קצת תשובות שמבוססות על צפיה באחרים, היות ואני
מעולם לא עברתי לארץ חדשה כחלק מזוג, או כאוחזת בדרכון מקומי ומעולם לא עברתי לבריטניה. בעיני עגלות מעולם לא נתפסו כמקום עבודה טוב, כמו גם מכירת תמונות למשל. החברים הזרים שלי תמיד דיברו על דברים כאלה כעל רמאויות וכדברים ש"ידוע" שהם סרי טעם מבחינת הקשר עם המקומיים, לכן מעולם לא שקלתי עבודות כאלו. העבודה הסתמית הזמנית שאני מצאתי היא עבודה באכסניית נוער, שגם היתה מקום המגורים שלי בחודש וחצי הראשונים. הרבה מהשוהים שם נותרו בקשר זה-עם-זה, אצלי זו היתה מקפצה להתחבר עם המקומיים העובדים שם (בעיקר מי שהיה מנהל בזמנו) כי הזרים כולם היו סוג של קהילה ולא ממש התאים לי להיות "משוייכת" להקשר חברתי ספציפי על ההתחלה. לרובם היתה אנגלית סבירה וכולם היו אזרחים ארופאים (מלבדי, כמובן) חלקם עברו אחר-כך לעבוד במסעדות וכולי בעבודות זמניות או במרכזי שירות לקוחות בשפת האם שלהם, וכראיה למה שאמרתי קודם, רובם עדיין מאוד מעורים בחיי הקהילה הלאומית שלהם, ופחות באלו המקומיים (למרות שזה לגמרי עניין של בחירה לדעתי). מישהי שעבדה איתי ועזבה אחרי 4 שנים עובדת עכשיו כעובדת קבלן בגוגל בעבודה עם אחרים ממדינה המקור שלה, בשפת המקור שלה, ופעם אחרונה שנפגשנו שמתי לב שהאנגלית שלה התדרדרה מאוד. אז לדעתי (ולדעתי בלבד, אין שום סימוכין רשמיים) זה בעיקר תלוי במטרה שעוברים עבורה, הכל עניין של בחירות לאורך הדרך תוך הבנה של התוצאות שכל בחירה מובילות אליה, וכמובן שתמיד אפשר לשנות את דעתך, גם להתחיל לעבוד במקום מסויים לא באמת מחייב- אבל הייתי שומרת על עין ביקורתית לגבי ההשפעה של העבודה הזו על החיים.
