עבודנ סוציאלית MSW
- פותח הנושא inbarco4
- פורסם בתאריך
תואר שני עבןדה סוציאלית
תודה, אנחנו מתחילים בתהליך של רילוקשיין מטעם עבודה של בעלי ואני רוצה להתחיל בשנה הבאה אוקטובר 2014 ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית.
לא הצלחתי למצוא באתרי המחלקות מהן דרישות הקבלה, למשל האם צריך תואר ראשון בעבודה סוציאלית כדי ללמוד לשני? בארץ למשל יש תוכניות השלמה למי שאין תואר ראשון בתחום, ניסיון מעשי, התנדבות וכו'.
שוב תודה
ענבר
תודה, אנחנו מתחילים בתהליך של רילוקשיין מטעם עבודה של בעלי ואני רוצה להתחיל בשנה הבאה אוקטובר 2014 ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית.
לא הצלחתי למצוא באתרי המחלקות מהן דרישות הקבלה, למשל האם צריך תואר ראשון בעבודה סוציאלית כדי ללמוד לשני? בארץ למשל יש תוכניות השלמה למי שאין תואר ראשון בתחום, ניסיון מעשי, התנדבות וכו'.
שוב תודה
ענבר
תשובות
היי ענבר,
ברוכה הבאה לפורום!
הדרישות הטיפוסיות ל - MSW כמו להרבה תארים שניים באופן כללי הם:
1. ממוצע סביר +
2. תואר ראשון (לא חייב להיות בתחום)
3. מעבר בחינת GRE ו - TOEFL
אבל מעבר לאלו, כדי להתקבל תצטרכי גם להדגים:
1. שלמדת ויש לך ידע בתחומי מדעי החברה והרוח עם דגש על האם לקחת קורסים ב - SOCIAL WORK.
2. ניסיון מעשי בתשלום או ניסיון התנדבותי שקשור בתחום.
3. המלצות חזקות מהאקדמיה או מהשדה.
4. חיבורים אישיים (PERSONAL STATEMENTS)
ובמקצוע הזה במיוחד (לשמחתך) יש יתרון לאנשים מרקע מיוחד (עייני ערך DIVERSITY), אנשים הדוברים שפות זרות, אנשים השייכים למגזרים קטנים / מיעוטים וכדומה.
על כל זה ועוד אני ממליץ לך לקרוא כאן:
http://www.socialwelfare.berkeley.edu/Admissions/MSWReqs.shtml
וכאן:
http://socwork.sfsu.edu/content/msw-program-0
ולמידע נוסף גם קראי את הקובץ המצורף.
תמיד מוזמנת לחזור עם שאלות המשך, ושיהיה בהצלחה!
נעם.
היי ענבר,
ברוכה הבאה לפורום!
הדרישות הטיפוסיות ל - MSW כמו להרבה תארים שניים באופן כללי הם:
1. ממוצע סביר +
2. תואר ראשון (לא חייב להיות בתחום)
3. מעבר בחינת GRE ו - TOEFL
אבל מעבר לאלו, כדי להתקבל תצטרכי גם להדגים:
1. שלמדת ויש לך ידע בתחומי מדעי החברה והרוח עם דגש על האם לקחת קורסים ב - SOCIAL WORK.
2. ניסיון מעשי בתשלום או ניסיון התנדבותי שקשור בתחום.
3. המלצות חזקות מהאקדמיה או מהשדה.
4. חיבורים אישיים (PERSONAL STATEMENTS)
ובמקצוע הזה במיוחד (לשמחתך) יש יתרון לאנשים מרקע מיוחד (עייני ערך DIVERSITY), אנשים הדוברים שפות זרות, אנשים השייכים למגזרים קטנים / מיעוטים וכדומה.
על כל זה ועוד אני ממליץ לך לקרוא כאן:
http://www.socialwelfare.berkeley.edu/Admissions/MSWReqs.shtml
וכאן:
http://socwork.sfsu.edu/content/msw-program-0
ולמידע נוסף גם קראי את הקובץ המצורף.
תמיד מוזמנת לחזור עם שאלות המשך, ושיהיה בהצלחה!
נעם.
כמה הבהרות בנוסף למה שפיליפ כתב
לחלק ניכר מבתי הספר שמלמדים ל - MSW, אין צורך בבחינת GRE. שווה לבדוק מול בתי הספר שאת חושבת עליהם.
ממש אין צורך ללמוד תואר ראשון בתחום, כפי שפיליפ אמר, או לעשות הסבה וזה אפילו בסדר אם לא לקחת בכלל קורסים בתחום (פשוט כנראה תצטרכי להשלים כמה קורסים, וזה לא נורא). היו איתי בתכנית (לא ב - SF) גם אנשים מתחומים שונים מהותית ממדעי החברה. אולם, תצטרכי לבנות קייס חזק למה מושך אותך לתחום (זו יכולה להיות חוויה מחייך האישיים גם כן).
בהמ ה- BA שלך אם אפשר לשאול?
צורת הקבלה לתארים מתקדמים בארה"ב שונה מהותית ממה שמוכר לנו מהארץ, ובייחוד בתחום של עו"ס. מטרת ה - PERSONAL STATEMENT, שהיא וההמלצות הן כנראה החלק הכי חשוב ומשפיע באפליקיישן, היא לספר את סיפור חייך ודרכך המקצועית בדרך שתבהיר לקורא מעל לכל ספק סביר שכל הדרכים הובילו אותך להגיש מועמדות לתואר הזה. כאשר זה יהפוך להיות יורת רלוונטי, אפשר לדבר על זה עוד, אבל בגדול שוב, זה פשוט לבנות קייס חזק למה מושך אותך לתחום ואיזה חוויות בחייך הובילו אותך להתעניין בכך ולרצות להתקדם בו.
