[מודטחדש]

איזו פלצנות

אתה לא מאמין. יפה לך. לא להאמין במה שחבר עמיתים (peer review) של כתב העת מספר אחד למלחמות ולסכסוכים בעולם, אחרי שישבו על המדוכה במשך 5 שנים ובדקו כל תג וכל תו במחקר, ולהפתעתם המלאה, ראו שהוא רציני, ואפשרו לכתב העת לפרסם אותו. אז אתה לא מאמין... ינוקא הגדול מטיל ספק במשהו אובייקטיבי לחלוטין. לגבי ה-"

שליחות​

". בסיום הקורס בו אני משתתף, אנסה בכל מאודי לארגן קבוצה כזו. שזה לא יהיה. גם כעת, עם מקום עבודה מאוד תובעני, אני צריך לקום לפני הנץ החמה לתרגל. בכיף. לנסוע למקום שצריך יהיה למצוא ולממן, כדי לתרגל, לתרגל תרגול (שכעת הוא יותר מפעמיים ביום 20 דקות - שוב, בהכי כיף) קבוצתי ולהתארגן לנסיעה לעבודה, בטח ובטח לא יהיה קל. הטוב ביותר שהמדינה הייתה עושה זאת. גם מבחינת משאבים וגם מבחינת כוח אדם. אני לא מסכים עם "כא

שר אינך נקשר לכלום , אי אפשר לקחת ממך כלום​

". אי אפשר לא "להי

קשר לכלום​

". כל עוד יש לך אפילו הגוף שלך - אתה קשור גם קשור. פלצנות לשמה. זה שאני הקטן, לא מסוגל להבין את "

עבודתך הרוחנית​

". האמ-אמא של הפלצנות. כמה "

להקרין את כוחותך כדי לעשות שלום בעולם​

", אתה יכול? האב-אבא של הפלצנות.

 

[lightflake]

חוץ מהחסידים השוטים מעטים מאמינים למחקרים שלכם

במיוחד בקרב הקהילה המדעית אז ינוקא בחברה טובה

 

[ינוקא1]

בהחלט אי אפשר שלא להיקשר לכלום.

וגם אני עדיין נקשר לדברים מסוימים , אך שאלת איך אני מתכונן , ועניתי שאני משתדל לא להיקשר לדברים.
יש לי עדיין היקשרויות פה ושם , אך פחות מלפני שנה , והרבה פחות מלפני שנתיים ושלוש.

לגבי להקרין את כוחותי כדי לעשות שלום - עד כמה שאני מבין , זו בדיוק הפלצנות שאתה טוען שהמ"ט עושה ......
בכל אופן , אני יודע שכוחותי הם טיפה בים , אך זה לא מונע ממני לעשות זאת.

(ואינני מבקש תקציבים מהמממשלה על העבודה הזו

)

 

[מודטחדש]

נכון. אי אפשר לא להיקשר

כל ניסיון, כמו שאתה כותב עליו, נועד לכישלון. אתה חושב שזה יתרון לא להיקשר ב-100% אלא רק ב-95%? אני לא רואה בזה יתרון ולא רואה "היקשרות" למשהו טוב כבעייה. ההיקשרויות המשמעותיות הן אלה שאי אפשר לבטל אותן. עלה והצלח בניסיונות שלך "

להקרין את כוחותיך כדי לעשות שלום​

". אם זה לא בא מרמת התודעה הטהורה, העצמה של זה היא קטנטנה. ניסיון להכניע אריה בזה שאתה נושף עליו. אבל אם זה עושה לך להרגיש טוב, שגם אתה תורם במשהו למען השלום, תהיה בריא. אני לא טוען כלום שהמ"ט עושה. טוענים את זה מאות מחקרים אובייקטיביים שפורסמו בכתבי עת מדעיים יוקרתיים ביותר עם PEER REVIEW. אין סיבה שהממשלה תקציב תקציבים כדי לסבסד "

טיפה בים​

". היא יכולה לחסוך מיליארדים רבים בכל שנה עם תקציב קטנטן, בהקמת קבוצות כאלה. ויחד עם זה - היא מקבלת פתרון לאסירים. פתרון לגימלאים מעוטי יכולת. פתרון למחוסרי עבודה. פתרון לניצולי שואה...

