עבודה מתישה

[arik2006]

עבודה מתישה

שלום, אני עוסק במקצוע התיכנות. עד לפני כיומים אהבתי לתכנת עד מאוד -אני אוהב את זה בדם. אני אחד מהטובים בכיתה,ממש חולה על זה אבל כפי שאמרתי מלפני יומיים פתאום אני מרגיש, לא יודע....אין חשק פתאום לכלום הכל מרגיש ריקני (יש לציין ,שהתקבלי לעבודה בצבא בתור מתכנת, ולא יודע אולי בגלל שקמים מוקדם, אולי אני מרגיש שאני לא טוב מספיק (למרות שאני ממש מעריך את עצמי - לא יודע פתאום ההערכה נעלמה לי כזה פחד אולי?))? נראה לי שכל אדם בתעשיית ההיטק מתישהו נמאס לו מהכל... השאלה שלי היא איך להחזיר את התשוקה למקצוע??? איך להתאהב מחדש? תודה מראש.

 

[פרפרי אהבה]

תחושה מוכרת בהחלט גם בגלל בן זוגי התוכניתן

וגם בגלל שלדעתי, בשלב כלשהו בחיים תמיד יש תחושה של שגרה ומתחיל להימאס קצת לעשות אותו הדבר כל הזמן, ויש חוסר חשק כזה. אני מכירה את זה גם מעצמי- אוהבת ילדים בדמי ובליבי, אבל כן לפעמים זה מעייף ומתיש ולא מסוגלת לראות עוד ילדים סביבי אחרי שכל היום מטפלת בילדים של אחרים או עובדת בגן. וזה לא אומר שהעתיד שלי לא יהיה בגננות, כמו שזה לא אומר שעתידך לא יהיה בתיכנות, זה רק אומר שקצת עייפים ויורד החשק לפעמים. כשאני מרגישה ככה, אני מנסה להיזכר מה טוב ועושה לי כיף בעבודה, אולי מכניסה דברים חדשים לעבודה, מביאה למשרד משהו נחמד שעושה טוב בלב ואם אפשרי- לקחת יום-יומיים חופש פעם ב... לנשום

 

[efriend]

לפני כמה זמן התגייסת / התחלת לעבוד?

התחושה מוכרת מאוד, זה קורה כל הזמן. אם תגיד עוד קצת על מה השינויים שעברו עליך לאחרונה אוכל להגיד יותר (אני לא רוצה סתום להתחיל לגולל פה את סיפור חיי המקצועיים במקום להגיד דברים רלוונטיים לך)

 

[arik2006]

אז ככה

הגעתי לפני בערך כשבוע. עד אז הכל היה מצוין. יש לציין שאני התלבטי האם לבוא לכאן או למקום אחר. כשהדעתי בהתחלה ראיתי מה עלי לעשות קצת התבאסתי, וכשדיברתי עם חבר אחר שלי שנמצא ביחדה האחרת שיכולתי להגיע אליה הוא ששם טוב וזה, אז הביאוס גדל. יום למחורת התברר הכל כטוב מאוד, ודווקא התחלתי לראות שהמקום ממש טוב.אך לא יודע איפשהו בשבוע הזה פתאום איבדתי את הרצון, אני נראה שזה קשור למשהו כללי יותר ממש לא בא לעשות כלום יותר - קרה לי מצב כזה בעבר, אך את התיכנות תמיד אהבתי בדם, וזה בדר"כ מה שדווקא מוציא אותי מהדכדוך. אתמול הגעתי גם בבאסה, ואיכשהו, לא יודע קראתי כמה ממריצים, ותפילות,ווואלה זה חזר. היום שוב הגעתי לדאון הזה, לא יודע למה. אולי פשוט לדעכתי אני רגיל לרמה מסוימת בכיתה שמה אני ברמה של גאון, ופה הגעתי לרמה גבוהה יחסיתף ולא מבחינת מה שאני צריך לעשות, אלא שלאנשים שכמעט בגילי יודעים ממש הרבה לא יודע איך הספיקו..... מה לעשות?