העניין של שונות תרבותית או DIVERSITY שפיליפ הזכיר הוא אכן משמעותי. חלק ניכר מהדגש של התואר המתקדם בעו"ס הוא על יייצוג אוכלוסיות מוחלשות ופריזמה של צדק חברתית. לצורך כך, שווה לחשוב על לאיזה חוויות ייחודיות נחשפת בחייך וכיצד הן עיצבו את הרצון שלך לפנות לתחום. כן, ההצהרה האישית היא אכן מאוד אישית, בייחוד בתחום העוס. אנשים רבים חושפים חלקים מאוד אינטימיים בחייהם, החל מחוויות של קיפוח עדתי/גזעי/מגדרי וכלה בהתעללויות, השמה במשפחות אמנה וכדומה. THE MORE THE MERRIER, סוג של... (כל עוד את מסוגלת להעביר תחושה של "אלה היו החוויות המעצבות בחיי, וכעת שהצלחתי להתגבר על כל האתגרים הללו, אני מעוניינת לרתום את חיי לעזרה לאנשים שנאלצו להתמודד עם אותם דברים".
טוב, זה הכל מאד כללי, אבל את ממש מוזמנת לפנות עם יש עוד שאלות.
לחלק ניכר מבתי הספר שמלמדים ל - MSW, אין צורך בבחינת GRE. שווה לבדוק מול בתי הספר שאת חושבת עליהם.
ממש אין צורך ללמוד תואר ראשון בתחום, כפי שפיליפ אמר, או לעשות הסבה וזה אפילו בסדר אם לא לקחת בכלל קורסים בתחום (פשוט כנראה תצטרכי להשלים כמה קורסים, וזה לא נורא). היו איתי בתכנית (לא ב - SF) גם אנשים מתחומים שונים מהותית ממדעי החברה. אולם, תצטרכי לבנות קייס חזק למה מושך אותך לתחום (זו יכולה להיות חוויה מחייך האישיים גם כן).
בהמ ה- BA שלך אם אפשר לשאול?
צורת הקבלה לתארים מתקדמים בארה"ב שונה מהותית ממה שמוכר לנו מהארץ, ובייחוד בתחום של עו"ס. מטרת ה - PERSONAL STATEMENT, שהיא וההמלצות הן כנראה החלק הכי חשוב ומשפיע באפליקיישן, היא לספר את סיפור חייך ודרכך המקצועית בדרך שתבהיר לקורא מעל לכל ספק סביר שכל הדרכים הובילו אותך להגיש מועמדות לתואר הזה. כאשר זה יהפוך להיות יורת רלוונטי, אפשר לדבר על זה עוד, אבל בגדול שוב, זה פשוט לבנות קייס חזק למה מושך אותך לתחום ואיזה חוויות בחייך הובילו אותך להתעניין בכך ולרצות להתקדם בו.
העניין של שונות תרבותית או DIVERSITY שפיליפ הזכיר הוא אכן משמעותי. חלק ניכר מהדגש של התואר המתקדם בעו"ס הוא על יייצוג אוכלוסיות מוחלשות ופריזמה של צדק חברתית. לצורך כך, שווה לחשוב על לאיזה חוויות ייחודיות נחשפת בחייך וכיצד הן עיצבו את הרצון שלך לפנות לתחום. כן, ההצהרה האישית היא אכן מאוד אישית, בייחוד בתחום העוס. אנשים רבים חושפים חלקים מאוד אינטימיים בחייהם, החל מחוויות של קיפוח עדתי/גזעי/מגדרי וכלה בהתעללויות, השמה במשפחות אמנה וכדומה. THE MORE THE MERRIER, סוג של... (כל עוד את מסוגלת להעביר תחושה של "אלה היו החוויות המעצבות בחיי, וכעת שהצלחתי להתגבר על כל האתגרים הללו, אני מעוניינת לרתום את חיי לעזרה לאנשים שנאלצו להתמודד עם אותם דברים".
טוב, זה הכל מאד כללי, אבל את ממש מוזמנת לפנות עם יש עוד שאלות.
תודה רבה לשניכם ועוד משהו
פיליפ תודה על הקישורים הם באמת מאד עוזרים.
chulila אני מבינה שאת למדת בתוכנית, התואר הראשון שלי במדעי התנהגות מבאר שבע, למדתי גם תואר שני מיותר בסוציולוגיה אנתרופולוגיה
יש גם ראיונות בתהליכי הקבלה? לא ראיתי שצוין באתרים של האוניברסיטאות עצמן אבל כן פה ושם בפורומים של סטודנטים.
את יודעת להגיד לי משהו לגבי שכר הלימוד ומילגות לתלמידי חוץ?
ושאלה אחרונה האם אתם מכירים מישהו שיוכל לעזור לי בכתיבת המאמרים בתשלום כמובן?
שוב תודה רבה זה ממש עוזר
פיליפ תודה על הקישורים הם באמת מאד עוזרים.
chulila אני מבינה שאת למדת בתוכנית, התואר הראשון שלי במדעי התנהגות מבאר שבע, למדתי גם תואר שני מיותר בסוציולוגיה אנתרופולוגיה
יש גם ראיונות בתהליכי הקבלה? לא ראיתי שצוין באתרים של האוניברסיטאות עצמן אבל כן פה ושם בפורומים של סטודנטים.
את יודעת להגיד לי משהו לגבי שכר הלימוד ומילגות לתלמידי חוץ?
ושאלה אחרונה האם אתם מכירים מישהו שיוכל לעזור לי בכתיבת המאמרים בתשלום כמובן?
שוב תודה רבה זה ממש עוזר
...
