../images/Emo13.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif
תראה.. זה בסדר גמור להיות מבולבל. הרבה מאיתנו פה עברו או עוברים את השלב הזה של ההתלבטויות וכל זה.. **** ודבר מאוד חשוב טרם ענית.. וזה בן כמה אתה. ויש לי עוד כמה שאלות: -מה בעצם הניע אותך לתהות לגבי הזהות המינית שלך? האם זה היה חוסר משיכה לבנות, או שהרגשת משהו לגבי בנים? -לגבי המשיכה.. אני אהיה קצת יותר בוטה. האם.. בנים\בנות (תשובה בנפרד?) יוצרים.. איזו..תגובה פיזיולוגית (*שיעול*באיזורשביןהרגליים*שיעול*) אצלך? (זה היתרון שאצל בנים קל יותר לזהות משיכה\גירוי פיזי
) ואם לא- אז מה כן? (אם זה לא.. אישי מדי בשבילך לענות כמובן... והתנצלותי הכנה אם אני מביך אותך..
) הממפ. ורציתי לומר בנוסף, שאני בי. ואני נמשכתי גם לבנים וגם לבנות. וגם לי היו תקופות שבהם חשבתי שאני כך, ואז חשבתי אחרת.
אצלי, מה שהניע את שינוי הדעה- היה שהגעתי (כן.. כל פעם מחדש..) למסקנה, שהמשיכה שלי לצד אחד היא לא אמיתית- כלומר אוטוסוגסטיה שאני ´שיכנעתי´ את עצמי שאני באמת נמשך לצד ההוא- ולצד השני היא המשיכה האמיתית. ואז כל פעם היו לי תקופות שחשבתי שאני הומו, ותקופות שחשבתי שאני סטרייט שמשלה את עצמו. (וגם תקופות די נדירות של בי). ומכאן השאלה- מה ה"טריגר" שלך? מה מניע אותך לשנות את דעתך לגבי הזהות המינית שלך בהתלבטות שלך? איזה עובדות מציקות לך כל פעם ולא מתיישבות עם הזהות שגיבשת? וחשוב לי מאוד להעיר- שאפשר לחיות בסדר גמור גם בלי להגדיר את עצמך. (סיגל- זה החלק בו את מגיבה לגבות אותי ^_^ ) אני המון זמן התלבטתי ושיניתי את דעותי, וניסיתי שוב ושוב להגדיר את עצמי ללא הצלחה.. וראיתי בשלב מסויים שזה לא מוביל אותי לשום מקום, אז הכנסתי את נסיון ההגדרה שלי להילוך של ´ניוטרל´- פשוט, שישייט לו לבדו ואני לא שמתי לב אליו. מה קרה לי במצב הזה? דבר ראשון- הפסקתי להיות מוטרד מהנושא הזה. התפנתי לחשוב על הרבה דברים אחרים. דבר שני- צברתי עוד ועוד עובדות נוספות, בלי שיהיה סביבן תגובה רגשית\שכלתנית חזקה. כלומר, ציינתי לעצמי, הנה, אני חושב שאני נמשך לבחור הזה. הנה, אני בטוח מגורה מהתמונה הזו. הנה, יש לי קראש על זה וזו. (^_^). המשכתי לחיות, בלי לחשוב באופן פעיל על ההגדרה שלי- ופשוט שמתי לב בלי לנתח ולקטלג. ואז גם יכלתי לראות את העובדות באופן אובייקטיבי יותר. בשלב מסויים הגעתי לרמה מספיקה של עובדות- שכאשר הן התיישבו עם התיאוריות שפיתחתי והתיזות שלי, מתקופת ההתלבטות- נתנו תשובה. (האמת שאצלי היתה תשובה שאני הומו, שהחזיקה מעמד משו כמו חצי שנה, ונפלה, ואז נוספו עוד כמה עובדות לתשובה הסופית שהתעצבה שאני בי) עכשיו, אני אולי לא מכיר תיאוריות מתקדמות של אופן פעולת המוח או פסיכולוגיה של המפה המינית ושלל הסברים להתגבשות הזהות המינית- אבל אני יכול להציע את הנסיון שלי. שעל ידי כך שהפסקתי להגדיר את עצמי, ונתתי לעצמי זמן- הצלחתי בסופו של דבר להגיע לתשובה. ואפשר לחיות באמת בלי קשיים בלי הגדרה של מילה אחת לעצמך. פשוט.. אתה מי שאתה. ואתה בפנים יודע מי אתה. פשוט.. זה לא נכנס למילה אחת כמו "הומו" או "סטרייט" או "בי"... וזה לא נורא. בגלל שהמילים האלה- הן שם בשביל שאר האנשים, לא בשבילך. אתה יכול בלעדיהם. השאר ייתקשו קצת. ומה איכפת לך מזה, אם הם בכלל לא יודעים?
ארז
בכל מקרה, פתאום אני קולטת ילד מהכיתה בוהה באותו חשפן נייד במן סוג של... איך אני יגדיר-בהלה. פחד. הוא לא הוריד ממנו את העיניים שלו והפה שלו היה פעור קצת. כאילו הוא מפחד מעצמו או מופתע מעצמו. גם חברה שלי קלטה את זה. אוקיי ציחקקנו והלכנו. בכל מקרה רק אחרי זה חשבתי על זה-אולי הוא בארון או משו? אחרי זה הוא גם נראה ממש נורא באותו יום, נורא עצוב כזה. מסכן. בכל מקרה, סתם רציתי לשתף.
"אני אוהב לראות פרצופים נחמדים! אני מת מת על אנשים "חמודים"! אני מניח שלאנשים אחרים זה אולי מבנה הגוף (שרירים, חזה?)..."(ס"צ) זה רק מחזק את עמדתי בנושא, שאתה בעצם לא נמשך אל הגוף הפיזיולוגי, אל השרירים, אל החזה הנפוח, אלא אל האופי, או אי אילו תכונות אינדיבידואליסטיות אחרות. שאלה אחרת לי אלייך, יום למחרת, (23/09) בפורום שלנו (גאווה צעירה לכל הסנילים*!) כתבת (כן כן, עוד ציטוט
