סתם, בתור "סקר"...

[Ewan McTeagle]

You're using

"Facts" to contradict (or should I say, "redirect") my questions (and that the sole purpose of my words: questions). Facts, as you probably know, is an abstract word, even more so when it comes with no backing (for instance, of "statistical" "facts" double quotes). And I didn't ask what happens if you don't, (evidently), die. Just asked what leads you to that conclusion?, or is it something you haven't thought of, I mean, it's not an option (for you not to die)? And I don't hope that my words will yield any logic; told ya before (or someone, most likely everyone) I stop (my knowledge stops) with "I think there for I am" ("Cogito ergo sum"). My quest is (just my current passion) is to find out what makes people that "think" (there are a few of those) "tick".​

 

[Lu Tze]

תראה, אם יש לך עובדות,

לא צריך פילוסופיה. פילוסופיה היא הגורם המניע לכל המדעים. ההבדל בין פילוסופיה ומדע הוא שפילוסופיה היא מדע שלא עוסק בעובדות. לכן אם קיימות עובדות, פילוסופיה אינה רלוונטית (למזלנו, תמיד יהיו נושאים שבהם אין עובדות). אתה שאלת "איך אתה יודע שאתה עומד למות?" אני נתתי לך תשובה מדעית, שכן יש לשאלה הזו תשובה מדעית ואין צורך לפנות לפילוסופיה. זה כמובן כל עוד אתה יוצא מנקודת הנחה שהמדע נכון (דבר שלא ניתן להוכיח ולכן זו אקסיומה). אם מתעלמים מהנחת מוצא זו, אכן אין לי שום הוכחה שאני אמות, אבל לא ראיתי עד היום שום סיבה להתעלם מכך.

 

[Ewan McTeagle]

וכאן בדיוק השאלה...

למה אתה מאמין באקסיומה הזאת? (שוב אני לא שולל, רק שואל) וכמובן שנסיון "לא ראיתי עד היום שום סיבה להתעלם מכך", זה לא תשובה (לפחות בשבילי) אם אתה צריך שאני יפרט עוד, רק תגיד.

 

[Lu Tze]

בדיוק מאותה סיבה

שבגללה אתה לא רץ אל קיר בשיא המהירות.

 

[Lechko]

נו, זה לא כזה קשה...

לך תדבר עם רופא המשפחה שלך, הוא יסביר לך למה אתה הולך למות בסופו של דבר. האיברים שלך מתבלים, עובדה. רוצה לבדוק, תחתוך יד, תראה מה קורה. אלכס

 

[Ewan McTeagle]

כאן תם הדיון הפילוסופי

If the best you guys can do is quote some biological evidence...​

 

[Ewan McTeagle]

take it as far as you can

And it sums up to the fact that you believe that your hand wouldn't grow back, but that what it is, believe, and that's what Descartes exactly questioned. It's unfortunate (or may not, who knows) that you guys can't question everything.​

 

[Lechko]

שאלה

למה אתה מתעקש לנתק את הפילוסופיה מהחיים? הפילוסופיה היא חיפוש אחר ידע, מה שאתה עושה זה פשוט להאחז במילים. לא משנה מה אני אגיד, תשאל למה אני בטוח שזה כך. אז נכון שצריך לשלול הכל ולהתחיל את המחשבה הפילוסופית מכלום בצורת החשיבה שלך, ואני לא אומר שזה לא רלוונטי, הגיוני לשלול הכל, בתנאי שיש לזה משמעות, כל דבר שאתה עושה עם זה, לא תהיה לזה השלכה על החיים, התפיסה שלי היא שפילוסופיה אמורה לא סתם להעסיק לי תשכל כדי שלא יהיה לי משעמם אלא לכלול בתוכה תובנות שישנו איכשהו את תפיסת החיים של אנשים, ניסיון פשוט אומר שאני אמות, כבר היו אנשים שהאמינו שהם לא ימותו, נחש מה... הם מתו. ושוב אני אומר.. יכול להיות שיש משהו אחרי, אבל עדיין, זה מוות. אלכס

 

[Ewan McTeagle]