 

[lightflake]

איך עוד לא נמאסת על עצמך?

 

[ינוקא1]

יקירי ,

אפשר לנופף באלף מחקרים , ולעשות מליון קורסים.
בסופו של דבר , יש דבר אחד שמדבר - האנרגיה של האדם.
והאנרגיה שלך משתקפת בגופך , במעשיך , וגם בתגובותיך בפורום.
&nbsp
מהמקום שלי , נראה שיש לך עוד הרבה עבודה עד שתגיע למשהו אמיתי.
&nbsp
ונראה שבאיזשהו מקום אתה אפילו במצב גרוע מאדם שלא עבד בכלל : כי מבחינתך הכל כבר גלוי וידוע ואתה יודע "מהי האמת" ואיך להשיג אותה , ושיש מחקרים , ועשית קורסים כאלו וכאלו ואוטוטו אתה גם "סידהי" .....
&nbsp
אך האנרגיה לא משקרת , ומהמקום האישי שלי , אני רואה שהאנרגיה שלך כרגע "קשה" ורחוקה מכל הרמוניה.
אין בך ענווה , אתה נוקשה , וממילא אתה רחוק (עדיין) ממשהו אמיתי.
&nbsp
ונראה לי שזו לא דעתי בלבד , ואפילו לא דעת חברי הפורום בלבד.
האנשים שמכירים אותך היטב , מכירים היטב גם את הנוקשות שלך , ואולי גם אמרו לך זאת.
&nbsp
ענווה היא הכלי הראשי להארה.
ואני לא מדבר רק על ענווה כלפי בני אדם , אלא גם ובעיקר ענווה כלפי העולם.
&nbsp
להיות קצת במקום ה"לא יודע" , קצת במקום המכבד , להיות קצת במקום המתבונן והשואל באמת.
(אפשר כמובן גם לענות ולדעת , אך לדעת גם כמה שאינך יודע).
&nbsp
לעומת זאת המקום בו נמצאות כל התשובות בנחרצות , המקום שלא מכיר באי ידעתו או באי יכולתו לדעת כל דבר , המקום שלא באמת מכבד - זה מקום רחוק מאוד מהארה , זה מקומה של הפנאטיות.
&nbsp
כרגע חלק גדול מהאנרגיה שלך נמצא שם.
ולצערי , לא אני אלמד אותך מהי ענווה , העולם ילמד אותך.
כי כל עוד לא לומדים מהי ענווה , כל עוד אנחנו באים אל העולם בנוקשות , העולם מחזיר לנו בדיוק באותו המטבע.
&nbsp
ומול העולם אין לנו שום סיכוי - הוא שובר אותנו פעם אחר פעם. עד שהנוקשות נעלמת.
ולצערי זה יבוא אליך - בעיקר דרך מערכות היחסים שלך.
&nbsp
אתה יכול לחשוב שאתה "מואר" עד שם.
כי שם , עם האדם שבאמת הכי קרוב אליך , אין לך לאין לברוח - האמת מתגלה.
&nbsp
ואין שום דרך אחרת. כולנו אהבלים בהתחלה.
וכולנו , כל מי שעבד עבודה אמיתית , היינו נוקשים וגאוותנים , ונשברנו וחטפנו.
(לפעמים גם חטפנו שוב ושוב - כמה שהיינו נוקשים ופנאטים יותר , חטפנו יותר ויותר .....)
&nbsp
אך בכל זאת אני כותב לך - למרות שכרגע אתה יכול רק לזלזל בזה.
כי יום אחד אתה כן תגיע לשם.
יום אחד תגיע לענווה כלפי העולם.
ואז תדע שהגעת למשהו אמיתי.
&nbsp

