דבריי לשם שמיים
New member
סתירה בין תורה למדע?!
ישנם הטועים לחשוב, כי כביכול קיימת סתירה בין התורה למדע. הנושא המרכזי עליו הם מנסים לבסס את טענתם הינה גיל העולם, וזאת מכיוון שעפ התורה הזמן שעבר מבריאת העולם עד היום, הוא ה. תשנז שנים כלומר 5757 שנים. ומאידך לטענת המדענים גיל העולם נאמד במאות אלפי שנים, ויש הטוענים אף מיליוני שנים! בטרם נתייחס לשוני שבין הזמן שהתורה קובעת לזה של המדענים, נקל להבחין כי עצם העובדה שבין המדענים עצמם אין הסכמה לגבי גיל העולם, שחלק אומדים את גילו במאות אלפי שנים וחלק במיליוני שנים, הפרשים עצומים שכאלו בין אחד למשנהו, הם כשלעצמם כבר מראים לנו שכאן המדע קצת מזייף. לגופו של עניין, התבוננות קלה בין טענת היהדות, לבין טענת המדע, מראה לנו שאין כל סתירה ביניהם, כי למעשה כל אחד מהם מדבר במישור אחר, המדע מנסה לחשב מהו גיל העולם, לעומת זאת היהדות מלמדת אותנו כמה זמן עבר מבריאת העולם ועד היום, ולגיל העולם, היא כלל אינה מתייחסת. ונבאר הדבר, נאמר במדרש (בראשית רבה יד, ז): ...אדם וחוה כבני עשרים נבראו. הבה נצייר בדמיוננו, שאיזה עיתונאי ממולח היה מצליח להשיג סקופ ולראיין את האדם הראשון שעתיים בלבד אחר שנברא. השאלה הראשונה שהוא היה מציג לו היא, סליחה אדוני, בן כמה אתה? האדם הראשון מציץ בשעונו ואומר: בן שעתיים, מה? תמה העיתונאי, כל הגובה הזה ורק בן שעתיים? כן, כן, חוזר ומסביר האדם הראשון, הבורא אומנם ברא אותי בהתפתחות ובמבנה גוף של כבן עשרים, אך מאז עברו רק שעתיים! אותו עיקרון קיים גם בבריאת העולם, אלא ששם ההתייחסות היא הפוכה. כלומר, אין אנו עוסקים בשאלה באיזה גיל נברא העולם, או באיזה שלב של התפתחות התחלתית הוא נברא, אלא אנו יודעים כי מאז בריאת העולם או מדויק יותר לומר מאז בריאת האדם, ועד היום עברו 5757 שנים (וזאת עי חישוב משך חייו של אדם הראשון עד שהוליד את בנו וכן הלאה וכן הלאה... דברים המתועדים בתורה עצמה, בראשית ה, ג והלאה). תראה אומר השואל, עכשיו לאחר שהבנתי שלמעשה אין כלל סתירה בין התורה האומרת לנו כמה זמן עבר מבריאת האדם ועד היום, לבין המדע המנסה לקבוע באיזה גיל נברא העולם. חיפשתי למצוא איפה טעינו, ואז הבנתי שפשוט לקחתי שני מושגים הנראים כדומים [האחד הוא גיל העולם והשני כמה זמן עבר מבריאת האדם], התייחסתי אליהם כדומים ממש ובניתי קושיה מאחד לשני. נכון מאוד!!!ולכן תרשה לי לתת לך עצה טובה, כך שלהבא תוכל להרגיש בטעות מיד בהתחלה. בכל התמודדות כנגד היצר יש לשים לב ולזכור, כי לבערך אין כל ערך, וכל דבר מצריך בדיקה בעומק וביסודיות, כך שאם יש בטענה אחיזת עיניים כלשהי, היא מיד תתגלה, וכמו שראינו כי רבות מהטענות שנטענו נגד התורה היו בנויות על דמיון הבערך! ב. מי קדם למי? טענה נוספת הנראית כמדעית ואשר היטעתה אנשים רבים, היא הטענה האומרת שכביכול חוקי התורה הועתקו ממה שנקרא חוקי חמורבי. את טענה זו ניסו לבסס על סמך הנתונים הבאים: א. הממצאים הארכיאולוגיים מורים על כך שחוקי חמורבי נכתבו לפני כארבעת אלפים שנה (אם כי יש שחולקים