עברי דבר עברית

[מוגג]

../images/Emo6.gif דגולה

 

[maoz9]

מודה שכשהעלתי את השרשור

לא יחסתי חשיבות הרת גורל להבלחה הנוכחית- שהרי הוא כמובן זניח יחסית של עוד פוליטיקאית זו או אחרת. מאידך כשקוראים את הצעותיה להתנית קשר בלתי נתיק בין המוסד המדינה האתניות והעברית . קיימת תחושה שמדובר באישיות עם חזון. למי שהיוזמה נראית תמוהה או סתם זניחה , יופתע לדעת כי על אותה תשתית בריאה התכוננו עמים ואומות כצרפת (בליבתה) ובמיוחד מדינות סקנדינביה בשוודיה (שיעור של 89 אחוזים ילידי המדינה החד אתנית הזו). בעלי יכולת ההקשה וחדי החשיבה המעגלית מבינינו יכולים ודאי להפנים כי בהצעותיה שביט פותחת צוהר ליצור תהליכי העצמת האתניות בלא צורך לקשור בצורה כובלת את הדת בצורה כובלת לצורך העניין. סילחו לי את- הסרקזם והנוירוטיות אני משאיר לאחרים על "מפקד לאומי" כזה הייתי חותם בשתי ידיים 1 . קבלת אזרחות ישראלית תותנה בשליטה בסיסית בעברית. 2. תעודת בגרות ישראלית תינתן רק למי שהוכיח שליטה מתקבלת על הדעת בלשון העברית. כדי להיות זכאי לתעודת בגרות יהיה חייב כל תלמיד בישראל ללמוד את הלשון העברית ולהכיר את רבדיה ברמה של חמש יחידות. לימודי הלשון העברית יתפרשו על פני כל שנות הלימוד בתיכון ולא יופסקו בכיתה י'. 3. ייקבע מילון שמות עבריים מחייב. כמו במדינות רבות במערב יוכלו הורים לתת לילדיהם רק שמות המופיעים במילון השמות. 4. ללשון העברית תינתן עדיפות בכל אמצעי התקשורת הישראלית. יובטח שידורם של סרטים, מחזות, שירים ופזמונים ישראליים בעברית. 5. ייאסר השימוש בשפות אחרות (למעט ערבית) בכל המרחב הציבורי. שילוט שלא בעברית יורשה רק מתחת לשילוט בעברית ובאות קטנה יותר. 6. יובטח סיוע של המדינה בכל פרסום בעברית. 7. התקשי"ר יחייב שכל מכתב ממשלתי ייכתב בעברית. 8. ייצוג ללשון העברית בארץ ובחו"ל: נציגי המדינה ונושאי תפקידים רשמיים יחויבו לשאת שמות עבריים. דוברים ישראליים במעמדים רשמיים בארץ ובחו"ל יחויבו לשאת את נאומיהם בעברית. 9. ייצוג ללשון העברית באקדמיה: לצורך קידום אקדמי יחויבו חברי הסגל האקדמי לפרסם חלק ממחקריהם בעברית. כנסים מדעיים ואחרים, הממומנים על ידי המדינה או על ידי מוסדות ציבור, יתקיימו בלשון העברית וילוו במקרה הצורך בתרגום סימולטני.

 

[renjintso]

ב-8 היא מתכוונת

ששגרירנו באו"ם, למשל, ינאם שם בעברית? ההמממ. היתה בעבר תקנה שחייבה נציגים בחו"ל לשאת שמות עבריים. בגלל (בזכות?) זה יש לי שמשפחה עברי.

 

[maoz9]

ששגרירננו באו"ם ינאם בעברית .....

משום מה לא נראה רעיון כלל... אני מבין שמגמות כאלה עלולות לעורר בקרב חלק מבחורינו/גבירותנו המופלאים יוצאי קורס צוערים משרד החוץ אשר ינקו משד מניקתם אינגלוז על בסיס צמחי סחרחורת קלה מחשש קל לשינוי סדרי עולם ואף מידרג היררכי... ברוך בורא המתרגם הסימולטני. אבל ככה זה אנו חייבים להיות יותר אמריקאים מהאמריקאי האם הנציג הצרפתי למשל נושא נאומיו באנגלית? האם הוא היחיד? בינינו לא כאן קבורה העצם אבל זה בהחלט רעיון ראוי לבחינה. רבים רבים מאיתנו משתתפים בצערם של אלה אשר נאלצו לעברת את שם משפחתם, ומקווים שמגמות נפשעות שכאלה לא יחזרו לאלתר לפחות עד השבוע הבא...