&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[מודטחדש]

כנראה שהמחסור בלימודי הליבה

פגע ביכולת שלך לקרוא ולהבין מה שאתה קורא. מעולם לא כתבתי על עצמי. (בניגוד למישהו אחר כאן "אני ואני ואני, אני העצום. אני הענו. אני המעביר את האור... ואני ואני). כתבתי על טכניקה מדהימה שאני מתרגל. לה ולמסורת המורים שהביאה אותה אלי אני אסיר תודה בצורה מוחלטת. גם, אני הקטן, כשאני קורא מחקר בג'ורנאל מדעי, אני מנסה לרדת לחקרו. כשהסבירות הסטטיסטית שלו היא מעל ומעבר לכל מה שנהוג כיום בעולם המדע, אני מוריד את הכובע. אתה מדבר על "

אנרגיה​

" אני מדבר על תודעה. אנרגיה זה דבר שאתה יכול לחוות באופן נכונה ומדוייקת, ויכולה להיות גם אשליה. ברגע שאכתוב לך שאני "מואר" (עם או בלי מרכאות), דע דבר אחד. זה עדיין לא זה. וכשאהיה מואר (במהרה בימינו אמן), לא אכתוב גם על זה.

 

[ינוקא1]

אינני רואה בעיה להגיד "אני"

או לספר על עצמי , ולמען האמת זה הדבר היחיד שאדם יכול לספר עליו מהתנסות ומחוויה - על עצמו.
&nbsp
גם כשאני מדבר אליך , אני בעצם מספר על איך שאני חווה אותך.
ממילא המילה "אני" זוהי הדגשה נכונה , שדווקא נובעת מענווה ומההכרה בכך שאני יכול לספר דברים רק משם.
&nbsp
הענווה איננה חוסר התיחסות לאני ולחוויותי , הענווה היא ההכרה בכך שאני מוגבל. שיש אינסוף מחוצה לי שאין לי יכולת לתפוס , גם אם אהיה החכם והמואר באדם.
&nbsp
וכשאתה מבין זאת אינך מדבר יותר באמיתות מוחלטות , אלא רק על מה שהאני שלך חווה. כי זה בערך כל עולמך.

 

[מודטחדש]

אני ואני ואני

זו האמא של כל ההתקשרויות. אין דבר יותר כובל מההתקשרות לאגו (מלשון אגואיזם).

 

[ינוקא1]

ככל שאתה מודע

לכמה האני שלך והשיטות שלך ומה שאתה יודע הם מצומצמים , אינך נקשר אליהם.
&nbsp
כשאינך נקשר , אינך חושב למשל , שהשיטה שלך היא הדבר היחיד שעובד ......
אתה יכול להשתמש בשיטה ולהנות ממנה (וזה סבבה לגמרי) אך גם להיות פתוח לאפשרויות אחרות.
היקשרות מתבטאת בחוסר יכולת להשתנות.
&nbsp
אין בעיה שיהיה לך אני , כפי שאין בעיה שיהיו לך בגדים.
הבעיה היא כשאתה כל כך נקשר לבגדים שלך , עד שאינך מסוגל להחליף אותם.
&nbsp
האני שלך הוא בגד בסופו של דבר.
ואין שום בעיה להשתמש בבגדים כל עוד הם מתאימים ונקיים.
&nbsp
&nbsp

 

[מודטחדש]

מעטים בפורום הזה

שכל כך קשורים ל-"אני" שלהם, כמוך. תגיד לניוטון שהוא נקשר כשהוא גילה את חוק המשיכה. או לאיינשטיין שפיתח את תאוריית היחסיות. תגיד להם "

להיות פתוחים לאפשרויות אחרות​

"... בלי ה-"בגד" הזה של האני, לא יהיה מקום לשים בו את התודעה.

 

[ינוקא1]

הבאת דוגמה מצויינת.