 

[אופירA]

לדעתי -

לא לחפש פתרונות לבעיות בנות יומיים ואפילו לא לבעיות בנות שבוע... תן לזמן לעבור, תראה לאן הבעיה מתפתחת אם בכלל. אם הבעיה ממשיכה ומתקדמת - תבדוק על מה זה יושב, למה זה קשור ההרגשה הרעה שלך - ואז תוכל לראות מה קורה. כל עוד הדברים בני יומיים או שבוע - תצחק להרגשה הרעה ותגיד לעצמך: יום עסאל (דבש) יום בסאל (בצל). לפעמים הפחדים שלנו ממשהו קטן שקורה לנו, הם שמעצימים אותו למשהו גדול, ובלי הפחדים הוא היה עובר לבד. או לפעמים יש לנו בעיה קטנטונת של חוסר שביעות רצון, ואם אנחנו מדברים לעצמנו כמה משפטים, זה עובר מאליו. אחרת אנשים היו מתמוטטים על הקושי הראשון שהיה להם במקום עבודה, וידוע שלמרות שיש קשיים עצומים בעבודה, אנשים נשארים שם גם עשרות שנים.

 

[efriend]

יש לי תשובות טובות לזה לדעתי

ואגיד את הכותרת: לוקח זמו להסתגל למקום חדש. מחר אפרט עוד כי אני חייב ללכת לישון..

 

[efriend]

אהלן איש

סליחה על העיכוב בתשובה. רציתי להגיד לך שהסיפור שלך מוכר לי עד רזולוציה ננומטרית

הדבר הכי מבלבל שקורה לך הוא שלעיתים אתה מרגיש שהפסקת לאהוב את התיכנות. זה מבלבל מאוד כי להיות אשף בתיכנות היה חלק מהגדרת הזהות שלך, ופתאום כשזה מתערער אתה מאוד מבולבל וכבר לא יודע מי אתה. הדבר שהכי חשוב לי להגיד לך הוא שלאחרונה עברת שינוי גדול מאוד - גם התגייסת לצבא וגם אתה נתקל באתגרים מקצועיים חדשים, וזה פשוט מוציא את הרגשות שלך קצת משויווי משקל, זה הכל. השאלה אם אתה "אוהב" או לא "אוהב" תיכנות היא הרי לגמריי שאלה רגשית - שלא כמו "האם אתה יודע לתכנת בC++ או משהו כזה. והרגשות מאוד מתבלבלים כשקורים שינויים גדולים. אחרי שאני עצמי כבר עברתי הרבה שינויי סביבה (כולל כמה שנים בארה"ב לצורך לימדים/עבודה בסביבה מאוד תובענית) יש לי כבר מספיק מסיון כדי להבחין בתחושות הבילבול האלה ולא להיבהל מהן. אני מבטיח לך ומוכן לחתום לך שלא הפסקת לאהוב תיכנות בן לילה. אבל הימים הראשונים מאוד מבלבלים. מנסיוני זמן הסתגלות למקום חדש הוא 6 שבועות בערך עד שמבינים מי מגד מי ונוחתים על הרגליים, ו6-8 חודשים עד שאתה מגיע לבשלות כלשהי במקום ומתחיל לשגשג. תן לעצמך את הזמן להתרגל, הכל יהיה בסדר. אתה תחזור לעצמך. בינתיים פשוט תעבור עוד יום ועוד יום בנסיון לעשות הכי טוב שאתה יכול, ואת עניין ההתלהבות תבחן מחדש עוד כמה שבועות. אגב, גם חדות קוגניטיבית מאוד מושפעת משינוי כזה - אל תיבהל אם אתה מרגיש פחות חד וקצת יותר כבר בחשיבה שלך, גם זה יעבור. שוב, אני מבטיח לך ב100% שתהיה בסדר. אם יש עוד משהו שאתה רוצה לשאול אענה בשמחה.