סתם שיר שנתקלתי בו

[morning star]

סתם שיר שנתקלתי בו

אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמיים אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם אם בעולם צחוקם של ילדים נשמע עדיין אם יש בו ליצנים וקרקסים ואגדות אם שכורים רבים בו יש, רבים אך לא מיין אם שירי ערש יש ויש חולמי חלומות צריך רק לחייך רק לאהוב לא לפחד ולא לכאוב אז העולם בעצם לא כל כך נורא צריך רק לחייך צריך לפקוח העיניים צריך לצחוק או לחייך כי אין כל ברירה צריך רק לחייך אפשר לכעוס אך בזהירות לא להרוס אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי אבל בינתיים אפשר לבכות ללא סיבה אפשר גם לשיר אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו והוא שותק והעולם כולו שותק לפתע בדיוק מולו תנוקת התחייכה לו והאדם צוחק והעולם כולו צוחק ושוב לוטפת שמש את העיר המאוהבת גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב האור נושק לצל והפסים את הרכבת רק אנו שוכחים מה שכל כך, כל כך חשוב צריך רק לחייך... {אני לא זוכר מי כתב ומי הלחין... אבל אני יודע שאני אוהב את השיר!} שלכם MS הנווד

 

[Tal_Ya_Tal]

חווה אבטרשטיין שרה

 

[קודקוד]

אכן,חווה אלברשטיין שרה

וגם לי עד כמה שידוע לי השיר הוא תרגום מצרפתית.(גם הלחן נשמע צרפתי,לא?)

 

[Tal_Ya_Tal]

תיקון טעות, `אלברשטיין`

היי MS, השיר באמת מקסים. והתחיל להתנגן לי בראש כשקראתי. למרות שאיני חובבת שירים עבריים, (כי אני אדם של מוסיקה ולא של מילים)* הצטלצל לי קולה של חווה אלברשטיין, תוך כדי קריאת השיר. נדמה לי אפילו שהשיר הזה מתורגם. משהו מצרפתית, של ז`ורז` בראסנס אולי או אדית פיאף משהו כזה. *יש אנשים, שכאשר הם שומעים שיר, הם מקשיבים למילים ואם המילים `תופשות` אותם, אז השיר יפה בעיניהם. אלו בדרך כלל אנשים יותר תיאורטיים. וישנם אנשים, שהדבר הראשון שהם מבחינים בו בשיר, זה הלחן, המנגינה. אם המנגינה `תופשת` אותם, הם יאהבו את השיר ואם לאו, אז לא. ללא שום קשר למילים. אלו אנשים שבדרך כלל יותר רגשיים, או שניחנו בכשרון מוסיקלי. האוזן שלהם שומעת קודם כל את הצליל. L&L TALYA

 

[קודקוד]

אוי,אם ככה,עכשו לי יש שאלה

מה אם באמת הדבר הראשון שתופס אותי הוא הלחן,אבל אם המילים הורסות את הלחן, אז חבל לי על הלחן שנהרס? ומצד שני, אם הלחן הורס את המילים המשגעות, חבל לי על המילים שהלכו סתם ככה ובוזבזו, האם מעיד הדבר שאני סתם חולה על מוסיקה(מילים=לחן) ויש לי טעם(עאלק), או על עוד משהו? מכיוון שהרחבת בעניין למעלה,מצאתי לנכון לשאול. תודה.

 

[Tal_Ya_Tal]