עם תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולגיה את מועמדת מצויינת (מבחינת רקע לימודי). יש לך את כל קורסי המבוא שנדרשו לי לפחות. כמובן שכל תכנית היא שונה מעט, אבל אני חושבת שזה רקע מספיק כמעט לכל תכנית MSW. אל תשכחי שמרבית המאריקאים שממשיכים ל - MSW לא ממשיכים מרקע של תואר ראשון בעוס - כך לפחות היה בתכנית שלי, אך לא רק. אני למעשה לא מכירה אף קולגה אמריקאית שהתואר הראשון שלה הוא בעוס. מבנה הלימודים הוא מאוד שונה ותאור ראשון בעוס נותן הקדמה מאוד מאוד חפיפית למה זה עוס. על כן אנשים מכמעט כל תחום לימודים מתקבלים, כל עוד הם מסוגלים לנמק היטב את העניין שלהם בתחום ,ועדיף שגם יכולים להדגים נסיון. על כן -
השאלה היותר מרכזית היא האם יש לך איזה שהוא נסיון מעשי (התנדבות, פרח, צבא, עבודה וכו') שקשור איכשהו לעו"ס. זו תהיה נקודה חשובה ותורמת בקבלה. גם דברים שקשורים מ"רחוק" הם רלוונטיים. אם יש לך התלבטות - אשמח לתרום מנסיוני והבנתי, גם באיך לתרגם את העשייה מבחינה תרבותית לארה"ב.
ראיונות - אני לא נתקלתי בראיונות בתהליכי הקבלה לאף תכנית (הגשתי והתקבלתי לכמה תכניות MSW, ולתכנית אחת משולבת של MSW ו - PHD). כמובן שזה יכול להיות שונה מבית ספר לבית ספר, אז הכי בטוח זה לבדוק באתר של בית הספר הספציפי.
דרך אגב, אם יש משהו שלא ברור לך, תמיד תרגישי בנוח לשלוח מייל הבהרה (כל עוד בדקת בבירור שאין תשובה על השאלה שאת שואלת באתר). זה לגמרי מקובל ומתקבל בברכה, לפחות היכן שאני הגשתי מועמדות.
שכר לימוד - כמובן משתנה מאוד ממקום למקום וכמובן שהדרך המהימנה ביותר היא לבדוק באתרים של האוניברסיטאות. בזמנו הטווח שאני מצאתי היה בין 13,000$ לשנה לכ-20,000$. אולם, אני לא חיפשתי בעיר ספציפית בלבד. אני מניחה שבערים מרכזיות, כמו סן פרנסיסקו, שכר הלימוד בגדול יהיה יקר יותר.
בכל מקרה, כשאת מחפשת אוניברסיטה, תוודאי שהיא מוכרת על ידי ה - CSWE (אירגון הרישוי של המוסדות להשכלה גבוהה בעו"ס בארה"ב), על ידי משרד החינוך הישראלי ועל ידי רשם העובדים הסוציאליים.
בנוגע לכתיבת הפרסונל סטייטמנט. אני נעזרתי בשירותיו של מישהו, שחברה שלי נעזרה בו כמה שנים קודם לכן. הוא דורש שתכתבי את הסטייטמנט בעצמך קודם לכן ותביאי אותו להכי טוב שאת יכולה, ואז נפגש איתך לכמה שעות לשיפצור. בניגוד לפיליפ (שכמו שהוא כתב כמה שירשורים למעלה גדל בבית של הורים בריטיים), לי זה מאוד עזר ובעיקר הרגיע לדעת שמישהו שמבין את העסק היטב (מבחינת שפה, אך גם מבחינת דרישות תרבותיות וסגנון ששונה מאוד מהישראלי) נותן תעודת הכשר להצהרה שלי, משפצר את האנגלית ונותן קצת פיניש.
מצד שני, אולי אם הייתי פחות חרדה ופחות חסרת בטחון, לא הייתי נעזרת בשרותיו (הטובים, אך היקרים יש לומר), שכן בסופו של דבר, הוא אמר שהסטייטמנט שלי מאוד טוב ובאמת שיפץ שיפוצים קטנים מאוד. אם את מעוניינת, תפני אלי במסר ואשלח לך את השם שלו.
עם זאת, לפני שהגעתי אליו, כתבתי ושיכתבתי ושיכתבתי ושיכתבתי את ההצהרה במשך שבועות רבים. רבים וטובים מחברי הנאמנים והמסכנים עברו עליה שוב ושוב והביעו את דעתם, קראתי אינסוף הצהרות והצעות להצהרות שמצאתי און ליין, וחוזר חלילה (כל התהליך הסיזיפי המתואר לעיל), עד שהיא הגיעה למשהו שיכולתי לחיות איתו (מי אמר פרפקציוניזם?..).
הפרסונל סטייטמנט שלך, בייחוד בתחום כמו עו"ס, הוא כנראה החלק הכי חשוב באפליקיישן שלך. הבא בתור אחריו הן ההמלצות. כל השאר, מפגר הרבה מאחור בהירארכיה.
חשוב גם לדעת, שבעוס, שלא כמו במרבית התחומים האחרים, החלק של הסרט התורכי סוחט הדמעות (בורסיה כזו או אחרת) הוא חשוב בהצהרה. מתוך כל ההצהרות שקראתי של מועמדים, במרביתם ישנה איזה שהיא חשיפה אישית מבוקרת, שמסבירה מה בחיים האישיים שלך הביא אותך לרצות להיות עוס. זה גם החלק שבו מתאפשר לך להכניס את הדייברסיטי, שדובר עליו בהודעות הקודמות.
עם תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולגיה את מועמדת מצויינת (מבחינת רקע לימודי). יש לך את כל קורסי המבוא שנדרשו לי לפחות. כמובן שכל תכנית היא שונה מעט, אבל אני חושבת שזה רקע מספיק כמעט לכל תכנית MSW. אל תשכחי שמרבית המאריקאים שממשיכים ל - MSW לא ממשיכים מרקע של תואר ראשון בעוס - כך לפחות היה בתכנית שלי, אך לא רק. אני למעשה לא מכירה אף קולגה אמריקאית שהתואר הראשון שלה הוא בעוס. מבנה הלימודים הוא מאוד שונה ותאור ראשון בעוס נותן הקדמה מאוד מאוד חפיפית למה זה עוס. על כן אנשים מכמעט כל תחום לימודים מתקבלים, כל עוד הם מסוגלים לנמק היטב את העניין שלהם בתחום ,ועדיף שגם יכולים להדגים נסיון. על כן -
השאלה היותר מרכזית היא האם יש לך איזה שהוא נסיון מעשי (התנדבות, פרח, צבא, עבודה וכו') שקשור איכשהו לעו"ס. זו תהיה נקודה חשובה ותורמת בקבלה. גם דברים שקשורים מ"רחוק" הם רלוונטיים. אם יש לך התלבטות - אשמח לתרום מנסיוני והבנתי, גם באיך לתרגם את העשייה מבחינה תרבותית לארה"ב.
