הזאב מ-וול סטריט, לופר ועוד
השבוע ראיתי -
2014 - זעם
יש בסרט קטע מרשים - כוח האש של ארבע טנקים המתקדמים בקו ישר. אך פחות או יותר, זהו. זה לא ממזרים חסרי כבוד המעולה, למרות שמדובר במלחמת העולם השנייה, ובראד פיט. חבל - סרט בינוני.
2013 - הזאב מ-וול סטריט
טוב - זה סרט עשוי היטב, עם משחק משובח של כל הצוות ובראשם לאונרדו דה קפריו. מה שמעניין עוד יותר שמדובר גם בעיבוד בעקבות מיקרה אמיתי. אז אם מישהו חשב - נו, זה רק סרט, בחיים זה לא ככה - שיחשוב פעמיים. וזה בדיוק מה שמפחיד ומבחיל - זה שלגבר צעיר בחברה האמריקאית יש לשאוף להיות עשיר, לדפוק את כל האחרים, לעקם את החוק, להסניף כל היום, לנסוע במכוניות חדישות, להשתזף על היאכטה, לבגוד על ימין ועל שמאל באישתך, לערוך מסיבות חשפניות וסמים כל שבוע, להתנהג בצורה בהמית - כן, זהו האידאל האמריקאי - וזה מה שמפחיד שהחברה האלו בסופו של דבר שולטים בכלכלה שלנו - ולא רק באמריקה. תעיפו מבט ימינה ושמאלה (כן, גם שמאלה, החזירות זו נחלה תרבותית, לא פוליטית) ומייד תזההו כמה בהמות כאלו. זה האידאל? סרט מעורר מחשבות.
2011 - קשר עין
דרמה שעובדת לא רע בכלל, וזאת בזכות 2 דברים: המשחק הטוב של הגיבורה הראשית - ראשידה בראקני, והסיפור עצמו. מדובר על דרך שבה צועדים הגיבורים בסרט על מנת להתגבר על הפחדים והאסונות האישיים עם טוויסט של נושא עבודה עם עיוורים. אני לא התרשמתי יותר מדי בגלל שהוא סטנדרטי עם משחק לא משכנע מרוב השחקנים. רק לחובבי דרמות מרגשות.
1964 - (Les Felins (Joy House
זהו לא סרט מסעיר, אין בו גרנדיאזיות, או מתח חבוי - אין בו משהו שמייד תופס את העין. גם המוסיקה הרועשת של ללה שיפרין לעיתים מעצבנת. אך יש בו צילומים יפים בשחור לבן, יש בו נוכחות לא מתפשרת של מתח מיני - עם ג'יין פונדה ואלן דילון זה לא הפתעה, ויש כאן עלילה מתפתלת עם הפוך על הפוך, המראה איך אדם נרדף אך עם שאיפה לשלוט על מעשיו וחייו, הופך עט עט לכלי משחק.
2012 - לופר
זהו סרט על לולאות מסע בזמן. סה"כ הוא סרט מבדר ועשוי טוב. אך מכיוון שלולאות הזמן היו במרכז הסרט - אזי לא הייתה לי ברירה וכבר לא יכולתי להתעלם מהבעיות שהיו בסרט. בד"כ אני לא שופט בחומרה במיוחד בנושאים מאתגרים - אך כאן שמו לי את זה בצלחת על שולחן השבת עם הספוט למרכז הצלחת ועוד עשו לי קידוש. אגיד רק כך, על מנת לא להיכנס לספויילרים: יש כמה בעיות בלוגיקה, אך הרגיז אותי שאת הפרדוקס העיקרי של לולאה בזמן החליטו לפתור ע"י תאוריית היסטוריה מקבילית, עם מעבר ביניהם ע"י שינוי ברצף היסטוריה הראשי. בזמנו כשהייתי ילד היסטוריות מקביליות נראו לי כדבר מגניב.(גם כיום אני מחשיב אותה כרעיון מעניין לגמרי) אך מאוחר יותר התחלתי לקלוט שזה לא יכול להיות פתרון לפרדוקס הזמן, אלא בריחה ממנו. אפילו די מטופשת. זה מזכיר לי את מר א' מהבדיחה הבאה. א: בוא נלך לראות את הסרט פלוני אלמוני במערב הפרוע, ב: אבל ראית אותו אתמול! א: לא משנה, בוא נלך. הולכים לסרט. א: בוא נתערב שג'ון לא ייכנס לפאב עכשיו. ב: אבל ראית את זה אתמול!! א: לא משנה בוא נתערב. אחרי הסרט ב: למה רצית להתערב? הרי ראית אתמול שהוא נכנס לפאב. א: כן... אבל אחרי המכות שהוא חטף אתמול חשבתי שהיום הוא לא יילך לשם..