על קביעת זמן זה). זמן זה מוקדם בכשבע מאות שנה לפני מעמד הר סיני שבו ניתנה התורה לעם ישראל. ב. מתוך מאות החוקים שבקודקס חמורבי, ישנם כמה חוקים בודדים שבאופן חיצוני הם דומים להפליא לכמה מחוקי התורה. אלו הן העובדות פחות או יותר, ומכאן נעבור למסקנות שהסיקו מהן אותם אנשים, והמסקנות אומרות כך: מכיוון שחוקי חמורבי קדמו לחוקי התורה בכשבע מאות שנים, וישנם ביניהם כמה חוקים, שהדוגמאות בהם ניסחו את אותם חוקים, דומות להפליא לאלה שבתורה, המסקנה היא שהתורה כביכול לא ניתנה במעמד הר סיני אלא הועתקה ושוכללה על בסיס חוקי חמורבי!!! אומנם מותר היה לצפות, כי כדי להגיע למסקנה שהיא ככ מרחיקת לכת, יהיה צורך לבסס את הטענות בצורה מסיבית, ולא בצורה כזו חובבנית. אך אחרי שראינו את דרך הפעולה של היצר וכיצד הוא מנסה לטשטש את הראיה הישרה של האדם, אזי מובן מדוע המסקנות הוסקו על פי דמיון שטחי ואקראי, כי רק כך אפשר לאחז את העיניים ולהתעלם מאמיתות התורה, תוך כדי התעטפות באצטלא מדעית! ואל תתמה היאך האדם משתכנע מראיה חובבנית שכזו, כי כשמישהו מחפש למצוא סימוכין כדי לא לדעת את בוראו, הוא מוכן להיאחז בכל עלה נידף! בכל אופן, גם דעה זו מתנפצת לרסיסים כשמתחילים קצת למשמש בה. כי הנה אם מנתחים לעומק את קודקס חמורבי ואת חוקי התורה מוצאים כי הקו המנחה את שתי מערכות המשפט הוא שונה לחלוטין בין אחד למשנהו. ניתוח כזה עשה הפרופסור מ. דויד, חוקר בתורת המשפט, ומאמרו התפרסם בקובץ מחקרים על המקרא שהופיע בשנת 1950 בליידן שבהולנד. במאמר זה הובהר, כי לאחר בדיקה יסודית ומעמיקה שערך, עלו מאליהם השוני והניגוד הגמור שבין שתי מערכות החוקים הללו. שוני מהותי, בצורה, באופן ובמבנה הרוחני של החוקים ובעיקר בכיוון הכללי של החוק ומטרותיו. ניגוד שבא לידי ביטוי גם בפרטי החוק וגם בישומו בחיי היום יום. עיקרי המחקר ותוצאותיו מובאים בהרחבה בחוברת ניצוצות (גיליון מס' 9) עם ניתוח מאלף של ההבדלים המהותיים בין שתי מערכות המשפט, והמעיין שם יראה בעליל כי לא ייתכן כלל שישנה זיקה כלשהי בין שתי מערכות המשפט הללו. מה שאנו רוצים להציג כאן, זהו פן נוסף המשמיט את עיקר הבסיס לטענה שכביכול חוקי התורה התפתחו מחוקי חמורבי, כי הנה הבסיס לטענה זו בנוי על כך שחוקי חמורבי קדמו למעמד הר סיני בכשבע מאות שנה. אלא, שהמתבונן יראה כי בפועל, חוקי התורה היו ידועים בעולם עוד הרבה לפני שחמורבי נולד! הנה לפני שהבורא ברא את העולם, הוא כתב את התורה שהיוותה למעשה את תוכנית הבריאה של העולם וכפי שאמרו חזל: שהקבה הסתכל באורייתא וברא עלמא, כלומר שהבורא הסתכל בתורה ועל פיה ברא את עולמו. (וכפי שהרחבנו לעיל במאמר על חשיבות לימוד התורה). לאחר בריאת העולם והאדם, לימד הקבה את התורה לאדם הראשון (זהר מדרש רות, מאמר האותיות), והוא העביר אותה לבניו אחריו, וכפי שנאמר בזוהר (מדרש הנעלם פרשת נח, מאמר וירח ה' את ריח הניחוח): ...