I'm not

I'm not trying to disassociate philosophy from life. You may say that I'm trying to "cling on words" (a Hebrew expression gone bad

) but you still haven't proven me wrong, and with a sudden twist of fate, you're trying to define what philosophy is... I don't know what it is, and I'm not jumping to any conclusions based on my past experience (the way you do). And one more time, in case someone failed to understand, I'm not trying to receive answers; may the answers be valid or according to my personal understanding of my world, I'm just asking questions. And you say that "it's okay to question everything as long as it has meaning"; I guess this is your global truth? does everyone share it as well? what is meaning? why can't you see the questions and think (for example) that because other people die you will also die? That's my question....WHY you are convinced that you're going to die? or XXX, or YYYY, etc. When you see other people die, what makes it so real? And when you experience pain, WHY do you think that this pain will be expereinced AGAIN?​

 

[Ewan McTeagle]

The way you say it...sounds

like you're convinced

 

[Lechko]

תראה

קודם כל, בטח שאני מגדיר את הפילוסופיה שלי. אני לא מפחד להסיק מסקנות לפי הניסיון שלי... ולא לפי מה שאני רואה. העניין הוא שאני מוכן לשים את מה שאני חושב תחת בחינה בכל פעם (בגלל זה אני דן על זה כאן איתך). זה שאני לא יכול להיות בטוח בכלום בסופו של דבר לא יכול למנוע ממני להסיק כל מסקנה שיש, זה יכול רק לגרום לי לערער את המסקנות שליולקבל מסקנות חדשות כל שניה. אי שאלת השאלות האלה, היא התשובה שלי, הדעה שלי על השאלה היא מעין תשובה שלי... הרי תסכים איתי שלא תענה על שאלה שאתה חושב שאין לה משמעות עד שתבין אם יש משמעות בשאילת השאלה. אתה מאמין שצריך לשאול הכל, אני מאמין שלפני ששואלים הכל, יש לשאול אם יש משמעות לשאלה שאתה עומד לשאול. זה לא מקטין את מספר השאלות שלי.. רק מגדיל אותו, כך שמה שלדעתך מקטין את ראיית העולם שלי, לדעתי מגדיל אותה. אני מאמין שאני אמות על סמך ידע שלי שהתאים בגוף שלי מזדקנים, ובשלב מסויים כולם יתבלו מספיק כדי לגרום לי למוות. אתה טוען שאני לא יכול לשלול את זה שאני לא אמות. אבל אין שום הוכחה לזה שאני לא אמות. וכאן יש עימות בין שתי דעות שלאחת יש איזשהו ביסוס ולשניה אין ביסוס כלל, אני נוטה להאמין בזו שיש לה ביסוס, זו שאין לה תחכה עד שאני אמצע ביסוס בשבילה... בשביל זה הדיון הזה ודומים לו. והכי חשוב שכולל בתוכו הכל בעצם: כשאני מרגיש כאב אני מאמין שאני ארגיש אותו שוב כי זו הדרך שבנוי המוח שלי. המוח האנושי התפתח באופן אסוציאטיבי, כלומר, נגעתי באש בתור ילד קטן, מאז אני יודע שאש תשרוף אותי אם אני אגע בה שוב. כלומר, אסוציאציה של כאב שריפה עם אש. בהתחשב בזה שהמח שלנו התפתח בתוך העולם הזה, סביר להניח שהוא התפתח בצורה המתאימה לראות את העולם, בצורה שתאפשר לנו לשרוד, וכאב הוא חלק משרידה. כלומר, אם אני אחווה את אותם תנאים שוב, אני אחווה כאב, זו הדרך שלי להמנע מהכאב בעתיד... כלומר, האש תמשיך לשרוף אותי בכל פעם שאני אגע בה. אם זה לא היה כך, המוח האנושי היה נראה שונה לגמרי. תחשוב על זה... אלכס

 

