישראליות שלהם מחדש ונקראים לפתע פלאפל רמי או מסעדת חיפה. הכל שאלה של גאוגרפיה.
אני הולך לעצבן אתכם ../images/Emo58.gif
אני רואה בהצעות האלה טיפול בסימפטום ולא בבעיה. התרבות שילדים גדלים עליה אינה תרבות עברית, הייתי מתלונן על חוסר ידע בסיסי בתנ"ך אבל אפילו את קישון או את מוסינזון לא קוראים. הילדים שלנו גדלים על ערוץ הופ, הטלטאביז, בייב בליידז, בארני, המורדים, וכו'. הדבר הקרוב ביותר לתרבות עברית שילד ממוצע (להבדיל מילדיהם המחוננים של חברי הפורום) נתקל בו הוא הפסטיגל. במצב כזה, מאוד טבעי שזוג שגדל על ברכי בברלי הילס וקרא דניאל סטילס יקראו לביתם הקטנה אמילי. (לבן יקראו תום, כי זה "כאילו בעברית")
אני רואה בהצעות האלה טיפול בסימפטום ולא בבעיה. התרבות שילדים גדלים עליה אינה תרבות עברית, הייתי מתלונן על חוסר ידע בסיסי בתנ"ך אבל אפילו את קישון או את מוסינזון לא קוראים. הילדים שלנו גדלים על ערוץ הופ, הטלטאביז, בייב בליידז, בארני, המורדים, וכו'. הדבר הקרוב ביותר לתרבות עברית שילד ממוצע (להבדיל מילדיהם המחוננים של חברי הפורום) נתקל בו הוא הפסטיגל. במצב כזה, מאוד טבעי שזוג שגדל על ברכי בברלי הילס וקרא דניאל סטילס יקראו לביתם הקטנה אמילי. (לבן יקראו תום, כי זה "כאילו בעברית")
כנראה שאני לא עומד לעצבן אותך
אבל האנשים שנותנים את השמות הם לא הילדים בני דור ה-MTV אלא ההורים שגדלו יפה יפה על שיעורי תושב"ע, ספרי חסמב"ה ופינת לאם ולילד. נתקלתי כבר בהורים שנתנו לידיהם שמות לועזיים שהתנגנו להם מג'ין אייר, הרוזנת דה סגיר ולאון יוריס. תרבות היא לא רק עברית, וההקבלה של אנגלו סקסיות = רדידות טלויזיונית אין לה על מה להסתמך.
אבל האנשים שנותנים את השמות הם לא הילדים בני דור ה-MTV אלא ההורים שגדלו יפה יפה על שיעורי תושב"ע, ספרי חסמב"ה ופינת לאם ולילד. נתקלתי כבר בהורים שנתנו לידיהם שמות לועזיים שהתנגנו להם מג'ין אייר, הרוזנת דה סגיר ולאון יוריס. תרבות היא לא רק עברית, וההקבלה של אנגלו סקסיות = רדידות טלויזיונית אין לה על מה להסתמך.
השאלה היא מתי אירוע הופך לנורמה
לא אמרתי שלא היו דברים מעולם, ואדם שמילא כרסו בנביאים ותושב"ע לא יכול לקרוא לבתו ססיליה. השאלה היא מתי ולמה זה הופך לנורמה. מתי נוצר המצב שלקרוא לחנות בשם עברי נשמע מיושן או לא מספיק מענין? אני לא מקביל בין אנגלו סקסיות ורדידות טלויזיונית. אני לא תופס את לואיס קרול או סאינג'ר כאויבי התרבות העברית. התעלזותו (מלשון לע"ז) של הרחוב הישראלי אינה מתקפה של תרבות אנגלוסקסית אלא להיפך, חוסר הכרות עם תרבות בכלל ועם התברות העברית בפרט.
לא אמרתי שלא היו דברים מעולם, ואדם שמילא כרסו בנביאים ותושב"ע לא יכול לקרוא לבתו ססיליה. השאלה היא מתי ולמה זה הופך לנורמה. מתי נוצר המצב שלקרוא לחנות בשם עברי נשמע מיושן או לא מספיק מענין? אני לא מקביל בין אנגלו סקסיות ורדידות טלויזיונית. אני לא תופס את לואיס קרול או סאינג'ר כאויבי התרבות העברית. התעלזותו (מלשון לע"ז) של הרחוב הישראלי אינה מתקפה של תרבות אנגלוסקסית אלא להיפך, חוסר הכרות עם תרבות בכלל ועם התברות העברית בפרט.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.