טוב .....
אני יודע שלא באמת תירגלת "תנועה מודעת" באופן רציני , כי אם היית מתרגל לא היית במצב הזה.
 
ברשותך , אחרי האבחונים שאתה עושה לי , אתן גם לך איבחון קצר :
 
יש איזשהו ערך בתובנות הרוחניות שלך (לפעמים).
 
אבל חסר לך "איבר" מסוים :
האיבר שמתרגם ידע רוחני לביטוי במציאות.
לכן יש חסימה מאוד חזקה בין היכולות הגבוהות שלך , לבין מציאות חייך היומיומית.
האור נשאר אצלך "תקוע" למעלה ולא יורד.
באיזשהו מקום אתה בז לעולם הכלים הפיזיים - אתה מעריך רק את האור , אך אתה בז לכלים שמאפשרים לו להתבטא במציאות.
 
וכעת לפיתרון :
הידע כיצד לבטא אור במציאות , נמצא במקום אחד בלבד - בגוף הפיזי.
הגוף הוא זה שיגיד לך כיצד צורת הביטוי הנכונה של האור שלך צריכה להיות.
והדרך הכי טובה כדי להבין את השפה בה הגוף מדבר איתך , היא לימוד של "תנועה מודעת".
 
אני אישית אינני אומן תנועה גדול , אך אני כן מבין לעומק את התהליכים הללו.
האיבר הרוחני הזה ש"חסר" אצלך , זה דווקא האיבר שהוא הכי חזק אצלי.
ההשגות שלי אינן גבוהות במיוחד , אך הידע "כיצד לבטא את האור במציאות באופן נכון" , קיים אצלי היטב..
התנועה המרכזית שלי היא מלמעלה למטה - אני מוריד אור ומלביש אותו בכלים. זוהי השליחות שלי בעולם.
 
בקטע של "לקלוט אורות גבוהים" אני לא משהו מיוחד , אך להביא את האורות לידי ביטוי מציאותי , אני כן (עם כל הענווה
)
 
לכן אני לא זקוק ל"טאו טה צ'ינג" כדי שילמד אותי על הדברים הללו , אני פשוט מרגיש בגופי את מה שאני כותב.
 
אני ממליץ לך כחבר , כמישהו שבאמת מחבב אותך (למרות הכל
), תלמד סוג כלשהוא של תנועה מודעת.
זה ישלים את מה שחסר אצלך , ויעזור לך לממש את הפוטנציאל הגבוה שלך.