יש כמובן יגידו שזה לא בריחה מפרדוקס הזמן, אלא מעקף חכם לבעיה בלתי פתירה. טוב.. אם רוצים לא לפתור ולהתעלם - הרי מדובר בסרט עם עלילה די חכמה ואקשן מהנה.
2009-2011 שקר לי
השבוע סיימתי לראות את העונות 1, 2 ו-3 של שקר לי. סידרה מאוד מסקרנת עם קונספט נהדר על גבול הפסאדו-מדעי. אם בעבר היו סדרות בהן פסיכולוגים היו בשירות המשטרה, רואי עתידות למיניהם, מדענים (הכול שואב מהבלש הפרטי העוזר לאנשי החוק - כן, שרלוק הולמס). כאן מדובר בד"ר קאל לייטמן, פוליגרף אנושי מהלך, היודע לקרוא אנשים - הוא הקים חברה, ומשכיר את שרותיו. כל פרק הוא עצמאי לגמרי ונע באותה מתכונת מנצחת - פיאנוח של מיקרה בכל פרק. אז זה די חוזר על עצמו והדמויות לא מתפתחות יותר מדי - כך שלדעתי אפשר לראות עונה ראשונה, ולהמשיך רק אם מתמכרים.
השבוע גם כתבתי על
מחול הפגיונות - https://hafsaka.wordpress.com/2014/12/22/2004-house-of-flying-daggers/
הר ברוקבק - https://hafsaka.wordpress.com/2014/12/25/2005-brokeback-mountain/
השבוע ראיתי -
2014 - זעם
יש בסרט קטע מרשים - כוח האש של ארבע טנקים המתקדמים בקו ישר. אך פחות או יותר, זהו. זה לא ממזרים חסרי כבוד המעולה, למרות שמדובר במלחמת העולם השנייה, ובראד פיט. חבל - סרט בינוני.
2013 - הזאב מ-וול סטריט
טוב - זה סרט עשוי היטב, עם משחק משובח של כל הצוות ובראשם לאונרדו דה קפריו. מה שמעניין עוד יותר שמדובר גם בעיבוד בעקבות מיקרה אמיתי. אז אם מישהו חשב - נו, זה רק סרט, בחיים זה לא ככה - שיחשוב פעמיים. וזה בדיוק מה שמפחיד ומבחיל - זה שלגבר צעיר בחברה האמריקאית יש לשאוף להיות עשיר, לדפוק את כל האחרים, לעקם את החוק, להסניף כל היום, לנסוע במכוניות חדישות, להשתזף על היאכטה, לבגוד על ימין ועל שמאל באישתך, לערוך מסיבות חשפניות וסמים כל שבוע, להתנהג בצורה בהמית - כן, זהו האידאל האמריקאי - וזה מה שמפחיד שהחברה האלו בסופו של דבר שולטים בכלכלה שלנו - ולא רק באמריקה. תעיפו מבט ימינה ושמאלה (כן, גם שמאלה, החזירות זו נחלה תרבותית, לא פוליטית) ומייד תזההו כמה בהמות כאלו. זה האידאל? סרט מעורר מחשבות.
2011 - קשר עין
דרמה שעובדת לא רע בכלל, וזאת בזכות 2 דברים: המשחק הטוב של הגיבורה הראשית - ראשידה בראקני, והסיפור עצמו. מדובר על דרך שבה צועדים הגיבורים בסרט על מנת להתגבר על הפחדים והאסונות האישיים עם טוויסט של נושא עבודה עם עיוורים. אני לא התרשמתי יותר מדי בגלל שהוא סטנדרטי עם משחק לא משכנע מרוב השחקנים. רק לחובבי דרמות מרגשות.
