סתם כי משעמם פה ....

ינוקא1

New member
סתם כי משעמם פה ....

כמה מילים מתוך תגובה שכתבתי עכשיו לבן :


.....ברמה הבסיסית , כל העולם מתקדם לכיוון המודע יותר - זוהי מהות האבולוציה.
ההתחלה היא מחומר דומם ולא מודע , והפיכתו למודע יותר ויותר.

מודעות = אור.
מודע ברמה מושלמת = מואר ברמה מושלמת.


מה דעתכם
 
לא יודעת יכול להיות

שבמודעות התשובות באות מעצמן ואז זה "אור" בכל אופן התלונה שליוותה אותי לדעתי בערך בהקשר השבוע שכמעט אף פעם גם כשאני מנסה להסתכל פנימה אני חא יודעת מה אני מרגישה תמיד מנחשת גם אם נותנים לי רשימת רגשות.
 

ינוקא1

New member
אוקיי ....

מודעות היא לא בהכרח "מודעות לרגשות" - יש סוגים רבים ושונים של מודעות.
&nbsp
גם חמשת החושים (למשל) , ראיה שמיעה ריח טעם ומישוש , הם סוגים של מודעות. (מודעות לצבעים וצורות , קולות ומקצבים , ריחות וטעמים , מרקמים ועוד).
&nbsp
&nbsp
וזה מה שמבדיל אותנו מהאבן - האבן היא חסרת מודעות.
אך הצמח (או החיידק שלדעתי הוא גם בכלל ה"צומח") , בעל מודעות במישורים מסוימים.
&nbsp
לבעלי חיים יש מודעות פיזית , וגם במישור הרגשי (לפחות לחלקם).
ולאדם יש מודעות גם במישור השכלי.
(אם הוא מתפתח עוד , הוא יכול לרכוש מודעות במישורים נוספים).
&nbsp
לכן אני טוען שהאבולוציה היא "תהליך של רכישת מודעות" בעוד ועוד מישורים.
לפחות האבולוציה של מין האדם.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
מוחלט מדי

זה לא מדויק. העולם הוא דבר חסר תכלית.
אתה רוצה להאמין בתכלית גדולה וזה בדיוק מה שמונע ממך להתפתח לעבר האור.
&nbsp
 

ינוקא1

New member
לא כתבתי שזו התכלית

כתבתי שזה המהלך והכיוון שרואים - מהלא מודע אל המודע.
&nbsp
האם זוהי התכלית או לא , האם בכלל יש תכלית או לא , ואם נניח שיש תכלית האם היא מובנת בשכל אנושי - כל אלו פרשנויות ואינני יכול לדעת.
&nbsp
(אולי גם יום אחד המהלך יהיה הפוך - מהמודע לבלתי מודע.
הכל אפשרי).
&nbsp
אך כרגע המהלך של ההתפתחות \ האבולוציה של המין האנושי הוא מהלך של רכישת מודעות.
&nbsp
&nbsp
 
עדיין מוחלט מדי

אין אינטליגנציה ללא אור.
ויש אינטליגנציה ללא תודעה.
האינטליגנציה היא לא תודעה, היא כוח. הכוח הזה הוא המאפשר שינוי.
אינטליגנציה בלתי מודעת מאפשרת שינוי אולי אף יותר מאינטליגנציה מודעת.
ובגלל זה אנשים בעלי תודעה מפותחת אינם יכולים להתפתח.
התודעה שלהם מונעת מהם התפתחות.
תודעה היא רק דימוי עצמי.
וכל הדימויים העצמיים הם שקרים מכיוון שהעצמי הוא אידאה והאידאה היא רק מחשבה או התפתחות היחסיות הרעיונית.
התודעה היא רק כלי בידי התבונה כדי להתפתח אך היא אינה תכלית או כיוון הכרחי.
אינה גם ראויה לתפקיד מרכזי בהתפתחות.
האידאה של התודעה היא אידאה מכוח הדעת.
והדעת היא אידאה מותנית. היא אינה אידאה אדקווטית. היא תלויה ביחס אל העולם.
היחס הזה הוא יחס סימנים.
הסימנים הם הקובעים את הדעת והדעת היא הקובעת את ההכרה וההכרה היא הקובעת את התודעה.
אז התודעה מותנית בסימנים והסימנים אינם אלא תולדה של חשיבה בלתי מודעת.
הסימן של הרוח, למשל, הוא סימן שתוכנו הוא אנלוגיה והאנלוגיה הזו, בתחום תופעות האטמוספירה, היא אנלוגיה עם איכות בלתי ניתנת לאיפיון.
אז התודעה מותנית בכמה וכמה אנלוגיות כאלו וכשמפרקים אותה לרכיביה תמיד מתגלות כמה אנלוגיות בלתי ניתנות להגדרה.
אין אפשרות לדימוי עצמי כלשהו בלי שימוש באנלוגיות.
התודעה אינה אלא אחיזת עיניים שיש להכריעה ככל רעיון שקונה אחיזה בהכרה ומנהל את החשיבה.
אין חשיבה בלי הכרת הרעיון אך רעיונות יכולים לקנות אחיזה בהכרה ולנהל את החשיבה.
ובגלל זה אפשר לאדם להיעזר בתודעת אידאה. התודעה הזו אינה תודעה של הריכוזים הרעיוניים כמו מחשבות, רגשות וכ"ו אלא היא מתנהלת בתוך הרעיון של האידאות.
היא אידאה אך היא מעבר לאידאות מצד ההתייחסות שלה לאידאות.
אך כאן אני מקדים את המאוחר וידוע לי שהקורא הנורמלי לא יכול להבין תכנים כאלו.
&nbsp
&nbsp
 

