"בין כוכבים"...
לאלו מכם שזוכרים אותי, מהתקופות היותר פעילות שלי כאן, הבמאי האהוב עליי הוא כריסטופר נולאן.
 
ציפיתי לסרט הזה רבות. בקוצר רוח שלא אוכל לתאר במילים ובמשך זמן רב. כריסטופר נולאן, אמן האשליות, יוצר סרט על חלל, חורים שחורים, מסע בזמן ומה שביניהם? זה חייב להיות טוב! וידעתי שכגודל הציפיה, גודל האכזבה... אז באיזושהי נקודה זנחתי את הציפיות והנמכתי אותן עד כדי אפסיות וחוסר קיום. הגעתי למצב שציפיתי להתאכזב, בעקבות אכזבות כה רבות בעבר, ולמרות הציפיה ההפוכה... לא זכיתי ל"אכזבה" הפוכה, אלא לאכזבה אמיתית.
 
הסרט מבטיח המון ומקיים מעט, אם בכלל. יש כל כך הרבה כיוונים שניתן לקחת אליהם תסריט שכזה, ואך רק את הרעיון הבסיסי שהסרט משחק איתו, אבל למרות ההבטחות, הסרט נורא קטן. הוא ארוך מאוד, כשלוש שעות, והרגשתי שקורה בו מעט מאוד ושהיה ניתן לקצר אותו המון. העלילה לא מצדיקה את האורך, כיוון שלא קורה דבר. פוטנציאל לא ממומש, פשוט אכזבה גדולה.
 
זה לא שהסרט רע, הוא פשוט נורא סתמי והרגיש לי חסר פואנטה. ציפיתי לטוויסט, או לפחות לאיזה מסר עמוק או משהו פילוסופי... והרגשתי שיצאתי בידיים ריקות.
 
אני מנסה להיזכר מתי הייתי בקולנוע בשנים האחרונות ויצאתי בהרגשה של "וואו". ובכנות, זה היה כל כך מזמן, שאני לא זוכר. אולי בשנת 2010...
לאלו מכם שזוכרים אותי, מהתקופות היותר פעילות שלי כאן, הבמאי האהוב עליי הוא כריסטופר נולאן.
 
ציפיתי לסרט הזה רבות. בקוצר רוח שלא אוכל לתאר במילים ובמשך זמן רב. כריסטופר נולאן, אמן האשליות, יוצר סרט על חלל, חורים שחורים, מסע בזמן ומה שביניהם? זה חייב להיות טוב! וידעתי שכגודל הציפיה, גודל האכזבה... אז באיזושהי נקודה זנחתי את הציפיות והנמכתי אותן עד כדי אפסיות וחוסר קיום. הגעתי למצב שציפיתי להתאכזב, בעקבות אכזבות כה רבות בעבר, ולמרות הציפיה ההפוכה... לא זכיתי ל"אכזבה" הפוכה, אלא לאכזבה אמיתית.
 
הסרט מבטיח המון ומקיים מעט, אם בכלל. יש כל כך הרבה כיוונים שניתן לקחת אליהם תסריט שכזה, ואך רק את הרעיון הבסיסי שהסרט משחק איתו, אבל למרות ההבטחות, הסרט נורא קטן. הוא ארוך מאוד, כשלוש שעות, והרגשתי שקורה בו מעט מאוד ושהיה ניתן לקצר אותו המון. העלילה לא מצדיקה את האורך, כיוון שלא קורה דבר. פוטנציאל לא ממומש, פשוט אכזבה גדולה.
 
זה לא שהסרט רע, הוא פשוט נורא סתמי והרגיש לי חסר פואנטה. ציפיתי לטוויסט, או לפחות לאיזה מסר עמוק או משהו פילוסופי... והרגשתי שיצאתי בידיים ריקות.
 
אני מנסה להיזכר מתי הייתי בקולנוע בשנים האחרונות ויצאתי בהרגשה של "וואו". ובכנות, זה היה כל כך מזמן, שאני לא זוכר. אולי בשנת 2010...