אולי היינו בסרט דומה
העברית, כמו כל שפה חיה, קולטת מילים משפות זרות, בעיקר כאשר אין להן תחליף עברי. זה טבעי, ואין בזה כל רע. עד כאן אנחנו מסכימים. אבל במאמר נדונה שאלה אחרת: הכיתוב על השילוט, שכולל בעיקר את שם בית עסק. ככל הנראה, השמות הללו בדרך כלל לועזיים. בבחירת שם אין עניין של שימוש במונח מסויים דווקא, המאלץ אותך להשתמש במילה לועזית או להישמע מאולץ. בחירת שם נעשית מתוך הלקסיקון של השפה או מחוצה לו. גם לילדים שלך אתה יכול לקרוא אמיר ויעל, או רוברט וסטפני. הבעיה מתחילה, כאשר אתה דובר עברית ובוחר באפשרות השנייה. באותו האופן, אם יש לך בית עסק, נניח, למכירת בגדים ישנים, אתה יכול להעניק לו שם לועזי, כגון 'Old Fashioned' או שם עברי, כגון 'צב האופנה' (חנות אופנה כזאת באמת יש!). משום מה, בעלי עסק תל-אביביים סבורים, ששם לועזי חנני יותר. זאת התבטלות תרבותית.