לא מניה ולא מקצתה, קודקוד

זאת אומרת שאת אדם תחישתי. ישנה תפישה חדשה יחסית בפסיכולוגיה, המסווגת אנשים על פי העדפתם להשתמש במערכת חושים אחת, על פני רעותה. על פי תפישה זאת, פותחה שיטה של תכנות לשוני-עצבי (NLP ), שבעזרתה אפשר לטפל במקרים בהם יש צורך בתכנות מחדש של התת מודע. התפישה הזאת, מבחינה בין שלושה טיפוסים עיקריים: האדם הויזואלי, שמשתמש יותר בחוש הראייה שלו, האדם האודיטורי, שמשתמש יותר בחוש השמיעה שלו והאדם הקינסטטי, שמשתמש יותר במערכת התחישה שלו. (במושג תחישה, כלולים גם רגשות וגם תחושות.) קל לזהות את שלושת הטיפוסים הללו על פי התנהגותם וסגנון הדיבור שלהם. אדם ויזואלי, יתחיל משפט ב:``תראה…, הביטי נא… , אני רואה…`` וכו`. במשך השיחה, פעמים רבות העיניים יופנו כלפי מעלה. (ימינה על מנת להזכר בתמונות ושמאלה על מנת לבנות תמונות) אדם אודיטורי יתחיל משפט ב: ``תשמע…, תקשיבי לי…, שמע זה היה… את שומעת?…`` וכו`. במשך השיחה עיניו יופנו לצדדים (לכיוון האזניים). (לצד שמאל על מנת להזכר במילים, או במשפטים ולצד ימין על מנת לבנות צלילים או משפטים). אדם הקינסטטי (התחישתי) יתחיל משפט ב: ``אני מרגיש…, חשתי ש… אני חווה… `` וכו` (אדם יותר אגוצנטרי, או ממוקד יותר בתחושותיו הוא) במשך השיחה, הוא יפנה את מבטיו, יותר כלפי מטה (לכיוון הלב), (לשמאל על מנת להזכר בתחושות או להתרכז בתחושות פנימיות וחוויות שקשורות במגע או ברגש. ישר למטה, על מנת לחוות את ההווה, להיות בהוויה.) תוכלי לאבחן לאיזה טיפוס את משתייכת. נראה כאילו מוסיקה קשורה יותר לטיפוס השומע, אך לא. מוסיקה שייכת יותר לטיפוס המרגיש. כי מוסיקה היא חוויה רגשית. מוסיקה פורטת על נימי הרגש. הטיפוס המוסיקלי, הוא הטיפוס היותר נפטוני. השמיעה שייכת יותר לטיפוס הסטורני. לכן, החיבור בין נפטון וסטורן במפת הלידה, מעיד על כישרון מוסיקלי. L&L TALYA

 

[קודקוד]

האמת שהסתכלותי כלפי מטה

נובעת מתוך בושה מלדבר עם אנשים.אבל עד כמה שזכור לי יש לי איזה נפטון במפה.

 

[קודקוד]

עוד משהו בעניין המוסיקה

קודם כל איפה אפשר למצוא על כיצד להתרפא באמצעות המוזיקה.מצאתי רק שני ספרים,הייתי רוצה מידע יותר מעמיק. דבר שני,האם אפשר להסיק,שהטיפולים ה``קונבנציונאליים`` היום שנערכים בשיחות,מעיד על כך שהעולם ה``מודרני`` לפחות,מתעסק יותר בצד התיאורטי, בצד של השפה,בצד האינלקטואלי לטיפול במצבים רגשיים. ופחות מעמיק בצד הרגשי של האדם שהמעבר למילים.האם מעצם כך,לא נראה לך סתירה בדבר ושאלה אמיתית עד כמה אפשר לעזור לאנשים באופן סותר שכזה.

 

[Tal_Ya_Tal]

היי קודקוד

על ריפוי באמצעות מוסיקה, כתב דרום אמריקני בשם חוזה ארגואלס, הידוע כאיש מואר. תלמידתו, סילביה (משהו) אינני זוכרת. (עברו כשלוש עשרה שנה מאז ששמעתי הרצאה שלה, עם הדגמות). אולם אני בטוחה שתוכל למצוא ספרים שלו אם תחפש ב AMAZON’`. אולם נדמה לי שיש כיום בארץ בתי ספר ללימוד ריפוי באמצעות מוסיקה. (נדמה לי שהו נקרא school Lesleyאו. Lesley college או משהו דומה. למעשה, הדרך הקונבנציונלית, יכולה לעזור באמת לאנשים שהם יותר רציונליים, אך יותר סגורים, שקשה להם לבטא רגשות. אנשים יותר `סאטורניים`. לאנשים יותר רגשיים, שנפשם נקשרת למוסיקה. אנשים יותר `נפטוניים`. בהצלחה L&L TALYA

 

[Tal_Ya_Tal]

לכל אחד יש את נפטון במפה.

לכל אחד יש את נפטון במפה. אבל יתכן שאצלך הוא משחק `תפקיד` מרכזי יותר במפה. לכולנו יש את כל הפלנטות במפה. הם ה`שחקנים` שלנו ורק אנחנו הבימאים. מציבים את חלקם בתפקידי מפתח ואת האחרים, `בתפקידים מינוריים`. L&L TALYA