למה נטל שם את הבכורה בשביל שהיה עוסק תמיד בתורה, מאין היה לו תורה, אלא אדם הראשון ידע התורה והניחה בקבלה לשת בנו ואחכ באה ליד חנוך עד שבא לשם והיה מתעסק תמיד בה.... ומכיוון שהתורה עדיין לא ניתנה כדבר מחייב, היא הייתה קיימת רק אצל מיעוט קטן מאוכלוסיית העולם, אצל אלו שאהבת ה' פעמה בלבם. בשלב מאוחר יותר שם בנו של נח פתח בית מדרש, כדי שכל המעוניין ללמוד את תורת האלוקים יוכל לבוא ולעשות כן, ונינו עבר המשיך דרכו, ובסופו של דבר גם יעקב אבינו הגיע לשם ללמוד תורה וכדברי המדרש (שמות רבה א, א): ...ויעקב איש תם וגו' ולמד תורה מה שלמדו אביו ואחכ פרש מאביו ונטמן בבית עבר ללמוד תורה..., כך המשיכו חוקי התורה לעבור אצל חלק מהאנשים אך עדיין לא כדבר מחייב, וזאת עד למעמד הר סיני, ששם ניתנה כל התורה כולה (ולא רק החוקים) לכל העם וכדבר מחייב. אם כן חוקי התורה היו ידועים בעולם מיד עם בריאת האדם הראשון, כלומר כבר לפני 5757 שנים, זמן המוקדם קצת יותר מחוקי חמורבי. ומכאן גם מובן מדוע בקודקס חמורבי מצויות דוגמאות ממש כפי הכתוב בתורה. כי אומנם בזמנם, את חוקי התורה הם לא היו מחויבים לקיים, אך מכיוון שחוקי התורה והדוגמאות שבה היו מצויים כבר בעולם, אזי מסתבר שגם הם עמדו לנגד עיני המחוקק את חוקת חמורבי. ולמרות שאת חוקי התורה הם לא רצו לקבל, ממ מה מתאים יותר מלהשתמש בדוגמאות שהן כבר ידועות בעולם המשפט (של ימי קדם), ועל פיהם לקבוע את החוקים שלנו (של חוקי חמורבי) ובכך להבליט את הגישה השונה של חוקי חמורבי מחוקי התורה. ולכן אם כבר מדברים על איזו שהיא העתקה ממערכת משפט אחת לשניה, אזי יש לזכור כי חוקי התורה והדוגמאות שבה הם אלו שהיו הראשונים בעולם...!
ישנם הטועים לחשוב, כי כביכול קיימת סתירה בין התורה למדע. הנושא המרכזי עליו הם מנסים לבסס את טענתם הינה גיל העולם, וזאת מכיוון שעפ התורה הזמן שעבר מבריאת העולם עד היום, הוא ה. תשנז שנים כלומר 5757 שנים. ומאידך לטענת המדענים גיל העולם נאמד במאות אלפי שנים, ויש הטוענים אף מיליוני שנים! בטרם נתייחס לשוני שבין הזמן שהתורה קובעת לזה של המדענים, נקל להבחין כי עצם העובדה שבין המדענים עצמם אין הסכמה לגבי גיל העולם, שחלק אומדים את גילו במאות אלפי שנים וחלק במיליוני שנים, הפרשים עצומים שכאלו בין אחד למשנהו, הם כשלעצמם כבר מראים לנו שכאן המדע קצת מזייף. לגופו של עניין, התבוננות קלה בין טענת היהדות, לבין טענת המדע, מראה לנו שאין כל סתירה ביניהם, כי למעשה כל אחד מהם מדבר במישור אחר, המדע מנסה לחשב מהו גיל העולם, לעומת זאת היהדות מלמדת אותנו כמה זמן עבר מבריאת העולם ועד היום, ולגיל העולם, היא כלל אינה מתייחסת. ונבאר הדבר, נאמר במדרש (בראשית רבה יד, ז): ...אדם וחוה כבני עשרים נבראו. הבה נצייר בדמיוננו, שאיזה עיתונאי ממולח היה מצליח להשיג סקופ ולראיין את האדם הראשון שעתיים בלבד אחר שנברא. השאלה הראשונה שהוא היה מציג לו היא, סליחה אדוני, בן כמה אתה? האדם הראשון מציץ בשעונו ואומר: בן שעתיים, מה? תמה העיתונאי, כל הגובה הזה ורק בן שעתיים? כן, כן, חוזר ומסביר האדם הראשון, הבורא אומנם ברא אותי בהתפתחות ובמבנה גוף של כבן עשרים, אך מאז עברו רק שעתיים! אותו עיקרון