הפוך...
אם ניקח את הדוגמא שאמרתי "לך"...אולי זה גדול עליך? שזאת משיכה, אבל יש לזכור שזו משיכה שבאה בעקבות הדחיפה של התוקף ככה שהיא בעצם הגבירה לתוקף את המומנטום במובן מסויים... אז הייתי עונה בתגובה (דחיפה)...יכול להיות שזה באמת גדול עלי, אבל בגלל זה אני לא לבד במאבק הזה בך ובשכמותך. ואז אני בעצם "עובר" את התוקף ומתייצב חופשי מאחוריו (תוך כדי שבזמן ה"יעף" הפגשתי אותו עם עוצמת התקפה גדולה יותר רק מאשר אני עצמי) אם הייתי נעלב מהתיגר שהוא קרא עלי והייתי אומר משהו בסגנון : קטן עלי?...אני אוכל עשרים כמוך לארוחת, בוקר אז בעצם הייתי מתחיל "להתנפח". במקום שבו נוצרת התנגדות...שם המתח והעומס מתגברים ועשויים להגיע לנקודת השבירה. דמיינו לכם תחרות משיכה בחבל....שתי קבוצות מושכות בכל הכוח אחת את השניה, כמות אנרגיה עצומה מושקעת והחבל בקושי זז. או בדוגמה ההפוכה...קרב סומו, שני ענקים רצים זה אל עבר זה מתנגשים אחד בשני ונלחצים זה אל זה. אז העיקרון של האייקידו מדבר על הפרת האיזון הזה בין הכוחות הסותרים...ובעצם מדבר על זה שבתכלס אתה לא צריך להפעיל שום כוח ...אתה יכול לנצל את כוח התקיפה של היריב כדי לפגוע בו. אבל זה כמובן דורש מיומנות גבוהה ואיזון פנימי...וזו למעשה דרך להתקרב לאחת כזו. כל זה נחמד אבל הנקודות הכי חשובות לנו, שהדיון הזה ממחיש הוא הנושא של ההזדהות והדימוי העצמי וגם הנושא של המטרה. כל מה שאנחנו מדברים עליו כבר הרבה זמן. נחזור עליהם בקצרה: כשלאדם אין ראייה ישירה של עצמו, אז הדימוי העצמי שלו מתבסס על פידבק שהוא מקבל מהסביבה...ואז אם ה"סביבה" אומרת לו שהוא טמבל...זה פוגע לו בדימוי העצמי באופן ישיר...וגורם לכל המנגנון של הפגיעה וההעלבות להתעורר במידה זו או אחרת...זו ההזדהות בהתגלמותה...והדוגמה הזאת מראה לנו איך מצב של הזדהות הוא מצב של כבילות איתנה (והתנייתית) ולא מצב של חופש. הנושא של ה'מטרה' גם הוא נושא קריטי. ובהרבה מישורים. -קודם כל, המטרה של האדם מצביעה על המקום שבו הוא נמצא, כל אחד והמטרה או החוסר מטרה שלו (שגם היא סוג של "מטרה", אם אנחנו בוחנים את העניין מהזוית של ה'כוח'(וקטור) שהזכרתי מקודם) או ריבוי המטרות שלו. - אחר כך מידת ההזדהות של האדם היא זו שקובעת את היכולת שלו להשאר נאמן למטרה הזאת...כי הוא יכול לבוא נינוח וטוב לב עם כוונות טובות אבל מהר כאשר מתחילות אי אילו מערבולות לאבד את הכיוון ולעלות על קו אחר שאפילו סותר את המטרה הבסיסית או הראשונית שלו. - ונקודה אחרונה חשובה מאוד היא שהמטרה עצמה קובעת את דפוס הפעולה (אם נאמנים לה)... המטרה של אדם יכולה להיות בעצם להאדיר את עצמו...זה ככה כמעט תמיד כשהאגו שולט, אז הוא ינסה להשפיל את הצד השני בכל מיני דרכים, גם ע"י ניסיון "ללמד" אותו או לתמרן אותו בצורה זו או אחרת, אבל זה יעבוד רק לעיתים נדירות כי באופן יסודי אף אחד לא אוהב שמתמרנים אותו וכמעט כל אחד מרגיש כשזה קורה ומתנגד לכך מפאת כבודו העצמי. כלומר...אם אני "נורא מיומן" ואני יכול להפיל ולהקים אדם אחר...הרי שבדרך כלל זה יהווה עבור האדם השני נחיתות קשה מנשוא ובעצם מבחינת הכבוד העצמי שלו (ויש גם כבוד עצמי אמיתי לאדם) זה יהיה כמו תבוסה. אי לכך הפעולה של האדם הנאור אמת, אדם שפועל מחמלה...כלומר שהוא רואה את הזולת כאילו היה הוא עצמו, צריכה להיות סוג של תמרון שנותן לאדם השני מרחב לעמוד על רגליו בעצמו...ולא תמרון שכביכול יזקוף לזכותו האגואיסטית את, בוא נאמר, "התקדמות" הצד השני.