עבד כי ימלוך
בסוף שבוע האחרון , בפסטיבל ``סגול`` , עברתי כמה ימים טובים של מחשבות... בעקבות שיחה עם מישהו על הארה התחילו לעלות בי כל מיני שאלות , וה- MIMD שלי התחיל להתבלבל ולנסות לענות על שאלות שהוא לא יכול לענות... התשובות האמיתיות לא באות מהראש , הן באות מהלב. לכל אדם יש כמיהה מסויימת בתוכו. כל אדם רוצה להתפתח , ואלה שנהיים מודעים לכך מתחילים בדרכם הרוחנית. אני יודע על עצמי שרצתי ללמוד כמה שיותר , לעשות סדנאות , מדיטציות , לנסות כל מיני דברים , ללכת לכל מיני מורים ולמרות שהתפתחתי הרבה מאז , עדיין משהו חסר , הכמיהה נשארה אותו דבר , ושום דבר שעשיתי לא מילא את אותה כמיהה אדירה לאמת חסרת הפשרות. מי אני? מי ``אני`` ??? מה זה ``אני`` ? האם זה הגוף שלי? לא. האם אני זה המוח שלי? גם לא... ה``אני`` הרגיל , הוא אכן המוח שלי , אבל ה``אני`` האמיתי הוא מעבר , הוא הנשמה שלי , הוא חלק מהאחד המושלם המחובר להכל. ה``אני`` כמו שכולנו מכירים אותו הוא האגו שיצרנו , שנועד לשרת אותנו , להיות כלי רב עוצמה בידינו , אך הוא השולט... הוא קובע את דרכינו , הוא משכנע אותנו באינסוף תחבולות מתוחכמות שהוא זה שצריך להוביל , והוא גם יוביל אותנו למקום הנכון... מחר... אף פעם לא עכשיו... וכך אנחנו ממשיכים באשליה וממשיכים בחיפוש והולכים בדרך , כשבעצם אין דרך , ואין מה לחפש כי הכל כבר כאן , ממש עכשיו. הכל נמצא עכשיו בתוכי. אין שום דרך להגיע לזה , כי זה כבר כאן , אין מה לעשות כדי להתחבר כי אני כבר מחובר. בעצם כל מה שנשאר כדי להגיע להארה זה להשקיט את המוח לגמרי , לעזוב את כל השאיפות , הרצונות , הדרכים , החיפושים... וברגע שהאגו יחווה מוות , שקט מוחלט , הוא יפנה את מקומו לאני האמיתי , והאגו יחזור למקומו הטבעי בתור משרת , ולא בתור מלך. אז מה בעצם מפריד ביני לבין הארה? שקט. שום דבר אחר. להגיע לשקט המוחלט , רק כשאעזוב את כל החוסר שקט , כל הרצונות של האגו , רק כשאוותר על הכל אוכל לקבל את הכל. רק כשלא ארצה כלום אוכל להשיג את הכל. פאראדוקס , אבל החיים האלו הם פאראדוקס אחד גדול... לעניות דעתי , הדרך להגיע אל השקט , להשתיק את המח היא מדיטציה. יש כל מיני דברים שצריך ללמוד , כדי להשתיק את המוח בהדרגה , הבנה אחר הבנה , כדי שידע כמה שהוא באמת קטן , וישלים עם העובדה שהוא רק צל של משהו מדהים.. בלי מאמץ , בלי רצון , בלי שאיפה , רק להיות . כאן ועכשיו. קל לדבר , קשה מאוד ליישם... באור ואהבה , יופיאל המלאך
בסוף שבוע האחרון , בפסטיבל ``סגול`` , עברתי כמה ימים טובים של מחשבות... בעקבות שיחה עם מישהו על הארה התחילו לעלות בי כל מיני שאלות , וה- MIMD שלי התחיל להתבלבל ולנסות לענות על שאלות שהוא לא יכול לענות... התשובות האמיתיות לא באות מהראש , הן באות מהלב. לכל אדם יש כמיהה מסויימת בתוכו. כל אדם רוצה להתפתח , ואלה שנהיים מודעים לכך מתחילים בדרכם הרוחנית. אני יודע על עצמי שרצתי ללמוד כמה שיותר , לעשות סדנאות , מדיטציות , לנסות כל מיני דברים , ללכת לכל מיני מורים ולמרות שהתפתחתי הרבה מאז , עדיין משהו חסר , הכמיהה נשארה אותו דבר , ושום דבר שעשיתי לא מילא את אותה כמיהה אדירה לאמת חסרת הפשרות. מי אני? מי ``אני`` ??? מה זה ``אני`` ? האם זה הגוף שלי? לא. האם אני זה המוח שלי? גם לא... ה``אני`` הרגיל , הוא אכן המוח שלי , אבל ה``אני`` האמיתי הוא מעבר , הוא הנשמה שלי , הוא חלק מהאחד המושלם המחובר להכל. ה``אני`` כמו שכולנו מכירים אותו הוא האגו שיצרנו , שנועד לשרת אותנו , להיות כלי רב עוצמה בידינו , אך הוא השולט... הוא קובע את דרכינו , הוא משכנע אותנו באינסוף תחבולות מתוחכמות שהוא זה שצריך להוביל , והוא גם יוביל אותנו למקום הנכון... מחר... אף פעם לא עכשיו... וכך אנחנו ממשיכים באשליה וממשיכים בחיפוש והולכים בדרך , כשבעצם אין דרך , ואין מה לחפש כי הכל כבר כאן , ממש עכשיו. הכל נמצא עכשיו בתוכי. אין שום דרך להגיע לזה , כי זה כבר כאן , אין מה לעשות כדי להתחבר כי אני כבר מחובר. בעצם כל מה שנשאר כדי להגיע להארה זה להשקיט את המוח לגמרי , לעזוב את כל השאיפות , הרצונות , הדרכים , החיפושים... וברגע שהאגו יחווה מוות , שקט מוחלט , הוא יפנה את מקומו לאני האמיתי , והאגו יחזור למקומו הטבעי בתור משרת , ולא בתור מלך. אז מה בעצם מפריד ביני לבין הארה? שקט. שום דבר אחר. להגיע לשקט המוחלט , רק כשאעזוב את כל החוסר שקט , כל הרצונות של האגו , רק כשאוותר על הכל אוכל לקבל את הכל. רק כשלא ארצה כלום אוכל להשיג את הכל. פאראדוקס , אבל החיים האלו הם פאראדוקס אחד גדול... לעניות דעתי , הדרך להגיע אל השקט , להשתיק את המח היא מדיטציה. יש כל מיני דברים שצריך ללמוד , כדי להשתיק את המוח בהדרגה , הבנה אחר הבנה , כדי שידע כמה שהוא באמת קטן , וישלים עם העובדה שהוא רק צל של משהו מדהים.. בלי מאמץ , בלי רצון , בלי שאיפה , רק להיות . כאן ועכשיו. קל לדבר , קשה מאוד ליישם... באור ואהבה , יופיאל המלאך
