LauFMaN666
New member
סתם עוד מכתב ../images/Emo7.gif
אתה יודע...? אתה יודע מה מתחשק לי להגיד לך? שאני אוהבת אותך...שאני לא יכולה עוד דקה נוספת בלעדיך... הלוואי, הלוואי והייתי אלוהים.....הייתי מזיזה את הזמן אחורה מתקנת את הטעויות..... לא הייתי מוותרת....עד שהיינו מאושרים..... אבל אני לא ממש אלוהים...ואנחנו לא בידיוק מאושרים.....לפחות אני-לא מאושרת במיוחד. אין לי מה להגיד...במילא זה מכתב שלעולם לא ישלח...אבל למה כל זה היה צריך לקרות כך-בדרך הקשה והכואבת הזאת? אתה מאמין בגורל? כי אני כן.....אני מאמינה שהגורל שלח לי אותך...כמו מלאך...מלאך שישמור עלי... אתה עוד דואג לי? אתה עוד כועס עלי כשאני עושה שטויות? כלכך אהבתי את ההגנה הזאת שלך...את ההרגשה שאני שלך...שאתה אוהב אותי, כלכך אוהב.....כמו שאף אחד לא אהב...כמו שאף אחד לא העז לאהוב. מדהים כמה מילה אחת יכולה לשנות הכל, מדהים כמה במילה אחת אתה מפיל אותי לריצפה במכה...אחרי שאתה עצמך-אספת אותי ממנה..... רק מילה.....מספיק רק מילה בשביל שאני ארגיש כאילו נתת לי סטירה מצלצלת על הלחי...כאילו ירקת לי בפנים.....רק במילים פשוטות כמו: "את כלום בשבילי" כמה זה מדהים...רק מילה...רק מילה..... ומה שהכי מעציב...שנינו יודעים שזה לא נכון, אתה בורח מהרגש שלך...בורח למקום שאני כניראה לא אגיע אליו לעולם. אתה אומר לי דברים מבלי לחשוב.....לא אומר את מה שבאמת יש לך בלב...מעדיף להדחיק.....לוותר....להרים ידיים. אני חושבת שאני זאת שוויתרתי ראשונה..אתה עוד נילחמת על השברים...במשך שבועות חשבתי וחשבתי איך אפשר להחזיר את הזמן..... אבל הינה, חודשיים עברו ואני כאן יושבת.....עדיין חושבת עליך...מתגעגעת, כלכך מתגעגעת אליך. אוהבת אותך.....ממש כמו פעם-אם לא יותר.. אם זה יכל לעבור ככה ביום אחד..הייתי שמחה, כלכך שמחה למחוק אותך מהלב שלי....רק בגלל שאתה, אתה רצית לעשות זאת תמיד...אתה בטח מעדיף לשתוק.....מעדיף לא לדבר על מה שמסתובב אצלך בפנים, מעדיף לכלוא את הרגש כמו אריה בתוך כלוב...ומי יודע מתי תשחרר את אותו האריה? מתי תתן לו לרוץ למרחקים.....להגיע לליבי.....לגעת בו... יום עובר...ועוד יום...והאהבה הזאת רק נועצת את ציפורניה יותר חזק ויותר עמוק בליבי.... והאהבה הזאת מגדלת לה שורשים בני אלפי שנים...בתוך הלב, שורשים שלעולם לא יניחו לי.....תמיד יהיו עמוק בתוך אדמת לבי..
אתה יודע...? אתה יודע מה מתחשק לי להגיד לך? שאני אוהבת אותך...שאני לא יכולה עוד דקה נוספת בלעדיך... הלוואי, הלוואי והייתי אלוהים.....הייתי מזיזה את הזמן אחורה מתקנת את הטעויות..... לא הייתי מוותרת....עד שהיינו מאושרים..... אבל אני לא ממש אלוהים...ואנחנו לא בידיוק מאושרים.....לפחות אני-לא מאושרת במיוחד. אין לי מה להגיד...במילא זה מכתב שלעולם לא ישלח...אבל למה כל זה היה צריך לקרות כך-בדרך הקשה והכואבת הזאת? אתה מאמין בגורל? כי אני כן.....אני מאמינה שהגורל שלח לי אותך...כמו מלאך...מלאך שישמור עלי... אתה עוד דואג לי? אתה עוד כועס עלי כשאני עושה שטויות? כלכך אהבתי את ההגנה הזאת שלך...את ההרגשה שאני שלך...שאתה אוהב אותי, כלכך אוהב.....כמו שאף אחד לא אהב...כמו שאף אחד לא העז לאהוב. מדהים כמה מילה אחת יכולה לשנות הכל, מדהים כמה במילה אחת אתה מפיל אותי לריצפה במכה...אחרי שאתה עצמך-אספת אותי ממנה..... רק מילה.....מספיק רק מילה בשביל שאני ארגיש כאילו נתת לי סטירה מצלצלת על הלחי...כאילו ירקת לי בפנים.....רק במילים פשוטות כמו: "את כלום בשבילי" כמה זה מדהים...רק מילה...רק מילה..... ומה שהכי מעציב...שנינו יודעים שזה לא נכון, אתה בורח מהרגש שלך...בורח למקום שאני כניראה לא אגיע אליו לעולם. אתה אומר לי דברים מבלי לחשוב.....לא אומר את מה שבאמת יש לך בלב...מעדיף להדחיק.....לוותר....להרים ידיים. אני חושבת שאני זאת שוויתרתי ראשונה..אתה עוד נילחמת על השברים...במשך שבועות חשבתי וחשבתי איך אפשר להחזיר את הזמן..... אבל הינה, חודשיים עברו ואני כאן יושבת.....עדיין חושבת עליך...מתגעגעת, כלכך מתגעגעת אליך. אוהבת אותך.....ממש כמו פעם-אם לא יותר.. אם זה יכל לעבור ככה ביום אחד..הייתי שמחה, כלכך שמחה למחוק אותך מהלב שלי....רק בגלל שאתה, אתה רצית לעשות זאת תמיד...אתה בטח מעדיף לשתוק.....מעדיף לא לדבר על מה שמסתובב אצלך בפנים, מעדיף לכלוא את הרגש כמו אריה בתוך כלוב...ומי יודע מתי תשחרר את אותו האריה? מתי תתן לו לרוץ למרחקים.....להגיע לליבי.....לגעת בו... יום עובר...ועוד יום...והאהבה הזאת רק נועצת את ציפורניה יותר חזק ויותר עמוק בליבי.... והאהבה הזאת מגדלת לה שורשים בני אלפי שנים...בתוך הלב, שורשים שלעולם לא יניחו לי.....תמיד יהיו עמוק בתוך אדמת לבי..