ראיונות - אני לא נתקלתי בראיונות בתהליכי הקבלה לאף תכנית (הגשתי והתקבלתי לכמה תכניות MSW, ולתכנית אחת משולבת של MSW ו - PHD). כמובן שזה יכול להיות שונה מבית ספר לבית ספר, אז הכי בטוח זה לבדוק באתר של בית הספר הספציפי.
דרך אגב, אם יש משהו שלא ברור לך, תמיד תרגישי בנוח לשלוח מייל הבהרה (כל עוד בדקת בבירור שאין תשובה על השאלה שאת שואלת באתר). זה לגמרי מקובל ומתקבל בברכה, לפחות היכן שאני הגשתי מועמדות.
שכר לימוד - כמובן משתנה מאוד ממקום למקום וכמובן שהדרך המהימנה ביותר היא לבדוק באתרים של האוניברסיטאות. בזמנו הטווח שאני מצאתי היה בין 13,000$ לשנה לכ-20,000$. אולם, אני לא חיפשתי בעיר ספציפית בלבד. אני מניחה שבערים מרכזיות, כמו סן פרנסיסקו, שכר הלימוד בגדול יהיה יקר יותר.
בכל מקרה, כשאת מחפשת אוניברסיטה, תוודאי שהיא מוכרת על ידי ה - CSWE (אירגון הרישוי של המוסדות להשכלה גבוהה בעו"ס בארה"ב), על ידי משרד החינוך הישראלי ועל ידי רשם העובדים הסוציאליים.
בנוגע לכתיבת הפרסונל סטייטמנט. אני נעזרתי בשירותיו של מישהו, שחברה שלי נעזרה בו כמה שנים קודם לכן. הוא דורש שתכתבי את הסטייטמנט בעצמך קודם לכן ותביאי אותו להכי טוב שאת יכולה, ואז נפגש איתך לכמה שעות לשיפצור. בניגוד לפיליפ (שכמו שהוא כתב כמה שירשורים למעלה גדל בבית של הורים בריטיים), לי זה מאוד עזר ובעיקר הרגיע לדעת שמישהו שמבין את העסק היטב (מבחינת שפה, אך גם מבחינת דרישות תרבותיות וסגנון ששונה מאוד מהישראלי) נותן תעודת הכשר להצהרה שלי, משפצר את האנגלית ונותן קצת פיניש.
מצד שני, אולי אם הייתי פחות חרדה ופחות חסרת בטחון, לא הייתי נעזרת בשרותיו (הטובים, אך היקרים יש לומר), שכן בסופו של דבר, הוא אמר שהסטייטמנט שלי מאוד טוב ובאמת שיפץ שיפוצים קטנים מאוד. אם את מעוניינת, תפני אלי במסר ואשלח לך את השם שלו.
עם זאת, לפני שהגעתי אליו, כתבתי ושיכתבתי ושיכתבתי ושיכתבתי את ההצהרה במשך שבועות רבים. רבים וטובים מחברי הנאמנים והמסכנים עברו עליה שוב ושוב והביעו את דעתם, קראתי אינסוף הצהרות והצעות להצהרות שמצאתי און ליין, וחוזר חלילה (כל התהליך הסיזיפי המתואר לעיל), עד שהיא הגיעה למשהו שיכולתי לחיות איתו (מי אמר פרפקציוניזם?..).
הפרסונל סטייטמנט שלך, בייחוד בתחום כמו עו"ס, הוא כנראה החלק הכי חשוב באפליקיישן שלך. הבא בתור אחריו הן ההמלצות. כל השאר, מפגר הרבה מאחור בהירארכיה.
חשוב גם לדעת, שבעוס, שלא כמו במרבית התחומים האחרים, החלק של הסרט התורכי סוחט הדמעות (בורסיה כזו או אחרת) הוא חשוב בהצהרה. מתוך כל ההצהרות שקראתי של מועמדים, במרביתם ישנה איזה שהיא חשיפה אישית מבוקרת, שמסבירה מה בחיים האישיים שלך הביא אותך לרצות להיות עוס. זה גם החלק שבו מתאפשר לך להכניס את הדייברסיטי, שדובר עליו בהודעות הקודמות.
אומר לך מה הבעיה
היותי בריטי עוזרת ללא ספק, כן? אבל גם אני נעזרתי במנחים לשעבר ובחברים שעברו תהליך דומה כדי לשפר את המסמך שלי.. יתרה מזאת כל מאמר שאני כותב עובר דרך כמה ידיים כאלו, אין כמו תהליך של PEER REVIEW כדי לשפר את הכתיבה שלך.
הבעיה היא שאותם מקצוענים (וחלקם לא ממש מקצוענים אגב) גובים סכום שעולה בהרבה על הסכום של עריכה מכל סוג אחר, ובפועל לא עושים עריכה כלל אלא משהו שקרוב הרבה יותר ל - PROOFREADING, שזה שירות שאמור להיות זול בהרבה (אני יודע - אני נותן אותו..)
רק מהתיאור שלך אפשר לראות את זה.. את היית העורכת! מה שעשית זו בדיוק ההגדרה של עריכה, והשתמשת במקורות כמו שאני השתמשתי שזולים בהרבה מאותם עורכים (ספרות / דוגמאות ברשת וכדומה). ופרט קטן אבל חשוב - זה לא היה סיזיפי, אם זה היה סיזיפי זה היה נמשך לעד ללא תכלית, ואת דווקא הצלחת מאד..
לכן בעיניי אם כסף לא משחק תפקיד קחו עורך, קחו אפילו שניים. אם כסף משחק תפקיד בכל זאת, יש פתרונות לא פחות טובים אבל זולים בהרבה שכוללים עזרה ממנחים, מעמיתים, מחברים, מחברי פורום!!, וכל הספרות והמקורות הקיימים בנושא שנותנים דוגמאות טובות לכיצד לעשות את זה כמו שצריך.