ינוקא1

New member
איך אמר הרב שלי בכיתה ז'


"אם אינך מסביר משהו בצורה בהירה כזו שילד בן 3 יכול להבין אותך , סימן שלא הבנת בעצמך מה ברצונך לומר
"

זה משפט שמלווה אותי מאז הרבה הרבה ....

לגבי תחילת דבריך ,אתייחס למה שנראה לי שהבנתי מהם (כי את סוף דבריך בוודאות לא הבנתי) :

התודעה היא אכן דימוי עצמי , אך היא לא מונעת התפתחות.
ההיפך : ככל שהתודעה מפותחת יותר , האדם מפותח יותר ובעל יכולת שינוי גבוהה יותר.
שכלול התודעה , הופך אותה לגמישה.

כאשר יש לאדם מרכז יציב , הוא יכול לקבל יותר זעזועים , יש לו יותר אפשרויות תנועה , והוא עדיין יציב.
התודעה היא המרכז , האיזון.
כאשר יש לך איזון טוב , יכולת התנועה וההשתנות שלך טובה יותר.

דרך צ'י גונג לומדים את זה.
גם דרך נהיגה באופנוע.




 
הבעיה היא שמבוגר כבר לא יכול להבין

מה שילד עדיין יכול.
כי למבוגר יש דעות קדומות ואמונות מושרשות.
את דברי אני יכול להסביר היטב לילד. אבל לאנשים שחושבים שהם יודעים- אינני יכול.
הידע שלך הוא רעיונות שחלקם קנה אחיזה בהכרתך.
והרעיון שקונה אחיזה בהכרה מנהל את המחשבה.
ומהיום שהאחיזה הזו קיימת אינך יכול להבין דברים חדשים.
ודברי הם חדשים. אינך יודע את מה שאני אומר. אתה מפרש את דברי על פי דעותיך הקדומות ואינך מבין את הנאמר.
אינך ילד אלא מבוגר עם דעות קדומות שנעצרה יכולתו ללמידה של דברים חדשים.
אני מקווה שתאיר את החשיכה הזו ותחשוף את דעותיך הקדומות שהן מכשולים בפני הלמידה.
אינך יכול ללמוד כי אתה חושב שדעותיך הן סוף הלמידה. אתה מטיף ואומר אותן אך אינך מוכן לפקפק בהן.
ומכיוון שאינך מפקפק בהן אינך יכול להביאן לקיום יחסי בהכרתך.
הן דעות אבסולוטיות. אבסולוטיות וחסרות אור.
האור הוא כאשר הדעות הן יחסיות.
הדעות יכולות להגיע ליחסיות דרך תודעה או דרך תהליכים בלתי מודעים.
&nbsp
 

ינוקא1

New member
אם למישהו כאן יש דעות "אבסולוטיות" , שאינן ניתנות לעירעור

כי הוא התגלמות התבונה הטהורה , ההגיון , החוויה האותנטית היחידה ושאר ירקות , וכל המורים והחכמים לידו הם כעשבי השדה , הרי זה לא אני .....

