סתם כי בא לי לעשות סקר

[אורנגדה1]

סתם כי בא לי לעשות סקר ../images/Emo11.gif

מתי סיפרתם שנכנסתם להריון? להורים? לחברים קרובים? עד מתי חיכיתם עם הבשורה, והאם זה קשור לכך שכולם ידעו / לא ידעו שאתם בטיפולים?

 

[עמית@]

לכולם סיפרתי בדופק, חוץ מחברה קרובה

אחת. לפורום סיפרתי כמה ימים לפני הדופק, בגלל ריב שהיה שם בזמנו

 

[סוכריה על מקל]

אני זוכרת מצוין

את הודעת הבטא העצבנית שלך

 

[באאבו]

מה היה?

 

[שמש קטנה]

גם אני. כל כך התאכזבתי.

 

[באאבו]

נקווה שבקרוב תהיה חוויה מתקנת ../images/Emo13.gif

 

[עמית@]

הלוואי ../images/Emo13.gif

 

[סוכריה על מקל]

את צריכה להתחיל להכין מעכשיו

את הנוסח של הודעת הבטא הכי גרנדיוזית שנראתה בפורומי הפוריות לדורותיהם. מגיע לנו בשביל שניים

 

[ligo]

אנחנו סיפרנו מיד אחרי שראינו דופק

חוץ מהפורום, כמובן, שתמיד יודע ראשון, עוד לפני הבטא בכלל... לחברים אנחנו מספרים לא בשיחה יזומה, אלא מי שמתקשר מספרים את החדשות. עכשיו אני בדילמה לגבי החברה שלי שעיצבנה אותי- שחזרה וסיפרה לי על הלו"ז שלהם לסקס (פעמיים ביום) כי "אני כשאני רוצה הריון אני ישר נכנסת". וזה אחרי שהיא שמעה על הטיפולים. אם אני אספר לה עכשיו שאני בהריון היא תמות מקינאה...וזה בייחוד אחרי שהם היו אצלנו ושמעו את מאי סופרת עד 10...עכשיו בטח הילד שלהם עובר סדרת אימונים

ואני לא סתם אומרת את זה. היא באמת כזו.

 

[Navva]

בסביבות שבוע 12

להורים סיפרתי שלי שבוע קודם לתכנון בעקבות עיניין לא קשור שהתעורר אצלם, שבעיקבותיו הרווחתי נסיעה לחו"ל עם אימי. רק לאחר החזרה מחו"ל סיפרנו לאחותי ואח של שי, ואח"כ חברים. בפרום פוריות לא פתחתי אפילו הודעה חדשה, פשוט הוספתי הודעה בתוך שירשור. כמה ימים אח"כ היה המפגש באפרופו בפארק ר"ג, שם נועם@בת אמרה שהיא לא הבינה שההודעה היא מימני.

 

[חנה של ליאור]

לרוב ביום של ההכפלה

ביום הבטא היה לנו ערך של 41 ולא ידענו איך זה יתפתח. ההורים והחברים הקרובים, שעקבו אחרי הטיפול, קיבלו עדכון במקום. לשאר העולם (מה, אתם לא קיבלתם הודעה?) הודענו יומיים אחרי כן, כשהערך היה 100.

 

[סוכריה על מקל]

אני סיפרתי די בהתחלה

ביום של הבטא - ל-2 החברות מהעבודה שהיו איתי בזמן קבלת התוצאה, לרון (שישר רץ וסיפר לכל העולם ואשתו - למכולתניק, לחייט, לקצב, לעוזרת שלנו...

), לאמא שלו, לחברה הכי טובה שלי בעולם שליוותה אותי כל הטיפולים ולפורום פוריות. אחרי יומיים - לאמא שלי ולאחי הקטן. אחרי שאמא שלי השביעה אותי לא לספר לאף אחד עדיין, היא רצה וסיפרה לכל המשפחה המורחבת. כמו שאת רואה, את רוב העבודה חסכו לי בעלי היקר ואמי הורתי. ולא, זה לא קשור לידעו/לא ידעו על הטיפולים, כי רוב האנשים לא ידעו עליהם.

 

[העין ה 3]

לשני זוגות ההורים - ביום ההכפלה

לשאר העולם - לא סיפרנו אף פעם... מי שראה אותי - ידע, ומי שלא ראה - לא ידע. בשבוע 18 בערך, היתה לבן אחותי בר-מצווה. קניתי שמלה שלא משאירה מקום לספק ו"עשיתי כניסה" מרשימה. אחותי, הסתכלה עלי, הסתכלה על הבטן, חזרה לפנים, שוב לבטן, הצביעה על הבטן ושאלה: אה... אה... את... כן... את... בהרי... אני הנהנתי בראשי והיא התחילה לבכות... בערך באותו יום נודע לכל המשפחה.

 

[חמניה1]

בהריון הראשון למשפחה ולחברות

הקרובות שלי ממש בהתחלה. עכשיו אחרי שכבר ראיתי דופק תקין התחלתי לספר. אין לי בעיה לספר לכולם חוץ מלעבודה.

 

[חן123]

אז ככה

לאמא שלי סיפרתי עם הבטא (היא חיכתה במתח כל היום), לשאר ההורים סיפרנו כשהתברר שההריון מורכב. בעבודה סיפרתי ביום האחרון שהותיר לי החוק... זאת לאור ההיסטוריה שלי, והקנאות שלי לפרטיות. זה היה קצת אידיוטי כי כבר ממש ראו וכלם די ידעו ושתקו, אבל כל עוד לא הודעתי שכן, אז לא הייתי צריכה להודיע שלא, אם חו"ח משהוא היה קורה.

 

[נוש של שחר]

אז ככה

לאמא שלי, מיד אחרי הבדיקה הביתית. בפורם פוריות- אחרי הבדיקה הבתית השניה, ועידכנתי לגבי הבטא. לכל השאר בחודש שלישי

 

[גאיה100]

בהתחלה למשפחה, אח"כ חברים

בישרנו למישפוחה הקרובה, אחרי הסקירה הראשונה סיפרנו לכולם.

 

[Anu]

בחודש תשיעי ../images/Emo3.gif

הכוונה שממש מאוחר, חוץ מבעבודה ולמשפחה הקרובה שסיפרתי מיד. פשוט הייתי מלאת חששות ורק רציתי את השקט שלי שהכל יעבור בשלום

 

[סאני המצליחה]

בעיקבות הרקורד של ההריון הראשון

סיפרתי בעבודה לבוס שלי עם הבטא הדופק שראיתי שיש כזה... כי הוא ידע שעשיתי הפריה וידע שאני צריכה לקבל מתישהו תוצאה והוא שאל אז לא היה נעים לי לשקר. ההורים של בעלי ביום הבטא. אמא שלי גם ביום הבטא אבא שלי לאחר הלידה(הורי גרושים). אחים של בעלי אחרי שבוע 12 ורוב החברים והחברות גם.

 

[כלשםתפוס]

אצלנו...

מי שידע שעשיתי טיפול וידע שאני צריכה לקבל תשובה, ידע גם את התשובה... כל מי שלא ידע על הטיפולים ידע רק בחודש רביעי..