ולסיום אני לא סובל את הקטע של "הסרט התורכי סוחט הדמעות" במקצועות הטיפוליים, אבל זה נושא לשרשור משל עצמו, ולא נראה לי שיש מספיק אנשים בפורום בתחום..
היותי בריטי עוזרת ללא ספק, כן? אבל גם אני נעזרתי במנחים לשעבר ובחברים שעברו תהליך דומה כדי לשפר את המסמך שלי.. יתרה מזאת כל מאמר שאני כותב עובר דרך כמה ידיים כאלו, אין כמו תהליך של PEER REVIEW כדי לשפר את הכתיבה שלך.
הבעיה היא שאותם מקצוענים (וחלקם לא ממש מקצוענים אגב) גובים סכום שעולה בהרבה על הסכום של עריכה מכל סוג אחר, ובפועל לא עושים עריכה כלל אלא משהו שקרוב הרבה יותר ל - PROOFREADING, שזה שירות שאמור להיות זול בהרבה (אני יודע - אני נותן אותו..)
רק מהתיאור שלך אפשר לראות את זה.. את היית העורכת! מה שעשית זו בדיוק ההגדרה של עריכה, והשתמשת במקורות כמו שאני השתמשתי שזולים בהרבה מאותם עורכים (ספרות / דוגמאות ברשת וכדומה). ופרט קטן אבל חשוב - זה לא היה סיזיפי, אם זה היה סיזיפי זה היה נמשך לעד ללא תכלית, ואת דווקא הצלחת מאד..
לכן בעיניי אם כסף לא משחק תפקיד קחו עורך, קחו אפילו שניים. אם כסף משחק תפקיד בכל זאת, יש פתרונות לא פחות טובים אבל זולים בהרבה שכוללים עזרה ממנחים, מעמיתים, מחברים, מחברי פורום!!, וכל הספרות והמקורות הקיימים בנושא שנותנים דוגמאות טובות לכיצד לעשות את זה כמו שצריך.
ולסיום אני לא סובל את הקטע של "הסרט התורכי סוחט הדמעות" במקצועות הטיפוליים, אבל זה נושא לשרשור משל עצמו, ולא נראה לי שיש מספיק אנשים בפורום בתחום..
ההנחה שלך היא
שלמי שמנסה להתקבל יש מנחים שמוכנים לעבור על פרסונל סטייטמנטס או חברים שהתנסו בתהליך היא מוטה בעיני.אני הגשתי בקשות ללימודים שמונה שנים אחרי שסיימתי את התואר הראשון. בקושי רב גרדתי מרצים שהסכימו לכתוב לי המלצות, אבל הם בוודאי ובוודאי שלא היו מתחילים לקרוא את הקטעי כתיבה האישיים שלי ולהעיר הערות. פשוט לא רלוונטי. ובנוגע לחברים - במקרה לגמרי היו לי שתי חברות שעברו את התהליך, אך בדיוק באותה מידה יכלו לא להיות לי. אתה מניח שייכות לשכבת אוכלוסיה מסויימת (משכילה ושנחשפת לאופציה המאוד לא טריוויאלית הזאת של לימודים בחו"ל), שממש לא כולם שייכים אליה, או יש להם חברים ששייכים אליה. אחת משתי החברות שלי שעברה את התהליך היא בת לפרופסור (אז כמובן שכל העניין היה משמעותית פחות מאיים והיו לה הרבה מאוד מקורות עזרה) ואילו השניה לא הכירה אף אחד בסביבתה שלמד בחו"ל או כתב אי פעם פרסונל סטייטמנטס למוסדות אמריקאים. היא היתה יותר ממאושרת לגלות שיש אדם מקצועי שאפשר לפנות אליו, ושגם אם היא לא מגיעה מרקע מבוסס/אנגלוסקסי/אקדמי, עדיין יש ביכולתה לנסות ולהגשים את השאיפה ללמוד בחו"ל.
בנוגע למה היה השירות שניתן לי ומה היה השירות ששילמתי עליו (ושהייתי משלמת עליו שוב גם בדיעבד) - אז לא. לא מדובר בשירות עריכה לשונית. מדובר על שירות של "התאמה תרבותית". כשאני התחלתי את תהליך הקבלה, כל הקונספט של מהו פרסונל סטייטמנט, באיזה גוון הוא צריך להיות וכיצד לתבל אותו כך שהוא לא יהיה סחבקי בצורה מוגזמת ולא יבש בצורה מוגזמת, לא מלודרמטי בצורה מוגזמת ולא יבש ובנאלי וכו' וכו' - כל הדברים הללו הם תלויי תרבות מאוד. בשנים שעברו מאז, בהן אני טובלת במספר תרבויות, אני מבנה כמה דקים ומורכבים הניואנסים התרבותיים הללו, שדורשים לא רק היכרות עם תרבות אחרת לגמרי, אלא גם עם תרבות אקדמית ואירגונית שונה לחלוטין. כאשר חוסר ההבנה התרבותית הזה משתקף בפרסונל סטייטמנט, זה יכול לחרוץ גורלות, גם אם בפועל אותו אדם יכול להיות תלמיד מצויין בתכנית המדוברת.
ובנוגע להשמצה הכללית של העורכים וכינויים לא אנשי מקצוע - אז אני נעזרתי בשירותיו של פרופסור לאנגלית באחת האוניברסיטאות בארץ. אני חושבת שהוא בהחלט איש מקצוע ובתחום הרלוונטי, אז חשוב לי לתת קרדיט למי שמגיע.
ובעניין הסרט התורכי סוחט הדמעות - אני דווקא אשמח ממש לשמוע מה יש לך לומר בנושא אם בא לך.. וגם להגיב...