[Ewan McTeagle]

well-written

But yet again you're basing your conclusions on axioms... The "Human brain is...." really?, maybe it's not? And if this argue sounds ridiculous (I admit it can be), tell it to Descartes. Question EVERYTHING, the truth, this world, your brain (and you still didn't answer "The changing reality is the illusion of reality or the reality of illusion" (ala Descartes). Don't (or do, I really don't care) base your assumptions on the "Brain" if you still can't brake "The Dream Argument" I know Descartes couldn't (he thought he did, but in a real peculiar way if I may).​

 

[Ewan McTeagle]

I understand

I cna understand why people find these "WHY?" wuestions to be futile. But I just can't understand why do you bother answering at all. Is there a single truth other than you "Think" (therefore you are) that you can base your existence on? (and I'm sorry for the English, but it's much easier for me to express using it).​

 

[Lechko]

אתה מצטט

את דסקראטס בלי סוף... מובן, אבל עצם הזכרת שם של מישהו לא גורמת לתפיסת העולם שלו להיות נכונה. אני מבין שאתה מאמין שהוא צודק, ושיש לשאול הכל, בלי לבדוק את רלוונטיות ומשמעות השאלה, אבל למשל... אני טוען שהמוח מפותח בצורה כזאת, אתה רוצה לעשות ניסוי ולבדוק את זה, אוקיי... קח ילד קטן שלא נגע באש, הוא ינסה לגעת באש (ידוע... כל הילדים מתנהגים כך) תן לו לגעת באש פעם אחת והוא לא יגע בפעם השניה. אני לא צריך שום דבר מעבר לזה כדי להוכיח שאותו ילד חש כאב באותן נסיבות, אתה לעומת זאת, טוען שאני לא יכול להוכיח שאם הילד ישים את היד שלו פעם שניה באש הוא ישרף ולכן עליו לנסות ולשים את היד שוב ושוב כי אולי באחת מהפעמים הוא לא ישרף. זה טיעון שטוב לחשוב עליו כדי למצות את המחשבה, אך למעשה אין לו משמעות, כי האש קיימת במרחב הפיזי, ולא משנה כמה תשאל, אתה קיים במרחב הפיזי (חלקיקים וכאלה) והאש משפיעה בצורה מסויימת על העצבים שלך... זה לא משהו תאורטי ומופשט אלא תופעה פיזית... בגלל זה אני אומר שיש טעם בלשאול הכל, אבל לבקש הוכחה לזה שתמות מתישהו זה חסר משמעות, כיוון שאין שום דבר שיתמוך בטענה "אני לא אמות". מעצם השאלה שלך משתמע המצב הבינארי של זה, או שתמות, או שלא... אין באמצע (למרות שגם אם היה, אפשר היה להרחיב את אותה התפיסה ולתפוס גם את זה), מכאן- יש הוכחות שתמות (ביולוגיה), אין הוכחות שלא תמות. המסקנה מתבקשת... אין טעם לשאול משהו ששללת. זה כמו לשאול "למה 1+1=3?" כשאתה יודע שזה לא שווה 3. אלכס

 

[Ewan McTeagle]

You just can't let go....

Let go of axioms, you interpreting life according to science. I don't need theoretical science to come up with the easiest denial to what you have give as an experiment: "Give a child...etc....etc..." - Maybe cynical, but nevertheless, this is a qualified answer: "Maybe you're dreaming that the child is not putting his hand in the fire?" (or maybe not...) I'm not quoting Descartes, I just came to a conclusion, that I can't "trust" anything, other than the fact that "I think". Which apparently, he also came to that conclusion some 400 hundred years ago. And the way I see philosophy, not everything has to have a meaning. There are questions which are not meant to be answered, or an answer is not something that you can spit out towards every question. And you say "there is no evidence that you won't die"....how can you be certain of those evidences? maybe your whole life is just a dream? (I know this sounds "stupid", or a childish question, but this doesn't make the question less legit, it's only in the way you analyze it, and until now, dismiss these questions because they are not meant to be answered. This is what I admire about Descartes, although he had lame intentions of writing, he confronts these questions. These are the questions every philosopher is avoiding.​

 

[Lechko]