&nbsp
&nbsp
 
אצלי יש למידה

אז כנראה שאינני אבסולוטיסט.
אינני יודע מהן דעותיך האבסולוטיסטיות. אני רק יודע לזהות שאין אצלך למידה.
ואני שם לב שאתה מתגונן. האבסולוטיסט יתגונן. הרלטיביסט יבחון את הטענה לעומקה.
אתה מתגונן בהסטת הזרקור כלפי. אך אני אינני רלוונטי לנושא.
אינני אבסולוטיסט אך יש לי דעות אבסולוטיות שאני מאיר. זה תהליך.
היכן התהליך הזה אצלך, ידידי הרגיש בצורה אבסולוטית?
כן... הרגישות לעלבונות היא קיצונית אצלך. האם אתה מודע לכך?
ואתה יכול לשאול אותי את אותה שאלה ואומר לך שזה מעניין אותי כחיריוני צפרדע בביצה באוסטרליה. עלבונות אינם מזיזים אותי מרצינותי כלפי הלמידה.
ואתה? רועד כעלה נידף בפני כל עלבון והכרתך מתערערת.
למה?
למה?
כי אתה אוחז בדעות אבסולוטיות וכך אינך יכול ללמוד.האם אתה יודע מה הן?
&nbsp
 
אמר מי שבטוח שהוא יכול לשרוד בלי מזון ולאכול אור שמש...

לא אמרת שהתאשפזת בבית חולים מתת תזונה אחרי התקף ה"מציאותיות" האחרון שלך?
אתה ללא ספק חולה. הזיות כאלו מעידות על בוחן מציאות בלתי תקין ושאתה לוקה בדלוזיות. אין לי כל ספק בכך.
אגב- אני לאו דווקא פוסל את כל דעותיהם של משוגעים.
גם לפסיכי תלוש כמוך עשוי להיות גרעין של אמת אי שם בתוך אשליותיו.
ברעיון של תזונה מאור יש "משהו" אלא שבגלל שאתה אבסולוטיסט חשוך שדבק בעיקשות מרתיעה בתיאוריות אבסולוטיות חסרות שחר פרי דמיונך וללא ביקורת רבה אין לך סיכוי "לזכך" את האמת מהשקר בתהליך דיאלקטי ואתה תקוע עם שקרים והטפות הזויות פרי דמיונך, שמנתקים אותך מהמציאות ושולחים אותך לאישפוז.
אמור לי בבקשה- במה לדעתך אני "מנותק מהמציאות"?
שלא כמוך, שסגור בשיגיונותיך ומתגונן לשווא, אני דווקא מקשיב לדעות כאלו ומנסה ללמוד מהן, אפילו מלוקים בדלוזיות שכמוך...
העובדה הבלתי ניתנת להכחשה של היותך לוקה בדלוזיות ומנותק מהמציאות לא מפריעה לי לשאול אותך במה לדעתך אני מנותק מהמציאות! הרי לך היעדר אבסולוטיזם בענייני "מציאותיות". ואעז לשער שאינך יכול ללמוד דבר על המציאות בגלל לקות זו שלך לחשוב שאתה יודע מהי המציאות האבסולוטית.
 

ינוקא1

New member
לא ,

לפני 3 וחצי שנים עשיתי צום מיים 11 יום (אדם בריא יכול לעשות כ50 יום) עם תרגילי נשימה ושמש ,במהלך המחקר שלי על "פראניות".
&nbsp
מסתבר שהתהליך פירק אבן שהיתה לי בכליות ולא ידעתי עליה.
זה גרם לכך שחול חסם את דרכי השתן שלי.
לאחר שבוע השתחררתי מבית החולים בריא ושלם והסיפור הזה נגמר.
&nbsp
אין כאן תלישות מהמציאות -
כי חקרתי על הנושא קודם לכן , חקרתי על הסיכונים שקיימים בצום , ובחרתי דרך מסוימת.
כל חוקר בודק כל מיני אפשרויות , ולפעמים כרוך בהן סיכון מסוים.
&nbsp
זה הכי חיבור למציאות שקיים , כי מי שמנותק מהמציאות יכול ללהג וללהג כמוך , ולחשוב שהגיע למשהו.
אני מלהג רק על דברים שחקרתי ושהתנסיתי בהם בגופי - להבדיל ממך.
&nbsp
(פעמים רבות הצלחתי , וקורה שפעם אחת הניסוי נכשל מסיבות אלו ואחרות.
זה קורה לכל חוקר אמיתי , וזה בסדר).
&nbsp
אתה מנותק מהמציאות , כי אם היית מכיר את מציאותי היומיומית , היית יודע שדבריך עלי הם הבל הבלים.
אתה יוצא באבחונים חדשים עלי כל שני וחמישי (סוג של אובססיה ?) ומדהים כמה שטויות אתה יכול לדמיין.
שיבושם לך , אני לא אחראי למחלות הנפש שלך .

