סתם סיפור. אל תתיחסו.

[מורני !]

סתם סיפור. אל תתיחסו.

אז הכרתי אותי בנט. והוא נכנס לי לחיים. ללב. אני אוהבת אותו. טוען שאוהב אותי. זה נכון? אין לי שמץ. כנראה שכן. מההתחלה? טוב. אז הכרנו כאן. שיחות לתוך הלילה.. ואז עברנו לטלפון. וגם שם נערכו שיחות לתוך הלילה.. והעברנו לילה אחרי לילה אחרי לילה יחד.. בטלפון ובצאט. ואז נפגשנו. פגישה מהוססת. שתקתי. ואז הוא חיבק אותי. ואני ידעתי שכל מה שהרגשתי בטלפון מתגשם לי מול העניים. ולמחרת שוב נפגשנו.. וככה עברו להם הימים. ואני התאהבתי בו. היו לנו בעיות. זה נכון. שני אנשים שונים לחלוטין. אני גם סגורה.. ולוקח לי זמן לדבר על מה שאני צריכה להגיד. וככה עבר הזמן... והרגשתי כאילו אני חיה חיים שלמים עם האדם שהכרתי כמה שבועות קודם לכן.. ואז זה נגמר. חילוקי דעות קשים מידי. לא יודעת איך תקראו לזה. אבל זה נגמר. ועכשיו? עכשיו אני לא מבינה למה התחלתי עם זה בכלל? אויש. למה? איך אפשר לשכוח את ההרגשה שממלאת את הלב שהאהבה יוצאת ממנו? יאק

 

[פיקאצ^ו]

יהיה טוב

למה התחלת עם כל זה בכלל? אז יש לזה מלא סיבות. אף אחד לא רוצה להיות לבד. וכולנו יודעים שיש הרבה אנשים טובים שם בחוץ שעוד לא יצא לנו לפגוש... אולי זה הוא?! ואולי גם לא?! אז לך היה את האומץ. ויצאת להרפתקה - והלך לך גם לא רע... לפחות בהתחלה. אז מה אם בסוף זה נגמר... תמשיכי לנסות. מתים עלייך.

 

[מורני !]

פיקאצ`ו

שלום לך קודם כל... ותודה!!! שיהיה לך אחלה בוקר.. ושאלה לי .. ``מתים עלייך``... אנחנו מכירים?