סתם
פעם אמרת לי שאתה רוצה שאגע לך בנשמה ואראה שאתה אמיתי. נשמה זה דבר טהור ואני לא הבנתי למה, הרי מה יותר ברור ובהיר ממבט בעיניים? למה להסתיר? למה ללכת למרחקים כאלו בשביל לגעת בטוהר? הרי האהבה צריכה להשתקף בפנים כלפי חוץ. אתמול שאלתי אותך למה מפריעה להם הציונות, שאנחנו כבר בארץ ישראל, זו ציון, למה הם מתכחשים? מה עומד מאחורי זה בעצם? לא ממש ידעת לתת לי תשובה רק את ההסברים הרגילים. היום סיימתי לקרוא את הגר. השפעת הספרים שאני מתחברת אליהם בד"כ משאירה את חותמה לעוד זמן אחרי שנגמרות המילים. וזה לא סוד שיש בי זיקה לדת, הרי אינספור פעמים אמרתי לך שההורים שלי היו אומרים שאחזור בתשובה. הצחיקה אותי צורת הראייה שלך על דרך התנהלותי "תרימי יד כשאת עוברת מנושא לנושא אוקיי? אני לא יכול ככה!" בדיוק כמו המילים שנכתבות ממני עכשיו... קופצות מדבר לדבר. ויודע מה קראתי בספר, בדיוק את ההסבר, למה הם מחכים לביאת המשיח ורואים בציונים כופרים. ויודע מה עוד? "כנראה את חושבת שכולם נמצאים בתוך הראש שלך שאת קופצת ככה מנושא לנושא" האמונות שלי, בגורל, עין הרע וכו' הן בליל גדול ושלם של תנודות. אבל הכל מיסטי לי בזמן האחרון, ככה יותר מדיי. אולי זו הדת, שתמיד נשקפה אליי מבעד למסך של שקט כזה, טוהר, מסתורין. אולי זה שאין צרופי מקרים ומה שצריך לקרות קורה ואפילו אם לאדם אחר זה יישמע בתור הדבר הכי טיפשי, שקראתי את הדברים האלו בדיוק וזה התחבר באיזו משמעות קוסמית לשיחה שלנו ולהרבה דברים מעבר, בעיניי זה מקבל את המשמעות הכי מיסטית בעולם. לא.. אין הרבה פואנטה למכתב הזה, סתם מן יום שבת מוזר שכזה.
פעם אמרת לי שאתה רוצה שאגע לך בנשמה ואראה שאתה אמיתי. נשמה זה דבר טהור ואני לא הבנתי למה, הרי מה יותר ברור ובהיר ממבט בעיניים? למה להסתיר? למה ללכת למרחקים כאלו בשביל לגעת בטוהר? הרי האהבה צריכה להשתקף בפנים כלפי חוץ. אתמול שאלתי אותך למה מפריעה להם הציונות, שאנחנו כבר בארץ ישראל, זו ציון, למה הם מתכחשים? מה עומד מאחורי זה בעצם? לא ממש ידעת לתת לי תשובה רק את ההסברים הרגילים. היום סיימתי לקרוא את הגר. השפעת הספרים שאני מתחברת אליהם בד"כ משאירה את חותמה לעוד זמן אחרי שנגמרות המילים. וזה לא סוד שיש בי זיקה לדת, הרי אינספור פעמים אמרתי לך שההורים שלי היו אומרים שאחזור בתשובה. הצחיקה אותי צורת הראייה שלך על דרך התנהלותי "תרימי יד כשאת עוברת מנושא לנושא אוקיי? אני לא יכול ככה!" בדיוק כמו המילים שנכתבות ממני עכשיו... קופצות מדבר לדבר. ויודע מה קראתי בספר, בדיוק את ההסבר, למה הם מחכים לביאת המשיח ורואים בציונים כופרים. ויודע מה עוד? "כנראה את חושבת שכולם נמצאים בתוך הראש שלך שאת קופצת ככה מנושא לנושא" האמונות שלי, בגורל, עין הרע וכו' הן בליל גדול ושלם של תנודות. אבל הכל מיסטי לי בזמן האחרון, ככה יותר מדיי. אולי זו הדת, שתמיד נשקפה אליי מבעד למסך של שקט כזה, טוהר, מסתורין. אולי זה שאין צרופי מקרים ומה שצריך לקרות קורה ואפילו אם לאדם אחר זה יישמע בתור הדבר הכי טיפשי, שקראתי את הדברים האלו בדיוק וזה התחבר באיזו משמעות קוסמית לשיחה שלנו ולהרבה דברים מעבר, בעיניי זה מקבל את המשמעות הכי מיסטית בעולם. לא.. אין הרבה פואנטה למכתב הזה, סתם מן יום שבת מוזר שכזה.