ניוטון גילה את כח המשיכה , אך נוסחאות כח המשיכה שגילה ניוטון תקיפות רק בעולמינו.
בעולם של מהירויות גבוהות (קרוב למהירות האור) , הנוסחאות לא תהיינה נכונות.
&nbsp
ובא איינשטיין וגילה את תורת היחסות שהיא מכילה בתוכה את הנוסחאות של ניוטון (כמקרה פרטי) , אך תורת היחסות כוללת יותר ומכילה גם כן נוסחאות לתנועה במהירויות גבוהות מאוד.
&nbsp
כלומר , אם אדם נקשר לתורתו של ניוטון עד כדי כך שהוא איננו יכול לקבל אפשרויות אחרות , זה מגביל אותו.
החוכמה היא לקבל את האמת שמצאת , אך לדעת שהיא תמיד חלקית. להיות פתוח לאפשרות של אמיתות אחרות השונות ממה שאתה מכיר.
&nbsp
זה נקרא "לא להיקשר".
&nbsp
האני הוא בגד והוא חשוב.
העבודה הרוחנית היא לא "להרוג את האני" (כפי שיש החושבים בטעות) , אלא דווקא "לפתח את האני".
כאשר האני מפותח , התודעה יכולה להאיר דרכו בשלימות.
הוא הופך לשקוף.
&nbsp
כל עוד הוא לא מפותח , יש בו חלקים "אטומים לאור" , והתודעה מאירה דרכו רק באופן חלקי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[מודטחדש]

לא ידידי

על אותו בסיס, צצו תיאוריות יותר מתפתחות. זה בדיוק מה שאני עושה כעת. תרגלתי בהנאה ובכיף, כשכל יום יותר נפלא מהקודם, את המדיטציה הטרנסנדנטלית. כעת הגיע הזמן "לעלות כיתה". אז אני עושה כעת גם את טכניקות הסידהי - כולל התעופה היוגית. זה לא ממעיט כהוא זה מהמ"ט, זה מעלה אותה כמה רמות. אולי... מתישהו קורס מורים. מסכים איתך לגבי "

לפתח את האני​

". הייתי משנה את זה קצת "להניח לאני להתפתח באופן טבעי". בפיתוח הנכון, האני נחשף כבר לכל האור, מהפעם הראשונה.

 

[ינוקא1]

כנראה שלא למדת מספיק

הפיזיקה הניוטונית היא בפירוש לא נכונה בעולם של מהירויות גדולות.

היו ניסויים שסתרו אותה (כמו ניסוי מיכלסון מורלי) , ולכן צצה תורת היחסות.

גאוניותו של איינשטיין התבטאה בחוסר ההיצמדות שלו.
כלומר - אנחנו רגילים (ועל ההנחה הזו עובדת הפיזיקה הניוטונית) שהזמן , האורך והמסה הם קבועים בכל מהירות.
כנ"ל אנחנו רגילים שאם אזרוק אבן מחלון של מכונית נוסעת בכיוון הנסיעה , אז נחבר את וקטורי המהירות , ומהירות האבן היא סכום המהירויות.

אך כדי לפתח את תורת היחסות , איינשטיין היה צריך להתגבר על ההיצמדויות הללו שנראות לנו ברורות מאליהן.

כלומר תורת היחסות היא אומנם התפתחות של הפיזיקה הניוטונית , אך בו זמנית היא גם מותה של הפיזיקה הניוטונית

איינשטיין הוא איינשטיין , לא רק בגלל שהוא "ידע טוב" את הפיזיקה הניוטונית , אלא בגלל שהוא היה מסוגל להרוג חלק מהנחות היסוד שלה , כשהן הפכו ללא רלוונטיות

כדי להגיע להארה אמיתית , צריך להתפתח.
והתפתחות דורשת את שני הכוחות.
גם את הכח להרוג וגם את הכח להחיות.
להרוג (בלי שום סנטימנטים) את מה שאיננו נכון ורלוונטי , ולהחיות את מה שנכון ורלוונטי.
להיות מסוגל לערער על כל מה שאתה יודע.
זה נקרא "חוסר היצמדות".