שלמי שמנסה להתקבל יש מנחים שמוכנים לעבור על פרסונל סטייטמנטס או חברים שהתנסו בתהליך היא מוטה בעיני.אני הגשתי בקשות ללימודים שמונה שנים אחרי שסיימתי את התואר הראשון. בקושי רב גרדתי מרצים שהסכימו לכתוב לי המלצות, אבל הם בוודאי ובוודאי שלא היו מתחילים לקרוא את הקטעי כתיבה האישיים שלי ולהעיר הערות. פשוט לא רלוונטי. ובנוגע לחברים - במקרה לגמרי היו לי שתי חברות שעברו את התהליך, אך בדיוק באותה מידה יכלו לא להיות לי. אתה מניח שייכות לשכבת אוכלוסיה מסויימת (משכילה ושנחשפת לאופציה המאוד לא טריוויאלית הזאת של לימודים בחו"ל), שממש לא כולם שייכים אליה, או יש להם חברים ששייכים אליה. אחת משתי החברות שלי שעברה את התהליך היא בת לפרופסור (אז כמובן שכל העניין היה משמעותית פחות מאיים והיו לה הרבה מאוד מקורות עזרה) ואילו השניה לא הכירה אף אחד בסביבתה שלמד בחו"ל או כתב אי פעם פרסונל סטייטמנטס למוסדות אמריקאים. היא היתה יותר ממאושרת לגלות שיש אדם מקצועי שאפשר לפנות אליו, ושגם אם היא לא מגיעה מרקע מבוסס/אנגלוסקסי/אקדמי, עדיין יש ביכולתה לנסות ולהגשים את השאיפה ללמוד בחו"ל.
בנוגע למה היה השירות שניתן לי ומה היה השירות ששילמתי עליו (ושהייתי משלמת עליו שוב גם בדיעבד) - אז לא. לא מדובר בשירות עריכה לשונית. מדובר על שירות של "התאמה תרבותית". כשאני התחלתי את תהליך הקבלה, כל הקונספט של מהו פרסונל סטייטמנט, באיזה גוון הוא צריך להיות וכיצד לתבל אותו כך שהוא לא יהיה סחבקי בצורה מוגזמת ולא יבש בצורה מוגזמת, לא מלודרמטי בצורה מוגזמת ולא יבש ובנאלי וכו' וכו' - כל הדברים הללו הם תלויי תרבות מאוד. בשנים שעברו מאז, בהן אני טובלת במספר תרבויות, אני מבנה כמה דקים ומורכבים הניואנסים התרבותיים הללו, שדורשים לא רק היכרות עם תרבות אחרת לגמרי, אלא גם עם תרבות אקדמית ואירגונית שונה לחלוטין. כאשר חוסר ההבנה התרבותית הזה משתקף בפרסונל סטייטמנט, זה יכול לחרוץ גורלות, גם אם בפועל אותו אדם יכול להיות תלמיד מצויין בתכנית המדוברת.
ובנוגע להשמצה הכללית של העורכים וכינויים לא אנשי מקצוע - אז אני נעזרתי בשירותיו של פרופסור לאנגלית באחת האוניברסיטאות בארץ. אני חושבת שהוא בהחלט איש מקצוע ובתחום הרלוונטי, אז חשוב לי לתת קרדיט למי שמגיע.
ובעניין הסרט התורכי סוחט הדמעות - אני דווקא אשמח ממש לשמוע מה יש לך לומר בנושא אם בא לך.. וגם להגיב...
תגובות
אהלן,
הצהרה כללית בתור התחלה - אולי זו טעות, אבל לעיתים רבות אני כותב יותר אל "הכלל" מאשר אל "הפרט" ששואל, בין השאר כי אני כבר מתבלבל מרוב ה - "כובעים" שיש לי. אני מייעץ גם לסטודנטים בתואר ראשון בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם (לא בפורום הזה).
למה אני מציין זאת? כי דווקא המקרה שלך הוא החריג בתוך התמונה הכללית של הגשת APPLICATION לארה"ב. קודם כל מרבית הסטודנטים לא בינלאומיים.. וכמעט כל הסטודטים מגישים את הבקשות מיד לאחר או קרוב לסיום התואר הראשון.. ויש עוד הבדלים. אז כשאני קורא על המקרה שלך אני לא רואה את התגובה שלי כמוטית אלא את המקרה שלך כחריג.. לכן לרוב הסטודנטים שאני מייעץ להם דווקא יש מנחים, עמיתים, חברים שיכולים לעזור מאד. גם בישראל זה לא חריג במיוחד אגב.. אנחנו בוחרים את חברינו על סמך קרבה גאוגרפית ועל סמך קרבה לערכים שלנו, לאמונות שלנו, למעמד שלנו ולתרבות שלנו.. ולכן דווקא די טבעי שאם אדם X מעוניין בלימודים בחו"ל, יהיו סביבו אנשים שעברו משהו דומה, הולכים לעבור משהו דומה או מכירים מישהו שעובר משהו דומה..
אבל - נניח שאין! קורה בכל זאת.. לפני עשור או שניים זו יכלה להיות בעיה רצינית.. אבל כיום יש אינספור אתרים, פורומים ומקורות ידע שלא היו דאז לגבי תהליך הקבלה ככלל, וכתיבת SOP / PS בפרט. מדריכים, ספרים, פורומים וצ'אטים, מקומות בהם ניתן "להחליף" PS עם מישהו ולעשות PEER REVIEW.. ולכן הזמינות של הדברים האלו היום מאד גבוהה.
אבל - נניח שאני מעוניין באיש מקצוע ולא "סתם" מישהו שעשה את התהליך שנה לפניי.. עכשיו עולה השאלה מיהו איש מקצוע? מתוך פחד שכל מה שכתבתי עד כה יעלם לי, אמשיך בהודעה נפרדת..
אהלן,
הצהרה כללית בתור התחלה - אולי זו טעות, אבל לעיתים רבות אני כותב יותר אל "הכלל" מאשר אל "הפרט" ששואל, בין השאר כי אני כבר מתבלבל מרוב ה - "כובעים" שיש לי. אני מייעץ גם לסטודנטים בתואר ראשון בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם (לא בפורום הזה).