1964 - (Les Felins (Joy House
זהו לא סרט מסעיר, אין בו גרנדיאזיות, או מתח חבוי - אין בו משהו שמייד תופס את העין. גם המוסיקה הרועשת של ללה שיפרין לעיתים מעצבנת. אך יש בו צילומים יפים בשחור לבן, יש בו נוכחות לא מתפשרת של מתח מיני - עם ג'יין פונדה ואלן דילון זה לא הפתעה, ויש כאן עלילה מתפתלת עם הפוך על הפוך, המראה איך אדם נרדף אך עם שאיפה לשלוט על מעשיו וחייו, הופך עט עט לכלי משחק.
2012 - לופר
זהו סרט על לולאות מסע בזמן. סה"כ הוא סרט מבדר ועשוי טוב. אך מכיוון שלולאות הזמן היו במרכז הסרט - אזי לא הייתה לי ברירה וכבר לא יכולתי להתעלם מהבעיות שהיו בסרט. בד"כ אני לא שופט בחומרה במיוחד בנושאים מאתגרים - אך כאן שמו לי את זה בצלחת על שולחן השבת עם הספוט למרכז הצלחת ועוד עשו לי קידוש. אגיד רק כך, על מנת לא להיכנס לספויילרים: יש כמה בעיות בלוגיקה, אך הרגיז אותי שאת הפרדוקס העיקרי של לולאה בזמן החליטו לפתור ע"י תאוריית היסטוריה מקבילית, עם מעבר ביניהם ע"י שינוי ברצף היסטוריה הראשי. בזמנו כשהייתי ילד היסטוריות מקביליות נראו לי כדבר מגניב.(גם כיום אני מחשיב אותה כרעיון מעניין לגמרי) אך מאוחר יותר התחלתי לקלוט שזה לא יכול להיות פתרון לפרדוקס הזמן, אלא בריחה ממנו. אפילו די מטופשת. זה מזכיר לי את מר א' מהבדיחה הבאה. א: בוא נלך לראות את הסרט פלוני אלמוני במערב הפרוע, ב: אבל ראית אותו אתמול! א: לא משנה, בוא נלך. הולכים לסרט. א: בוא נתערב שג'ון לא ייכנס לפאב עכשיו. ב: אבל ראית את זה אתמול!! א: לא משנה בוא נתערב. אחרי הסרט ב: למה רצית להתערב? הרי ראית אתמול שהוא נכנס לפאב. א: כן... אבל אחרי המכות שהוא חטף אתמול חשבתי שהיום הוא לא יילך לשם..
יש כמובן יגידו שזה לא בריחה מפרדוקס הזמן, אלא מעקף חכם לבעיה בלתי פתירה. טוב.. אם רוצים לא לפתור ולהתעלם - הרי מדובר בסרט עם עלילה די חכמה ואקשן מהנה.
2009-2011 שקר לי
השבוע סיימתי לראות את העונות 1, 2 ו-3 של שקר לי. סידרה מאוד מסקרנת עם קונספט נהדר על גבול הפסאדו-מדעי. אם בעבר היו סדרות בהן פסיכולוגים היו בשירות המשטרה, רואי עתידות למיניהם, מדענים (הכול שואב מהבלש הפרטי העוזר לאנשי החוק - כן, שרלוק הולמס). כאן מדובר בד"ר קאל לייטמן, פוליגרף אנושי מהלך, היודע לקרוא אנשים - הוא הקים חברה, ומשכיר את שרותיו. כל פרק הוא עצמאי לגמרי ונע באותה מתכונת מנצחת - פיאנוח של מיקרה בכל פרק. אז זה די חוזר על עצמו והדמויות לא מתפתחות יותר מדי - כך שלדעתי אפשר לראות עונה ראשונה, ולהמשיך רק אם מתמכרים.
השבוע גם כתבתי על
מחול הפגיונות - https://hafsaka.wordpress.com/2014/12/22/2004-house-of-flying-daggers/
הר ברוקבק - https://hafsaka.wordpress.com/2014/12/25/2005-brokeback-mountain/