 

[maoz9]

.לא נראה רעיון רע ...כמובן.

 

[ד שם בדוי]

אני מציעה

שלפני שנציגינו בחו"ל יחוייבו לדבר עברית יש לחיב את נציגינו בארץ, לא חשוב מאיזו עדה או מפלגה, יחוייבו לדבר עברית כהלכה. גם אם אני מסכימה לדעתם - הרבה פעמים קשה לי להקשיב לשפתם העילגת. לעומתם, כמעט בכל פעם שמתראיין ערבי ממחוזותינו: פוליטיקאי או עתונאי, גם אם איני מסכימה למילה אחת שלו - אני נהנית להקשיב לעברית שלו.

 

[טללי בוקר]

והתרגום בגוף הסרט

קבלת אזרחות ישראלית תותנה בשליטה בסיסית בעברית = כלומר שעולים חדשים חסרי יכולת לימוד מהירה ייתקעו בלי אזרחות, והדבר נוגע קודם כל לקשישים ביניהם. ייקבע מילון שמות עבריים מחייב. כמו במדינות רבות במערב יוכלו הורים לתת לילדיהם רק שמות המופיעים במילון השמות = יש מדינות עם מילוני שמות כדי למנוע מצבים של שמות שמעליבים את הילד, אבל המילונים הללו תמיד כוללים שמות מהתפוצות של המהגרים המתגוררים שם. במדינות האיחוד האירופי כבר ירדו מגישת "כור המצרף" שמנסה למחוק את הרקע ממנו הגיעו המהגרים, מתי גם אנחנו נפסיק לשחזר את שגיאות שנות ה-50? התקשי"ר יחייב שכל מכתב ממשלתי ייכתב בעברית - ומה באשר למכתבים הממוענים אל אנשים שלא שולטים בשפה? ייצוג ללשון העברית בארץ ובחו"ל: נציגי המדינה ונושאי תפקידים רשמיים יחויבו לשאת שמות עבריים. דוברים ישראליים במעמדים רשמיים בארץ ובחו"ל יחויבו לשאת את נאומיהם בעברית - ומה יקרה אם נבחר הציבור נושא שם לועזי, האם נפטר אותו? הוא הרי נבחר ציבור. ובפני מי בדיוק יתבצע הנאום בחו"ל בעברית? מה השלב הבא?

 

[רטוש]

הרי אין זה מפתיע...

הניאו-ליברלים מוחצני ה'נאורות' הקדושה, תמיד יחפשו את הדרך לנסות ולפרק את הניסיון לייצב חד אתניות עברית. והרי אין זה משנה עם אלו נוזלי שחר או סתם 'דליות' מנופחות בצורה בלתי מזוהה. ולעצם העניין, אני רואה בניסיון הזה כאמצעי נכון מאוד אבל לא כמטרה בפני עצמה. יותר בדגש של המעטפת, נאמר כלי קיבול אשר יש ליצוק לתוכו משמעות ומכניזמים בעלי משמעות. מהלך של 'עברות' השפה חייב להיות מלווה במספר מהלכים חברתיים נוספים כשמרכזי שבהם הוא מירכוז למרות זאת, באופן כללי אני בהחלט מסכים עם הנקודות שהציגה שביט, כולל סעיף מס' 1. חסרונות בכל מהלך רוויזיונסטי(שמא מפא"יניקי?) מאחד אתני תמיד יהיו ברי מצאי- הרבה יותר מהניסיון הסזיפי ליצור מהלך מאחד. גם היכולת לסחוט פצעים אמיתיים או מדומים מרובנו עם זכרונות אישיים או מבית הורים- השאלה מה יהה גורלה של חברה אשר נכשלת מלייצר כור היתוך מאחד?

 

[or99]

אם הבנתי נכון,

הרעיון של ה-"חד אתניות" בא בעיקרו לפתור את הבעיה הדמוגרפית. מעבר לעובדה שלדעתי החברה שאליה אתה שואף היא בעיה בפני עצמה, גם יצירת חברה כזו היא בלתי אפשרית לדעתי מבחינת התרבות שלהם.