למה אני מציין זאת? כי דווקא המקרה שלך הוא החריג בתוך התמונה הכללית של הגשת APPLICATION לארה"ב. קודם כל מרבית הסטודנטים לא בינלאומיים.. וכמעט כל הסטודטים מגישים את הבקשות מיד לאחר או קרוב לסיום התואר הראשון.. ויש עוד הבדלים. אז כשאני קורא על המקרה שלך אני לא רואה את התגובה שלי כמוטית אלא את המקרה שלך כחריג.. לכן לרוב הסטודנטים שאני מייעץ להם דווקא יש מנחים, עמיתים, חברים שיכולים לעזור מאד. גם בישראל זה לא חריג במיוחד אגב.. אנחנו בוחרים את חברינו על סמך קרבה גאוגרפית ועל סמך קרבה לערכים שלנו, לאמונות שלנו, למעמד שלנו ולתרבות שלנו.. ולכן דווקא די טבעי שאם אדם X מעוניין בלימודים בחו"ל, יהיו סביבו אנשים שעברו משהו דומה, הולכים לעבור משהו דומה או מכירים מישהו שעובר משהו דומה..
אבל - נניח שאין! קורה בכל זאת.. לפני עשור או שניים זו יכלה להיות בעיה רצינית.. אבל כיום יש אינספור אתרים, פורומים ומקורות ידע שלא היו דאז לגבי תהליך הקבלה ככלל, וכתיבת SOP / PS בפרט. מדריכים, ספרים, פורומים וצ'אטים, מקומות בהם ניתן "להחליף" PS עם מישהו ולעשות PEER REVIEW.. ולכן הזמינות של הדברים האלו היום מאד גבוהה.
אבל - נניח שאני מעוניין באיש מקצוע ולא "סתם" מישהו שעשה את התהליך שנה לפניי.. עכשיו עולה השאלה מיהו איש מקצוע? מתוך פחד שכל מה שכתבתי עד כה יעלם לי, אמשיך בהודעה נפרדת..
כבשה כבשה..
הסיפור בעיני הוא לא אם המקרה שלי הוא חריג או לא. הסיפור הוא שהדרך בה המערכת של ההשכלה הגבוהה בנויה, בייחוד במעבר לארה"ב היא מאוד תלוית PRIVILEGE, במובן המאוד רחב של המושג - גם כלכלית, אבל בעיקר, מבחינת זמינות תרבותית. העובדה שהמערכת מסננת בעצם תהליך הקבלה את השונה היא מעוררת תהיות בעיני שלא נאמר בעייתית. יש כאן הנחה שזה בסדר, או מקובל, או אולי אפילו נחוץ, שהשונה לא יתקבל. אתה בעצם אומר שמי שאין לו מערכת תמיכה אקדמית, או בעלת מסוגלות אקדמית, לא נכון שימשיך בנתיב אקדמי. זו הנחה מוטעית בעיני ובעיקר מקוממת שכן היא לא מאפשרת ניעות חברתית.
אם מסביב לאדם X שמעוניין בלימודי בחול יש אנשים כאלה זה נהדר. אבל מה אם לא?? זה סימן שהוא לא מתאים? שלא כדאי שהוא ינסה? או שכדאי שהוא ינסה לייצר משהו באיכות זהה למי שמוקף בפרופסורים ששים לעזור, הורים שהם אקדמאים או דוברי אנגלית וחברים שעברו את המסלול - כי אם כן, הרי שבוודאי שאותו אדם הולך להיכשל, משום שכל המשאבים הללו לא זמינים לו/ה..
יועצים מהסוג שעליו מתנהל הויכוח הזה, מאפשרים, בעיני ומנסיוני ניעות שכזו ובכך התרומה הגדולה שלהם. אני חושבת שזה גם מה שענת ניסתה לומר.
עוברת להודעה הבאה..
הסיפור בעיני הוא לא אם המקרה שלי הוא חריג או לא. הסיפור הוא שהדרך בה המערכת של ההשכלה הגבוהה בנויה, בייחוד במעבר לארה"ב היא מאוד תלוית PRIVILEGE, במובן המאוד רחב של המושג - גם כלכלית, אבל בעיקר, מבחינת זמינות תרבותית. העובדה שהמערכת מסננת בעצם תהליך הקבלה את השונה היא מעוררת תהיות בעיני שלא נאמר בעייתית. יש כאן הנחה שזה בסדר, או מקובל, או אולי אפילו נחוץ, שהשונה לא יתקבל. אתה בעצם אומר שמי שאין לו מערכת תמיכה אקדמית, או בעלת מסוגלות אקדמית, לא נכון שימשיך בנתיב אקדמי. זו הנחה מוטעית בעיני ובעיקר מקוממת שכן היא לא מאפשרת ניעות חברתית.
אם מסביב לאדם X שמעוניין בלימודי בחול יש אנשים כאלה זה נהדר. אבל מה אם לא?? זה סימן שהוא לא מתאים? שלא כדאי שהוא ינסה? או שכדאי שהוא ינסה לייצר משהו באיכות זהה למי שמוקף בפרופסורים ששים לעזור, הורים שהם אקדמאים או דוברי אנגלית וחברים שעברו את המסלול - כי אם כן, הרי שבוודאי שאותו אדם הולך להיכשל, משום שכל המשאבים הללו לא זמינים לו/ה..
יועצים מהסוג שעליו מתנהל הויכוח הזה, מאפשרים, בעיני ומנסיוני ניעות שכזו ובכך התרומה הגדולה שלהם. אני חושבת שזה גם מה שענת ניסתה לומר.
עוברת להודעה הבאה..