&nbsp
&nbsp
 
זו גישה מטורפת

אני לא שופט אותך. אני רק מציין עובדה. אתה מנותק מהמציאות.
אין כזה דבר לחיות על אור שמש בלי מזון.
והשאלה המעניינת היא מה מביא אדם להאמין בכך.
ככל האמונות המשונות- יש סיבות פסיכולוגיות לאמונה הזו.
אני משער שהסיבה היא מה שקרוי מתח נוירוטי.
המתח הנוירוטי נוצר כשיש קונפליקט בין האידאל שהחברה מציבה לפרט לבין המציאות של חיי הפרט.
כשהפרט מפנים אידאל של שלמות כלשהי, למשל רוחניות כאידאל, אבל חייו הם הביטוי של ההיפך הגמור, חיים מטריאליסטים, אז יש קונפליקט.
בשלב מסויים הקונפליקט הזה מסב לו סבל גדול מדי ואז הוא עשוי לגלוש לפסיכוזה שהיא אינה אלא פנטזיה מדומיינת עם תפיסת מציאות לקויה שבה הפרט מגשים את האידאל שהחברה החדירה בו.
במקרה שלך הפסיכוזה נתנה לך הגשמה מדומיינת של אידאל הרוחניות.
וכך המתח הנוירוטי בין האידאל לממשות נפתר על חשבון בוחן מציאות תקין.
אבל זה היה רק דמיון. אתה מטריאליסט גמור ולא יעזור לך שום דבר!
וככל שתקבל את העובדה הזו, שאתה חי חיים מטריאליסטים גמורים בלי שום רוחניות, כך יהיה לך קל יותר.
אני לא רוצה לשנות אותך.
הבעיה שלך היא שאתה רוצה להשתנות.
והרצון שלך להשתנות למודל שמציבה לך החברה מכניס אותך למצבים מסכנים חיים ושומט את קרקע המציאות מתחת לרגליך.
 

ינוקא1

New member
פעם לא היה דבר כזה גלגל

ולא היה דבר כזה מטוס ,
ולא היה דבר כזה שימוש בחשמל לצורכינו ,
ולא היו דברים רבים.
&nbsp
אני חוקר ומנסה דברים , אני מביא בחשבון גם אפשרויות של כישלון , ודואג שאם כרוכה סכנה כלשהיא במעשי היא תהיה בגבולות הסביר , ותהיה רק כלפי אישית ולא כלפי אף אחד אחר.
זה שהאדם ניזון מאור שמש , זה דבר וודאי וברור עבורי.
&nbsp
האם אפשר לחיות מזה בלבד - יש עדויות שכן.
&nbsp
האם מצאתי דרך בטוחה לשם כך ?
עדיין לא.
האם זה אפשרי ?
ברור לי שכן.
&nbsp
אין שום גישה מטורפת במעשי יותר מאשר במעשיהם של חוקרים רבים אחרים , שחלקם סיכנו את חייהם (ולפעמים מתו) לטובת המחקר שלהם.
ברוך ה' , אני אדם בריא לגילי מכל בחינה שהיא ובכושר מעולה.
&nbsp
אני יכול רק להגיד שבניגוד למחקרים באוניברסיטה , המחקרים שלי מתבצעים ללא תמיכה כלשהיא , מתבצעים על עצמי , ומתבצעים בנוסף למטלות החיים הרגילים.
&nbsp
הבליך הפסיכולוגיים משקפים את מופרעותך ודמיונותיך , ובכך אני מסיים את הדיון.
 
אתה לא תגיע לרוחניות על ידי צום

וה"ניסויים" ההזויים והמסוכנים שלך על גופך לא ישחררו אותך מהחיים המטריאליסטים שאתה חי ותמשיך לחיות.
הדרך היחידה להגיע לרוחניות היא להבין את אידאת הרוח מתוכה היא.
ומכיוון שאינך מסוגל ממילא לראות אידאות או להבינן כך סתם הרי אין שום טעם שתטרח בזה.
בשביל מה לך להגיע לרוחניות? כי אמרו לך שככה ראוי?
עזוב שטויות. שחרר...
אתה לחוץ... לחוץ להשתנות... לחוץ להיות מי שאינך.
אתה לא צריך להיות רוחני, חבר.
אתה רק צריך להיות אתה עצמך.
זה עצוב לראות שכל כך רצית להיות מישהו אחר עד שהאמנת בסיפור מצוץ מהאצבע ופגעת בעצמך בצום קיצוני...
מה ההבדל בינך לבין נערה מופרעת בגיל ההתבגרות שרוצה להיות רזה ומפתחת הפרעת אכילה? בבסיס זה אותו דבר.
שחרר...
זה אוכל אותך שאתה לא רוחני. אני מבין.
אבל עדיין... שחרר... תן לעצמך להיות חומרני אם זה מה שאתה חי ממילא...
 

ינוקא1

New member
לא אמרו לך אף פעם

שאם מחרבנים אז עדיף לעשות זאת בשירותים ולא בפורום
 
למעלה