סתם להתפרק..

[מלכת התחפושות]

סתם להתפרק..

כבר באלי לצעוק לכל העולם שרע לי שכולם יראו את זה ולא ירחמו עליי.. שרק יבינו!!
למה??? למה ההככלל קורה לי למהה?!?
כל החיים התהפכו לי 180 מעלות מאז שעברתי תהטרדה מינית המזורגגת הזאת
למה הייתי צריכה לעבור את זה?! למה לא הגבתי?! למה לא עשיתי שום דבר?!
בעצם כן עשיתי.. התלוננתי במשטרה והוא נכנס לכלא...
אבל זה עדיין לא ישפר את המצב הנפשי שנשאר לי
למה אין לי ביטחון?! אני בחורה בת 22!!!! שמתנהגת כמו ילדה קטנה ובוכה על החיים כל הזמן
באלי כבר להתאבד!! אני אומרת למה אני צריכה את החיים האלה אם אני כל הזמן בוכה ומתלוננת שהכל רע
עדיף למות ושהכל יעבור,,אז המשפחה יבכו חודש חודשיים חצי שנה.. אבל הם ישכחו בסוף
שלא תבינו לא נכון.. יש לי משפחה מדהימה אבל אף אחד לא יודע באמת מה אני עוברת
הם יודעים מה אני עוברת.. אבל הם לא יודעים עד כמה קשה לי..
הייתי הולכת לפסיכולוגים זה עזר לתקופה קצרה ושוב חזר..
אין לי ביטחון עם עצמי, עם גברים, הרבה אומרים שאני יפה אבל אני לא באמת חושבת ככה
כל גבר שאני מכירה אני אומרת "מה יש בי שהוא אוהב אותי ושהוא רוצה אותי" "למה הוא איתי"
היה לי חבר מדהים שלא היתי מחליפה בשום גבר אחר.. והוא הכי הבין אותי בעולם
אבל הוא כבר לא יכל להתמודד עם החוסר ביטחון הגדול שיש לי
כבר לא באלי כלום אני בקושי אוכלת ואני שוקלת 42 מאז ותמיד הייתי רזה אבל כמה שנים שלא שקלתי 42
נהיה לי בעיות ויש לי כאבי בטן מטורפים ורק בא לי להקיא כשאני רואה אוכל
זה התחיל מאז שהוא נפרד ממני...
אני רוצה כבר שמישהו יבין אותייייייי... למה אף אחד לא יכול להבין!?!??!
כבר בקושי חברות, אין חבר שבאמת יבין ויתמוך
כולם חושבים שאני מחפשת שירחמו עליי וזה ממש לא ככה!!
באלי כבר למות ושכולם יבינו מה הם איבדו
כל הגברים שפגעו בי שעשו לי רע, קשה לי להפתח לגברים קשה לי להפתח לאנשים
אני כבר לא סומכת על אף אחד!!
באלי כבר למות ושהכל יעבור...
סתם רציתי להתפרק...שיהיה לילה טוב

 

[גליה אלן]

איזה מוזר

חזרת וכתבת למה אף אחד לא מבין אותי כשכל מה שחשבתי תוך כדי קריאה זה "וואיייי איך אני מבינההה אותה"

אבל אני מניחה שהתכוונת בחיים האמיתיים ולא משהו באינטרנט,
אבל לי זה היה קצת עוזר שהיו מבינים לא משנה איפה ואיך,
אני יכולה להבטיח לך שאפשר להיפטר מכלללל החרא הזה שאת מתארת מבלי להפטר מהחיים.

אני גליה, נעים מאוד וכל חיי ביליתי במיטה הדיכאון שלי היה פיזי, הגוף ובעיקר הלב פשוט כאבו בטירוף
שלא לדבר על חרדות, ונפטרתי מהכל כמעט כליל בלי שמשהו חיצונית השתנה. בלי שיהיה לי פתאום חבר או חברים
נשארתי באותה "בדידות" רק מפרספקטיבה אחרת.

גם אם לא נראה לך, את מאמינה עמוק בפנים שיכול להיות אחרת?
את מודעת לאנשים שעברו יסורים והם אנשים מאושרים היום? ואני לא מדברת עלי, אני מדברת על כאלו שהתעללו בהם מכל כיוון אפשרי כל החיים בלי הפסקה, ושאין להם מושג בכלל מה זה חיבוק

 

[נוסעת בזמן אחר]

מעניין שגם אני חוויתי תקופה ארוכה של דיכאון..

והמון חרדה. יציאה מהמצב הייתה מאוד, מאוד איטית והדרגטית. כחמש שנים חוויתי הרבה אומללות. היו גם רגאים כיפיים פה ושם.
התאהבתי, הרסתי את הקשרים בחרדתיות שלי. הכרתי קצת אנשים חדשים, התוודעתי לרפואה אלטרנטיבית וניו אייג' בכלל על התופעות הטובות והשליליות שבו.
היו כמה שנים שהיו מאוד קשות. ייסורי תופת ממש. גלים של פחד ודיכאון תקפו אותי כמה פעמים ביום וככה כל יום. לא יודעת איך יצאתי מזה. ההגיון אומר שבלי עזרה הייתי אמורה להמשיך לשקוע.כנראה שילוב של הרבה גורמים וגם עזרה אומנם לא מרופאים. גם עברתי טיפולים אלטרנטיביים וגם חברים עזרו לי.
ניסיתי תרופות נגד דיכאון(משהו פשוט ונפוץ) ואחרי כמה ימים הפסקתי בבהלה כי זה גרם לתחושה של לחץ נפשי מוגבר(כאילו שתיתי הרבה קפה) ולא היה מישהו שיגיד להתעקש וליטול את התרופות, כי אחרי כמה ימים זה עובר. בקיצור היה שמח.
לאור החוויות אני אומר: "מבינה, בטח שמבינה."
וגם אני אומרת שממש כדאי לחפש עזרה וטיפול ולא לסבול שנים.
וחברות שלך שהן לא בדיכאון זה אפילו לא בריא בשבילן נפשית להבין אותך טוב מדי. גם הן לא יכולות.
מקווה שתיעזרי ולא תתיחסי למצב כעובדה שאין לערער עליה.
בהצלחה.

 

[נוסעת בזמן אחר]

יש מצב שהתבלבלתי בינך ל-Middle of nowhere

ועדיין כל מה שכתבתי הוא רלוונטי, אפילו שהתריגר למצב הקשה שלך במעשה ממשי של הטרדה מינית. אפשר לצאת מזה ולהרגיש הרבה טוב. אני מאמינה בזה.