סתם כי בא לי לעשות סקר

[כ פ ת ו ר ו פ ר ח]

גם אצלנו זה היה ככה

 

[מרב.]

לחברים הקרובים, בעיקר מהפורום,

שידעו על הטיפול- ביום הבטא (למרות שידעתי יומיים לפני כן, 2 פסים על מקל) להורים- ביום למחרת, חיפשתי דרך מקורית ומשעשעת לספר. לשאר החברים הקרובים- זמן קצר אח"כ. בפורום- כמה ימים לפני הדופק. בעבודה- שבוע לפני הסקירה הראשונה. כן, בהחלט קשור במידה מסוימת לענין הידיעה על הטיפולים. הכי הורגש בעבודה. לקחתי שבוע חופש וכולם ידעו לשם מה, אבל לא רציתי שידעו על ההתחלה. הם לא שאלו, אני רזיתי בתחילת ההריון וקויתי שיחשבו שאני בהפסקה.

 

[מרב של ערן]

לחברים הקרובים ולמשפחה שליוו

אותי בטיפולים סיפרתי דקה אחרי שקיבלתי את תשובת הבטא. לפורום סיפרתי אחרי הדופק. לחברים רחוקים יותר רק אחרי הסקירה הראשונה. ולא, בלי קשר לעובדה שכולם ידעו שאנחנו בטיפולים.

 

[venus13]

אצלי כולם ניחשו מייד ../images/Emo123.gif

אמרו שזה כתוב לי על המצח האמת - הבטן אצלי מייד יוצאת וכל סיפורי על עצירות וכו' - לא ניקנים ונוס

 

[שלומית של השניים]

רק אחרי שראינו דופק

סיפרנו להורים, סבים, משפחהץ צילמתי להם את האוטלראסאונד ונתנו להם. כשהרימו עניינים שואלות הסברנו להם מה הם רואים. לחברה קרובה אחת סיפרתי 2 דקות אחרי תוצאת הבטא.

 

[שלומית של השניים]

ברח לי באמצע המשפט...

אבל לשאר העולם סיפרנו אחרי 3 חודשים (דיסקרטים שכמונו). בפורום פוריות שהשדתתפתי בו הכנסתי הודעה אחרי ההכפלה - Hallelujah- i'm pregnant"

 

[שמש קטנה]

בפורום סיפרתי ביום של הבטא

להורים אחרי הדופק (ואחרי שאמא שלי שאלה "נו, מתי תספרי לנו?" כי היא ניחשה לבד). לאחים בסוף שבוע 15. אח"כ זה כבר יצא משליטה. בהריון הזה- בפורום סיפרתי לפני הדופק. גם להורים (כי האיש היה בחו"ל ורצה שנספר יחד לפני שהוא טס). אחים-רציתי כרגיל, בסוף שבוע 15 אבל הקדמנו לשבוע 12-13 כי היה קשה להסתיר. אח"כ שוב זה יצא משליטה, רק בקצב מהיר הרבה יותר, והיו לי כמה פאדיחות עם אנשים שלא ידעתי שהם יודעים (תודה חמותי היקרה). רק אמיתי עוד לא יודע.

 

[שמש קטנה]

ולמיודענו הבוס של שמש קטנה

שפיטר אותי בשלב התחלתי של הטיפול ממנו נולד אמיתי, סיפרתי כשהוא רצה שאני אחזור לעבוד אצלו (חודש חמישי)...לפני כן נפגשתי איתו כמה פעמים והוא לא שם לב. גברים.

 

[סוכריה על מקל]

רוצה לשמוע את סיפור החמות!!!

 

[שמש קטנה]

אין סיכוי. אני לא אתחיל אפילו כי זה

לא ייגמר לעולם.

 

[סוכריה על מקל]

תעשי סיפור מתח בהמשכים...../images/Emo63.gif

 

[אורית של איתי]

אצלי

בהריון עם איתי - רק המשפחה הקרובה ביותר ידעה - התנפחו לי בלוטות לימפה בצוואר ולא ידעו לאן לשייך את זה והרופא טרח לציין בפני מיליון פעם שאם זה יצריך טיפול מסויים (הוא התכוון לסרטן) אז לא ישאירו את ההריון ורק אחרי 3 חודשים כשהבלוטות נעלמו מעצמן, העזתי לספר. בהריון הנוכחי - סיפרתי ישר, לקרובים ביותר (ובפורום) אחרי הבטא / הבדיקה הביתית ולשאר אחרי הדופק. אם לספר או לא אצלי ממש לא קשור היה קשור לטיפולים.

 

[סיגל 01]

טוב....אצלי זה היה די מוגזם

לאמא שלי, באותו יום שנודע לי. כשהתקשרו מביה"ח ואמרו שזה חיובי. לא דיברנו. רק בכינו בטל', ואז אמרנו ביי אחת לשניה. שלב הבא, אחותי, שבוע 12. חברות קרובות, כנ"ל, בשבוע 12. למשפחה של בעלי לא סיפרנו, עשינו הפתעה, וחיכינו בסבלנות לחתונת אחיו, הייתי אז בסוף חודש שישי. (ואז אחיו שאל אם התחלתי לשתות בירות

יש לי איזו חברה, די קרובה, אבל לא היינו בקשר המון זמן, לא התקשרתי אליה במיוחד. יצא לנו לדבר כשהייתי בחודש שמיני, ואז סיפרתי. טוב, נו, זה חריג. המשפחה שלי ידעה מיד.