מדבריך די ברור שעדיין לא הגעת למשהו אמיתי.
חוויות ניתן לייצר בהרבה צורות , אך זו לא הארה.

ולגבי סוף דבריך :
התפתחות זה לא תמיד נעים.
אפרופו פיזיקה , פועל על כולנו "חוק ההתמדה".
כולנו רוצים להמשיך במסלול שלנו , ולהמשיך להיות האדיוטים שאנחנו.
בן אדם שרוצה באמת להתפתח , צריך באיזשהו מקום לפעול נגד החוק הזה.

אני לא יודע האם בא לי עכשיו לצאת ולעשות ספורט בקור.
הגוף שלי דווקא רוצה להמשיך לשכב בשמיכות.
אך אני יודע שאם לא אעשה ספורט , אני איהפך לבטטה , והגוף שלי יסבול.

וכל התפתחות אמיתית היא כזו.
היא מצריכה ממך לפעול נגד הכיוון שלך , להיאבק , ודווקא לא תמיד "להיות טבעי".
כרגע , למשל , אני צריך להשתמש בחוסר ההיצמדות , בכח ה"הריגה" שיש בי , מול העצלנות הטבעית שלי.

כשהדברים באים בקלות יותר מידי , צריך לחשוד.
כנראה שזו לא התפתחות אמיתית.

 

[מודטחדש]

לשם שינוי

עם חלק מהדברים שלך אני מסכים. עם חלק, כהרגלנו, לא. רובנו (כולנו, אולי) לא חיים ב-"

בעולם של מהירויות גדולות​

". תשכב או אפילו תעמוד, מתחת לבניין שקורס, ניוטון יכה בך קשות. אז לא צריך להפסיק "להיצמד" לפיסיקה שלו. וזה לא שהפיסיקה הניוטונית היא פאסה. היא רק מתאימה לעולם שבו אנחנו חיים ולא מתאימה לתיאוריות פיסיקליות שהן אינן (אצל רובנו) החיים הממשיים.. העובדה, בעוד כשבוע אקבל את התעופה היוגית, ואוכיח למר ניוטון הישיש שהוא טועה בגדול. ואני לא אהיה "

בעולם של מהירויות גדולות​

" כשהגוף שלי ירחף ויקפץ בכוח התודעה בלבד. מה שאני מסכים איתך, זה שצריך, כדי להגיע להארה "להרוג" את כל המתחים. את כל הסמסקרות. להשמיד אותן כאילו היו (למעשה זו ממשותו של) עמלק. אבל לא צריך "להחיות" דבר. הכל כבר נמצא וחי בתוכנו. אנחנו צריכים רק "להרוג" את מה שמונע מאיתנו לחיות אותו. לא אתה האדם שיכול לשפוט אם "

הגעתי למשהו אמיתי​

" או לא. קטונת, ידידי השחצן. ושוב טעות נפוצה שלך. התפתחות היא דבר בעקרונו מאוד נעים. אם קשה לך לצאת מהפוך, סימן שמה שאתה הולך לעשות אחרי כן, אולי לא נמצא בקטגוריה של "התפתחות". ולהיות בטטה זה לא דווקא "אי התפתחות" (אני אומר את זה למרות השרירים המסוקסים שלי). ראה את האדון בודהא. בטטה בהתגלמותה. והוא היה ברמת תודעה די גבוהה. יש הבדל עצום בין להיאבק לבין "להיות טבעי" האם ראית מים שנאבקים לזרום במעלה ההר? לעולם לא! הם תמיד יזרמו במורד. בלי להיאכק. בלי מאמץ. בלי "לנסות שמשהו יקרה". כל שליטה או מאבק מנוגדים בתכלית הניגוד ל-"התפתחות".

 

[בן טל-שחר]