אתחיל מהסוף
אני חושב שאותם היועצים ממש לא יוצרים ניעות.. אם כבר נוצר מצב שלאלו שיש כסף (ולא מעט ממנו) יש אפשרות לשדרג משמעותית את בקשות הקבלה שלהם, באמצעות שיפור החיבורים, ההמלצות, קו"ח, דוגמאות כתיבה ובעצם ממש כל חלק וחלק מה - APPLICATION.. לא כי הם טובים יותר מהמועמד שהגיע מרקע חלש יותר או "שונה", אלא כי יש להם כסף.. ואני מבין בזה, למשל לא הייתי יכול ללמוד במוסד לימודים פרטי לתואר ראשון אם לא הייתי מקבל מלגה גדולה מאד.. ולא הייתי יכול לעשות קורס פסיכומטרי אם לא הייתי משרת 5 שנים בצבא ויוצא עם סכום כסף נכבד.. ולא יכולתי לקחת עורך/יועץ גם אם הייתי רוצה כי לא היה לי את הסכומים הללו.. ומה שאפשר לי את הניעות הזה אלו בדיוק הדברים שהמלצתי עליהם.. העובדה שיכולתי לקנות ספר הדרכה ב - 10 דולר. העובדה שהיו פורומים חינמיים עם המון אנשים ששמחו לעזור.. העובדה שהיו לי חברים שעזרו וכדומה..
וכן זה בעייתי שאלו עם PRIVILEGES בעולם הזה מגיעים למקומות שאחרים לא מגיעים אליהם, אבל אני מזמן איבדתי את התמימות.. זה לא ש - "הוא לא מתאים, שלא ינסה", זה שיש לו פחות סיכויים ואין שום דבר שתוכלי לעשות שישנה זאת.
אני חושב שאותם היועצים ממש לא יוצרים ניעות.. אם כבר נוצר מצב שלאלו שיש כסף (ולא מעט ממנו) יש אפשרות לשדרג משמעותית את בקשות הקבלה שלהם, באמצעות שיפור החיבורים, ההמלצות, קו"ח, דוגמאות כתיבה ובעצם ממש כל חלק וחלק מה - APPLICATION.. לא כי הם טובים יותר מהמועמד שהגיע מרקע חלש יותר או "שונה", אלא כי יש להם כסף.. ואני מבין בזה, למשל לא הייתי יכול ללמוד במוסד לימודים פרטי לתואר ראשון אם לא הייתי מקבל מלגה גדולה מאד.. ולא הייתי יכול לעשות קורס פסיכומטרי אם לא הייתי משרת 5 שנים בצבא ויוצא עם סכום כסף נכבד.. ולא יכולתי לקחת עורך/יועץ גם אם הייתי רוצה כי לא היה לי את הסכומים הללו.. ומה שאפשר לי את הניעות הזה אלו בדיוק הדברים שהמלצתי עליהם.. העובדה שיכולתי לקנות ספר הדרכה ב - 10 דולר. העובדה שהיו פורומים חינמיים עם המון אנשים ששמחו לעזור.. העובדה שהיו לי חברים שעזרו וכדומה..
וכן זה בעייתי שאלו עם PRIVILEGES בעולם הזה מגיעים למקומות שאחרים לא מגיעים אליהם, אבל אני מזמן איבדתי את התמימות.. זה לא ש - "הוא לא מתאים, שלא ינסה", זה שיש לו פחות סיכויים ואין שום דבר שתוכלי לעשות שישנה זאת.
פחחחחחחחח.
אז את חיה בבועה בין אם את בחול ובין אם את בארץ. בביטוי ״אין כסף״ כלל לא השתמשתי, אבל אין ספק שיש כאלו שיש להם מעט, ויש כאלו שיש להם הרבה. אלו שיש להם הרבה יוכלו להשתמש באינספור יועצים, לגשת לכל קורס או הכנה שירצו, לטוס חופשי לראיונות ופגישות, להגיש ליותר מקומות.. וגם אחרי ההגעה זה משנה ועוד איך. כל זאת עוד בלי להיכנס ליתרונות של כסף לפני תהליך הקבלה עצמו אבל בדברים שעלולים להשפיע עליו, כמו למשל כאלו שצצים פה לעיתים שיכולים לממן תואר ראשון באוניברסיטה פרטית בארה״ב, מן הסתם מקפצה להמשך.
אם את גבוה יחסית בסולם וזה עוזר לך לישון בלילה, תקראי לזה סדרי עדיפויות. בשורה התחתונה האפשרויות של אלו שיש להם הרבה רחבות בהרבה מאלו שיש להם מעט, ועליי אישית זה השפיע אינספור פעמים, ומשפיע גם היום. אני לא מאמין בהרבה דברים בתור אתאיסט, אבל כשזה נוגע לכוחו של הכסף זה כלל לא קשור באמונה - זו עובדה בשטח. ואם את לא גבוה בסולם הסוציו-אקונומי לא ברור איך כתבת הודעה כזו.
אז את חיה בבועה בין אם את בחול ובין אם את בארץ. בביטוי ״אין כסף״ כלל לא השתמשתי, אבל אין ספק שיש כאלו שיש להם מעט, ויש כאלו שיש להם הרבה. אלו שיש להם הרבה יוכלו להשתמש באינספור יועצים, לגשת לכל קורס או הכנה שירצו, לטוס חופשי לראיונות ופגישות, להגיש ליותר מקומות.. וגם אחרי ההגעה זה משנה ועוד איך. כל זאת עוד בלי להיכנס ליתרונות של כסף לפני תהליך הקבלה עצמו אבל בדברים שעלולים להשפיע עליו, כמו למשל כאלו שצצים פה לעיתים שיכולים לממן תואר ראשון באוניברסיטה פרטית בארה״ב, מן הסתם מקפצה להמשך.
אם את גבוה יחסית בסולם וזה עוזר לך לישון בלילה, תקראי לזה סדרי עדיפויות. בשורה התחתונה האפשרויות של אלו שיש להם הרבה רחבות בהרבה מאלו שיש להם מעט, ועליי אישית זה השפיע אינספור פעמים, ומשפיע גם היום. אני לא מאמין בהרבה דברים בתור אתאיסט, אבל כשזה נוגע לכוחו של הכסף זה כלל לא קשור באמונה - זו עובדה בשטח. ואם את לא גבוה בסולם הסוציו-אקונומי לא ברור איך כתבת הודעה כזו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.