קקטוס לא עוקצני
New member
סתם פריקה..
אני מאוהב בו, אני לא רגוע..כל הזמן מחזיק את הפלאפון כמו חמצן לרגע שהוא יתקשר..אנחנו חברים טובים, אני מכיר אותו כמה חודשים כי הוא מהחברה החדשה שהתחלתי להסתובב איתה אחרי שהבאתי חופש למי שאני (בקיצור כולם הומואים אוחצו'ת ולסביות) הוא אוהב אותי, מאוד..אבל בתור חבר.. הוא מעריך אותי ומספר לי הכל..הוא הכי יפה בעולם ויש לו את הנשמה הכי מדהימה שיש..יש לי פרפרים שאני רואה אותו ושהוא מחבק אותי זה מטעין אותי לשבוע שלם...סיפרתי לו מה אני מרגיש, גם ישר אמרתי את המשפט שלי 'אני יודע שאין סיכוי זה בסדר' והוא לא עירער על זה..אז מי אני טחח.. ולא, הוא לא נהיה קר ומרוחק, הוא התחיל לדאוג לי לשאול איך אני מרגיש..להתקשר יותר..להיות טבעי יותר..לטשטש את הפרט 'הקטן' הזה שנקרא הרגש שלי.. חבר שלי, שהוא האקס שלו, אמר לי שהוא רוצה אותו...דווקא לי הוא אמר, הוא לא יודע כלום על מה שאני מרגיש, והוא ביקש ממני לבדוק אם יש סיכוי בניהם כי הוא יודע שהפכנו לחברים טובים.. אז בדקתי גיששתי שיכנעתי והחזרתי בינהם, מסרתי את האהבה שלי לידיים אחרות...מישהו אחר מקבל את החיבוקים שלו, מישהו אחר נושם את הריח שלו..מישהו חי וחווה את החיים בזכותי.. ושאמרתי לו ''תראה, מי עוד היה מסדר לך מישהו בזמן שהוא מאוהב בך..'' הוא ענה לי ''אתה כמוני, פועל לפי ההיגיון..'' ואני לא יכול להתנתק, קשה לי..אני מכבה את הפלאפון לכמה שעות ומדליק בחזרה.. לראות אם הוא שלח הודעה..וקשה לי שהוא כל כך מבטא חום כלפיי, וקשה לי שאנחנו כל כך מבינים אחד את השני הרבה יותר מאיך שהוא והחבר שלו..קשה לי לקבל ממנו חיבוק שעושה לי כל כך טוב ולדעת שצריך להרפות את האחיזה כי יש גבולות לחברים... אני יודע שאני צריך לשכוח אותו, אני יודע שזה לא בשבילי..אבל רציתי פאקינג לנצח..לחוות את מה שאני רוצה פעם אחת, רציתי אותו ואני רוצה רק אותו גם אם הוא לא בשבילי...אבל לא נילחמתי, ויתרתי עליו ועוד החזרתי אותו לאקס שלו.. אני מתגעגע אליו..
אני מאוהב בו, אני לא רגוע..כל הזמן מחזיק את הפלאפון כמו חמצן לרגע שהוא יתקשר..אנחנו חברים טובים, אני מכיר אותו כמה חודשים כי הוא מהחברה החדשה שהתחלתי להסתובב איתה אחרי שהבאתי חופש למי שאני (בקיצור כולם הומואים אוחצו'ת ולסביות) הוא אוהב אותי, מאוד..אבל בתור חבר.. הוא מעריך אותי ומספר לי הכל..הוא הכי יפה בעולם ויש לו את הנשמה הכי מדהימה שיש..יש לי פרפרים שאני רואה אותו ושהוא מחבק אותי זה מטעין אותי לשבוע שלם...סיפרתי לו מה אני מרגיש, גם ישר אמרתי את המשפט שלי 'אני יודע שאין סיכוי זה בסדר' והוא לא עירער על זה..אז מי אני טחח.. ולא, הוא לא נהיה קר ומרוחק, הוא התחיל לדאוג לי לשאול איך אני מרגיש..להתקשר יותר..להיות טבעי יותר..לטשטש את הפרט 'הקטן' הזה שנקרא הרגש שלי.. חבר שלי, שהוא האקס שלו, אמר לי שהוא רוצה אותו...דווקא לי הוא אמר, הוא לא יודע כלום על מה שאני מרגיש, והוא ביקש ממני לבדוק אם יש סיכוי בניהם כי הוא יודע שהפכנו לחברים טובים.. אז בדקתי גיששתי שיכנעתי והחזרתי בינהם, מסרתי את האהבה שלי לידיים אחרות...מישהו אחר מקבל את החיבוקים שלו, מישהו אחר נושם את הריח שלו..מישהו חי וחווה את החיים בזכותי.. ושאמרתי לו ''תראה, מי עוד היה מסדר לך מישהו בזמן שהוא מאוהב בך..'' הוא ענה לי ''אתה כמוני, פועל לפי ההיגיון..'' ואני לא יכול להתנתק, קשה לי..אני מכבה את הפלאפון לכמה שעות ומדליק בחזרה.. לראות אם הוא שלח הודעה..וקשה לי שהוא כל כך מבטא חום כלפיי, וקשה לי שאנחנו כל כך מבינים אחד את השני הרבה יותר מאיך שהוא והחבר שלו..קשה לי לקבל ממנו חיבוק שעושה לי כל כך טוב ולדעת שצריך להרפות את האחיזה כי יש גבולות לחברים... אני יודע שאני צריך לשכוח אותו, אני יודע שזה לא בשבילי..אבל רציתי פאקינג לנצח..לחוות את מה שאני רוצה פעם אחת, רציתי אותו ואני רוצה רק אותו גם אם הוא לא בשבילי...אבל לא נילחמתי, ויתרתי עליו ועוד החזרתי אותו לאקס שלו.. אני מתגעגע אליו..