אני לא מסכים

זה לא עניין של לוותר על המדע. כי אתה לא דורש את זה שאני אוותר על דברים שאני מקובע בהם אלא שאני אוותר על דברים שקל להשיג באמצעות ניסיון פשוט. ואני לא מבין למה לוותר עליהם. ברור שהשאלות שלך חוקיות, מבחינה לוגית הן חוקיות, אבל שאלה לוגית לא בהכרח יש לה משמעות מציאותית. אתה אומר שיכול להיות שהחיים הם רק חלום, אוקיי... מקובל עלי (ראה את השרשור שדיברנו על המאטריקס). אבל זה לא משנה את העובדה שאתה חי במציאות שעובדת לפי חוקים מסויימים, ואז לא חשוב אם אתה בחלום או לא כי החלום הוא המציאות שלך. (אם למשל זה חלום ותמות בחלום, אתה מת לכל דבר). הטענה שיש שאלות שלא צריכות להענות כי אי אפשר להוכיח את נכונותן או אי נכונותן די מנוגדת לחיפוש האנושי אחרי "האמת" או מה שזה לא יהיה (אני מאמין שאין אמת, אז אל תשאל אותי), אבל הראיה שלך שהתשובות האלה לא יכולות להענות מול הראיה שלי שהן לא משמעותיות היא די דומה. תחשוב על זה שפילוסופים אחרים אולי לא ברחו מהשאלות האלה, אלא נמנעו מהן במודע בידיעה שהן לא יתרמו כלום. אלכס

 

[Ewan McTeagle]

מסכים ולא מסכים

השאלה היא למה אתה...

Basing your methodology on past experience? And who said that the dream reality is my reality? maybe it'll change in a second form now? who said that the way it was up until now will continue? You're just taking "reality", and using your past experience to base your future (and correct me if I'm wrong). There is no absoulut "reality", at least, I don't think so. And it doesn't matter if it's a "dream" reality, or a "real" reality, the way I see it: expereince shouldn't be taken for granted.​

 

[Lechko]

זה בדיוק מה שאמרתי

אם זה ישתנה בעוד שניה, אז אני אשתנה ביחד עם זה... בינתיים זה לא משתנה, ולכן אני מסיק את מה שאני מסיק.

 

[הפרי האסור 2003]

אם לא הייתה שמחה אזי

עצב גם לא היה קיים מפני שלא היית יכול להבחין בין השניים כי אז היה קיים דבר מה לא מוגדר. מה הייתרון בשמחה? צריך להיות ייתרון? אין חסרון בשמחה. מי אוהב להרגיש רע? על כל פנים עדיף להרגיש טוב מאשר רע. מה שמחה עושה? שמחה ממלאת את חיינו, שמחה עושה לנו טוב, שמחה גורמת לנו להיות מאושרים. הנאה גורמת לנו סיפוק. הנאה ושמחה הם חלק מטעם החיים. אם הם לא היו קיימים היינו מעין זומבים. אולי אז רגש לא היה נמצא בלקסיקון שלנו. ייתכן כי אז לא היה טעם לחיינו אבל כל אלה הם השערות בלבד. מדוע האופציה של מוות היא פחות טובה? מפני שאנחנו נמצאים בסטטוס שפחות או יותר אנחנו מכירים ויודעים אותו (או לפחות חושבים כך). למה להקדים את המאוחר? למה לא להנות ממה שיש? מדוע לחפש את האלטרנטיבה שדרך אגב היא אינה מוכרת לנו. אלטרנטיבה שנתפסת כסופינו. סוף התקיימותינו. העלמותינו.

 

[למה???]

אויויויויויוי

אין חיסרון בשמחה? אל תקבעי עובדות. שמחה זה דבר מאוד יחסי... בגלל שיש שמחה יש גם עצב... הרי אם לא היינו יודעים מה היא שמחה לא היינו עצובים, זה היה נראה לנו מצב טבעי שאין למה להשוות אותו ולכן הוא לא היה מקבל את המשמעות שעכיו יש לעצב... אנשים הרבה פעמים סובלים עקב השמחה שלהם (למשל בגלל המצפון)! במקרה כזה, מה הייתרון בשמחה?