סתם שאלה:

[מילטון גון]

אז למה אתה עושה את זה?

ולמה אתה מגיב לי בצורה לא מנומסת?

 

[חלושעס]

אמר אביר תרבות הדיון

 

[מילטון גון]

אם אתה לא רוצה לענות

אתה יכול לכתוב זאת בצורה ברורה מראש.

 

[חלושעס]

זהו שלא בא לי

 

[מומיה26]

יש בשאלה הזאת משהו היפותטי

משה אמת ותורתו אמת הוא משפט בעייתי מאד, ולא רק בגלל שלא ברור מי זה משה, מה זה תורתו ומהו אמת. אלא בגלל שאם הכוונה אכן למונח הפשטני שזה אומר אם הייתם מגיעים למסקנא שאתם חושבים כמו חרדים טרם פתחו עיניהם האם הייתם חרדים, והתשובה תהיה כנראה שכן.
אבל התשובה לא תהיה נכונה כי כבר לא נהיה אף פעם חרדים המאמינים בהבלים.

 

[אשר גינצברג]

לא היפותטי בכלל

השאלה היא - אם היו מוכיחים לך ברמה העובדתית שיש בורא תבוני ליקום ושהוא אכן דורש ממך את קיום התרי"ג, האם היית רואה חובה לעצמך לקיים או לא?

 

[מומיה26]

מיקדתי את השאלה

אני חושב שזה מיותר להכנס להגדרות של מה זה אל תבוני ואיך הוא יראה כשנגיע למסקנה שהוא קיים, ואיך יראה תורתו בסוף התהליך, ולמה ואיך אציית לו. יכלו השרתים ולא יכלו הדיונים בנושא.

אז הדבר היחיד שאני יכול להעלות בדעתי כשאלה קלילה שתאתגר אותי, הוא מה היה קורה אם הייתי איך שאני במצבי עכשיו מתחיל לחשוב כמו בחור ישיבה ממוצע, עם רמת אמונה חרדית באלוהים ותורתו. וזו שאלה היפותטית כי ברור שאם הייתי חושב כמו חרדי אז הייתי חושב כמו חרדי זה אולי גם מעגלי משהו.

 

[פיטרמן]

בודאי שכן

זה בכלל לא פשוט לשנות אורח חיים בגיל מתקדם של החיים ולהבין שחיית בשקר עד עכשיו, הלואי שהייתי יכול לחזור להיות מאמין כשהייתי, אבל אני אדם רציונאלי וההוכחות לדת שהחזקתי בהן הופרכו.
עדיין קשה לי לעכל את העובדה שאין עולם הבא והכל המצאה, הלואי שיבוא מישהו ויוכיח לי שיש ומה שאני צריך לעשות כדי לזכות בחיי נצח זה לקיים מצוות בסה"כ. אם יש פה מחב"תים הם מוזמנים לנסות את כוחם, אבל לא נראה לי שיש להם סיכוי...

 

[חלושעס]

לא בא לך להיות צ'ה גבארה?

תאר לך איך תיזכר בדברי הימים:
התותח שהלך ראש בראש נגד אלוהים.

 

[פיטרמן]

אני מעדיף לקבל חיי נצח

מאשר להיזכר לדראון עולם כאחד שכפר בדבר שהוא מוחלט או שהכיר בו ובכל זאת פעל נגדו.

 

[דתי בלאי]

חוזר בתשובה.

הלוואי וזה היה אפשרי

 

[ותמיד לבחור]

הלווואי

היה חוסך לי את כל הבאלגן שנגרם בגלל היציאה שלי

 

[פלמוני777]

ודאי ודאי !

לשון מהרח"ו
"קדש לי כל בכור יש כאן קושיא בפסוקים הללו כי תחלה אמר הש"י קדש לי כל בכורומשה לא עשה כן רק ויאמר משה אל העם זכור וגו' אח"כ בפ' שניה אז צוה משה והעברת כל פטר רחם וזה תימא גדול"

במקום לחפש עניינים מדוע אותו נביא שקר התנבא מה שלא שמע, מן הסתם הייתי חוזר בתשוקה ותובע אותו בסנהדרין שימיתוהו כדין נביא שקר.
"אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא: וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהֹוָה: אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהֹוָה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהֹוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנו"



"וכן נביא השקר מיתתו בחנק אע"פ שנתנבא בשם ה' ולא הוסיף ולא גרע שנאמר אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתי ומת הנביא ההוא:
אחד המתנבא מה שלא שמע במראה הנבואה או מי ששמע דברי נביא חבירו ואמר שדבר זה לו נאמר והוא נתנבא בו הרי זה נביא שקר ומיתתו בחנק:
כל המונע עצמו מהריגת נביא השקר מפני מעלתו שהרי הולך בדרכי הנבואה הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא תגור ממנווכן המונע עצמו מללמד עליו חובה או הפוחד וירא מדבריוהרי הוא בכלל לא תגור ממנו ואין דנין נביא השקר אלא בבית דין של שבעים ואחד:"

אילו ישראל לא עברו על לאו של "לא תגור ממנו" "ר"ל אל יפחידך ואל יבהילך מלהרוג אותו, אמונתו וישרו וחכמתו, אחרי אשר מלאו לבו להעיד דבר גדול כזה ודיבר סרה על השם יתברך" (הקדמת הרמב"ם) והיו מבצעים בו מצוות עשה של הרג נביא השקר, מן הסתם היה נחסך מהם טבח ורצח עם בידי אותו נביא שקר. שכפי עדותו של אליה התשבי
"ויפול מן העם וגו' כשלשת אלפי איש מעיד אני עלי שמים וארץ שלא אמר הקב"ה למשה לעמוד בשער המחנה ולומר מי לה' אלי ולשום איש את חרבו על ירכו ולהרוג איש את אחיו ורעהו וקרובו והוא אמר כה אמר ה' אלוהי ישראל וגו' אלא שהיה משה דן בעצמו ואמר בלבו אם אני אומר לישראל הרגו איש את אחיו ורעהו וקרובו יהיו ישראל דנין (קל וחומר) ויאמרו לי לא כך למדתנו רבינו סנהדרין שהרגו נפש א' מישראל פעם אחד בשבוע נקראת מחבלנית מפני מה אתה הורג ג' אלפים ביום אחד לפיכך תלה בכבוד של מעלה ואמר כה אמר ה' אלוהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו וגו'"

אין לי מושג אימתי הספיק משה ללמדם ? וכיצד אליה התשבי שכח את דברי רש"י
"ויהי ממחרת - מוצאי יום הכפורים היה כך שנינו בספרי ומהו ממחרת למחרת רדתו מן ההר. ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יוה"כ שהרי קודם מתן תורה א"א לומר והודעתי את חקי וגו' ומשנתנה תורה עד יוה"כ לא ישב משה לשפוט את העם שהרי בי"ז בתמוז ירד ושבר את הלוחות ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביוה"כ" ובו ביום ערך חפלה' עם יתרו חותנו ובעיצומו של יום כיפור "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:"

 

[כופרnik]

מה השאלה בכלל

כמובן שהייתי מנסה ככל יכולתי לקיים את כל המשתמע מכך.
מצד שני אם היה מוכח שרק משה ותורתו אמת ולא יותר מכך, אז זה אומר שהגיהנום לא קיים הרי הוא לא מוזכר בתורה.
ואז אולי הייתי שוקל להיות מוסרי כדי להרגיש שלם עם עצמי והייתי שם את התורה במקום שהיא ראויה לו.