סתם מיכתב

[להבון]

סתם מיכתב

שלום לך רואה אני את גופך מוטל לו בין העצים האחים דומם שקט ואני זוכר אך חביקתה אותי בענפך הצלתה עלי ביום חמה הגנתה עלי בין ענפך מחיה רעה אהבתה אותי בלי שום רצון לקבל אפילו כשהרעילו את האדמה עלה אתה שוכב שהייתה מחובר וניזונה ממנה אפילו אז עדין ענפך סוככו עלי גזעך נתן לי חוזק ועכשיו גופך מוטל לא על האדמה ואני יושב לי בשמש הקופחת ואין לי מגן וידיד ואך אגמול לך חברי היקר היתה זרע רך באדמא הצמחתה גיבעול הצמחתה גזע הצמחתה ענפים התנסתה אל על למעלה גבוה בשמיים ועכיו כבודך נירמס בין עליך גזעך שוכב לו דומם אבל בתוך הבכי שלי ראיתי שאיתי את שביב התיקווה שלך ניצן קטן מבצבץ לו ועולה יודע מה חברי היקר לקחתי וקטפתי בפעם הראשונה בחיי את ניצן הזה ושתלתי אותו במקום אחר מקום שישי מוגן מההרעלה לא האמנתי אך ניצן קטן יכול להפוך לעץ צעיר ורענן רציתי לספר לך את זה כדי שתידע שלעולם אנך יכול לדעת מה היא כוחה של האהבה של התיקווה ושל כח ההשרדות עתה עץ יקר נוח בשלום על מישכבך כי גלגל החיים התחיל שוב והכל בזכותך שלך הילד שהפך לגבר