סתם רציתי שתדעו

סתם רציתי שתדעו

מחשבות על גבי מחשבות לפעמים זה גורם לי לשנוא אותך ואת מה שהיה ביננו. לא חלילה לא נולדתי לשנוא כך אני משכנעת את עצמי אבל אתה זה שהיה איתי תמיד בטוב וברע עכשיו אתה לא נמצא וזה מרגיש כאילו אתה מתנכל לי על לא עוול בכפי. אם לאהוב אותך זה חטא כנראה שחטאתי הרבה פעמים. ידענו זמנים יותר טובים ואני מתפללת כל יום ביומו להיות איתך שוב והצרה היא שאני יודעת שגם אתה כי אמרת לי זה נפלט לך. אז עכשיו במקום להגיד לך את הדברים האלה אני מוצאת את עצמי כותבת לאלפי אנשים זרים.אבל זה בסדר כי זה פורקן,דבר שאתה לא יודע לעשות אתה אוגר ואוגר עד שאתה מתפוצץ וזה לא עובד כך כי כמו שאני ידעתי לבוא אליך ולדבר איתך כך גם אתה היית צריך לעשות. אז עכשיו מה? עכשיו אני מתייסרת וחושבת ושואלת מיני שאלות עד מתי תגיד לי? האם זהו כך זה נגמר? אפילו לא אמרת שאתה מצטער על כל מה שנגרם לי,איזו כפיות טובה! בכל אופן אני יוצאת לדרכי החדשה אבל לרוע המזל עם הרבה כאב עד שאני אשכח אותך(דבר שלא נראה לי הגיוני בגלגול הזה לפחות) ועד שתיזכר שהייתה מישהי שאהבה אותך כל כך אני כנראה כבר לא אהיה! אז...... היה שלום אהובי "האחד והיחיד"
 
למעלה