סתם כרגיל

סתם כרגיל

מרגישה דפוקה

מרגישה דפוקה חסרת תקנה

רק בעיה על בעיה על בעיה

גם כשאין בעיה, תהיה בעיה, אני אמצא בעיה, הכל מסובך, הכל בעייתי, הכל איכס

רק מזדקנת אבל תועלת אין

עושה צעד קדימה, שניים אחורה, ככה שבסופו של דבר, רק הולכת אחורה...

לופ אינסופי, מצב ללא פתרון, בן אדם חסר תקנה.

יותר מדי מחשבות, יותר מדי מהכל.

רוצה הפסקה, צריכה הפסקה.

אין מוצא.
 
בובי

אני מאוד מזדהה עם המשפט שגם כשאין בעיה תהיה בעיה, אני אמצא בעיה... כך הייתי תמיד, כך היה תמיד. כאילו אי אפשר שיהיו לי חיים שלווים ושקטים. תמיד יש איזו דרמה, ואם אין, אני כבר אמצא כזו, שלא ישעמם חלילה.

מה את יכולה לעשות עכשיו שיגדע את הלופ האינסופי הזה? דבר קטן אפילו. צעד אחד, משהו שיעשה לך טוב?

שולחת חיבוק.
 
זה כאילו..

מרוב שתמיד יש דרמה, כשיש שניה של שקט, זה נורא מבהיל אז צריך לחפש משהו לעשות ממנו דרמה...
לא יודעת האמת, כרגע אוכלת (שוב) ומנסה להדחיק...
לא קל, לא קל
 
צריך ללכת לישון

ולא בא לי..
לא בא לי שיגיע מחר
לא בא לי להתמודד עם החיים
לא בא לי עלי
לא בא לי נקודה.
כל כך פשוט וקל, פשוט לא בא לי.
כל כך לבד לי, כל כך קשה לי
כל כך לא נכון כל מה שקורה בחיים האלה.
מאיפה אני לוקחת כוחות
מאיפה אני לוקחת את עצמי
שיהיה קל כבר...שיהיה קל
 
ומה הלאה?...

מה יהיה מחר?
שוב יגיע מחר
שוב להתמודד עם החיים
לפחות עכשיו אני לא צריכה להתמודד עם כלום.
אוף, אני לא זוכרת איך לחיות.
 
כמוני כמוך


מי כמוני מבין אותך. הבקרים הם הכי קשים לי - במיוחד בגלל שאני בבית, תחת עינם ואוזנם הפקוחות של ההורים שלי (כי אין לי מסגרת). צריך להפעיל על עצמי מאמצי על כדי לגרור את עצמי לאמבטיה, לעשות שיניים, לעשות את התעמלות הבוקר שלי וכו'.
 
מי כמוני מבין אותך


מי כמוני מבין אותך - במיוחד כשאני לכודה בגיהנום ביורווקרטי ללא מוצא!
 
למעלה