קיים גם בבריאת העולם, אלא ששם ההתייחסות היא הפוכה. כלומר, אין אנו עוסקים בשאלה באיזה גיל נברא העולם, או באיזה שלב של התפתחות התחלתית הוא נברא, אלא אנו יודעים כי מאז בריאת העולם או מדויק יותר לומר מאז בריאת האדם, ועד היום עברו 5757 שנים (וזאת עי חישוב משך חייו של אדם הראשון עד שהוליד את בנו וכן הלאה וכן הלאה... דברים המתועדים בתורה עצמה, בראשית ה, ג והלאה). תראה אומר השואל, עכשיו לאחר שהבנתי שלמעשה אין כלל סתירה בין התורה האומרת לנו כמה זמן עבר מבריאת האדם ועד היום, לבין המדע המנסה לקבוע באיזה גיל נברא העולם. חיפשתי למצוא איפה טעינו, ואז הבנתי שפשוט לקחתי שני מושגים הנראים כדומים [האחד הוא גיל העולם והשני כמה זמן עבר מבריאת האדם], התייחסתי אליהם כדומים ממש ובניתי קושיה מאחד לשני. נכון מאוד!!!ולכן תרשה לי לתת לך עצה טובה, כך שלהבא תוכל להרגיש בטעות מיד בהתחלה. בכל התמודדות כנגד היצר יש לשים לב ולזכור, כי לבערך אין כל ערך, וכל דבר מצריך בדיקה בעומק וביסודיות, כך שאם יש בטענה אחיזת עיניים כלשהי, היא מיד תתגלה, וכמו שראינו כי רבות מהטענות שנטענו נגד התורה היו בנויות על דמיון הבערך! ב. מי קדם למי? טענה נוספת הנראית כמדעית ואשר היטעתה אנשים רבים, היא הטענה האומרת שכביכול חוקי התורה הועתקו ממה שנקרא חוקי חמורבי. את טענה זו ניסו לבסס על סמך הנתונים הבאים: א. הממצאים הארכיאולוגיים מורים על כך שחוקי חמורבי נכתבו לפני כארבעת אלפים שנה (אם כי יש שחולקים על קביעת זמן זה). זמן זה מוקדם בכשבע מאות שנה לפני מעמד הר סיני שבו ניתנה התורה לעם ישראל. ב. מתוך מאות החוקים שבקודקס חמורבי, ישנם כמה חוקים בודדים שבאופן חיצוני הם דומים להפליא לכמה מחוקי התורה. אלו הן העובדות פחות או יותר, ומכאן נעבור למסקנות שהסיקו מהן אותם אנשים, והמסקנות אומרות כך: מכיוון שחוקי חמורבי קדמו לחוקי התורה בכשבע מאות שנים, וישנם ביניהם כמה חוקים, שהדוגמאות בהם ניסחו את אותם חוקים, דומות להפליא לאלה שבתורה, המסקנה היא שהתורה כביכול לא ניתנה במעמד הר סיני אלא הועתקה ושוכללה על בסיס חוקי חמורבי!!! אומנם מותר היה לצפות, כי כדי להגיע למסקנה שהיא ככ מרחיקת לכת, יהיה צורך לבסס את הטענות בצורה מסיבית, ולא בצורה כזו חובבנית. אך אחרי שראינו את דרך הפעולה של היצר וכיצד הוא מנסה לטשטש את הראיה הישרה של האדם, אזי מובן מדוע המסקנות הוסקו על פי דמיון שטחי ואקראי, כי רק כך אפשר לאחז את העיניים ולהתעלם מאמיתות התורה, תוך כדי התעטפות באצטלא מדעית! ואל תתמה היאך האדם משתכנע מראיה חובבנית שכזו, כי כשמישהו מחפש למצוא סימוכין כדי לא לדעת את בוראו, הוא מוכן להיאחז בכל עלה נידף! בכל אופן, גם דעה זו מתנפצת לרסיסים כשמתחילים קצת למשמש בה. כי הנה אם מנתחים לעומק את קודקס חמורבי ואת חוקי התורה מוצאים כי הקו המנחה את שתי מערכות המשפט הוא שונה לחלוטין בין אחד למשנהו. ניתוח כזה עשה הפרופסור מ. דויד, חוקר בתורת המשפט, ומאמרו התפרסם בקובץ מחקרים על המקרא שהופיע בשנת 1950 בליידן שבהולנד. במאמר זה הובהר, כי לאחר בדיקה יסודית ומעמיקה שערך, עלו מאליהם השוני והניגוד הגמור שבין שתי מערכות החוקים הללו. שוני מהותי, בצורה, באופן ובמבנה הרוחני של החוקים ובעיקר בכיוון הכללי של החוק ומטרותיו. ניגוד שבא לידי ביטוי גם בפרטי החוק וגם בישומו בחיי היום יום. עיקרי המחקר ותוצאותיו מובאים בהרחבה בחוברת ניצוצות (גיליון מס' 9) עם ניתוח מאלף של ההבדלים המהותיים בין שתי מערכות המשפט, והמעיין שם יראה בעליל כי לא ייתכן כלל שישנה זיקה כלשהי בין שתי מערכות המשפט הללו. מה שאנו רוצים להציג כאן, זהו פן נוסף המשמיט את עיקר הבסיס לטענה שכביכול חוקי התורה התפתחו מחוקי חמורבי, כי הנה הבסיס לטענה זו בנוי על כך שחוקי חמורבי קדמו למעמד הר סיני בכשבע מאות שנה. אלא, שהמתבונן יראה כי בפועל, חוקי התורה היו ידועים בעולם עוד הרבה לפני שחמורבי נולד! הנה לפני שהבורא ברא את העולם, הוא כתב את התורה שהיוותה למעשה את תוכנית הבריאה של העולם וכפי שאמרו חזל: שהקבה הסתכל באורייתא וברא עלמא, כלומר שהבורא הסתכל בתורה ועל פיה ברא את עולמו. (וכפי שהרחבנו לעיל במאמר על חשיבות לימוד התורה). לאחר בריאת העולם והאדם, לימד הקבה את התורה לאדם הראשון (זהר מדרש רות, מאמר האותיות), והוא העביר אותה לבניו אחריו, וכפי שנאמר בזוהר (מדרש הנעלם פרשת נח, מאמר וירח ה' את ריח הניחוח): ...למה נטל שם את הבכורה בשביל שהיה עוסק תמיד בתורה, מאין היה לו תורה, אלא אדם הראשון ידע התורה והניחה בקבלה לשת בנו ואחכ באה ליד חנוך עד שבא לשם והיה מתעסק תמיד בה.... ומכיוון שהתורה עדיין לא ניתנה כדבר מחייב, היא הייתה קיימת רק אצל מיעוט קטן מאוכלוסיית העולם, אצל אלו שאהבת ה' פעמה בלבם. בשלב מאוחר יותר שם בנו של נח פתח בית מדרש, כדי שכל המעוניין ללמוד את תורת האלוקים יוכל לבוא ולעשות כן, ונינו עבר המשיך דרכו, ובסופו של דבר גם יעקב אבינו הגיע לשם ללמוד תורה וכדברי המדרש (שמות רבה א, א): ...ויעקב איש תם וגו' ולמד תורה מה שלמדו אביו ואחכ פרש מאביו ונטמן בבית עבר ללמוד תורה..., כך המשיכו חוקי התורה לעבור אצל חלק מהאנשים אך עדיין לא כדבר מחייב, וזאת עד למעמד הר סיני, ששם ניתנה כל התורה כולה (ולא רק החוקים) לכל העם וכדבר מחייב. אם כן חוקי התורה היו ידועים בעולם מיד עם בריאת האדם הראשון, כלומר כבר לפני 5757 שנים, זמן המוקדם קצת יותר מחוקי חמורבי. ומכאן גם מובן מדוע בקודקס חמורבי מצויות דוגמאות ממש כפי הכתוב בתורה. כי אומנם בזמנם, את חוקי התורה הם לא היו מחויבים לקיים, אך מכיוון שחוקי התורה והדוגמאות שבה היו מצויים כבר בעולם, אזי מסתבר שגם הם עמדו לנגד עיני המחוקק את חוקת חמורבי. ולמרות שאת חוקי התורה הם לא רצו לקבל, ממ מה מתאים יותר מלהשתמש בדוגמאות שהן כבר ידועות בעולם המשפט (של ימי קדם), ועל פיהם לקבוע את החוקים שלנו (של חוקי חמורבי) ובכך להבליט את הגישה השונה של חוקי חמורבי מחוקי התורה. ולכן אם כבר מדברים על איזו שהיא העתקה ממערכת משפט אחת לשניה, אזי יש לזכור כי חוקי התורה והדוגמאות שבה הם אלו שהיו הראשונים בעולם...!
