סרטי השבוע

Demon Barber

New member
שניים. גרועים.

הדיבוק
קומדיה טהורה. איפה האימה פה בדיוק? פשוט סרט מגוחך בקטע רע.
יש פה חומר לסיפור אימה טוב אבל מה שיצא זה חרא חסר כל כיוון. להתרחק כמו מאש!
1 מתוך 10.

The Inbetweeners
אין לי בעיה עם קומדיות חרמנים אבל פה זה היה פשוט דוחה.
דמויות דוחות . היו מספר סצינות שקרעו אותי מצחוק
אבל רוב הסרט עבר לי עם עם בחילה קלה.
 

לונג

New member
וודי אלן

השבוע השלמתי את "ברודווי דני רוז", הסרט ה15 של וודי שראיתי (הבמאי שצפיתי בהכי הרבה סרטים שלו בפער). הסרט עצמו חמוד, לא מהמעולים של וודי, אבל גם לא מהגרועים שלו, וכרגיל כולל את הכתיבה החדה והפאנצ'ים השנונים גם אם הסיפור משעמם קצת לפרקים.
הנה דירוג עשרת הסרטים הכי טובים של וודי אלן, לטעמי:
1) "תעלומת רצח במנהטן" 1993
2) "צללים וערפל" 1991
3) "קליעים מעל ברודווי" 1994
4) "הרומן שלי עם אנני" 1977
5) "פשעים ועבירות קלות" 1989
6) "יסמין הכחולה" 2013
7) "לפרק את הארי" 1997
8) "חצות בפריז" 2011
9) "ברודווי דני רוז" 1984
10) "זליג" 1983

עוד ראיתי השבוע את "המבול", הסרט החדש של דארן ארונופובסקי, ואם על הסטייה מהסיפור המקראי והחירות האומנותית שלקח לעצמו אפשר להבליג, על הפשטות של המסרים והאורך המוגזם אי אפשר. לא מומלץ בכלל.

ואחרון חביב ראיתי את הסרט הדוקומנטרי "When We Were Kings" מ1996, על הקרב של עלי מול פורמן בזאיר באמצע שנות ה70. מעניין מאוד ומומלץ למי שמתעניין אפילו קצת באגרוף או בהיסטוריה השחורה של אמריקה, או סתם נהנה לראות סיפור טוב.
 

ערן1987

New member
דני רוז


מהמצטיינים של וודי לדעתי! לצערי ראיתי רק 4 מהעשירייה שלך
 

AsafA55

New member
סיכום תקופתי

הרבה זמן לא כתבתי מה ראיתי,אז זה עשוי להיות טיפה ארוך הפעם...

הנוער (2013) -
סרטו עטור השבחים של תום שובל שעוסק בשני אחים אשר מגלים שאביהם נקלע לקשיים כלכליים ומנסים לקחת אחריות ולהפוך משני נערים לשני גברים.

האמת שהתכוונתי לכתוב תמצית אחרת לסרט,אבל ראיתי שבשום תקציר לא כתוב הדבר הכי גדול שקורה בסרט,אז החלטתי להשאיר לכם את ההפתעה.
בכל אופן,אפילו התקציר,כמו הסרט היה יומרני ומנסה ללכת למחוזות בוגרים,רציניים ומטלטלים כביכול.
בפועל,מדובר בסרט לא טוב,שמשוחק בצורה כמעט חובבנית ומכיל לא מעט סצינות פגומות ומביכות.
מלבד שחקנית המשנה המהממת ביופיה לא אקח מהסרט הזה כלום.

ציון - 4/10

החיים הסודיים של וולטר מיטי (2013) -
וולטר מיטי הוא אדם חולמני שעובד במחלקת התשלילים של המגזין "לייף",כאשר סכנת פיטורים מאיימת עליו ועל חבריו לעבודה הוא יוצא למסע בעולם האמיתי.

שוב,תקציר קצת יומרני,אבל הפעם מדובר באחלה של סרט!
מקסים ושובה לב.
מת על בן סטילר בתפקידים דרמטיים,קירסטין וויג עושה גם היא עבודה מושלמת כאשר היא בוחרת לא להשתטות ו-*** ** בתפקיד אורח מפתיע וחמוד.

ציון - 8/10

קפטן אמריקה:חייל החורף (2014) -
מישהו אמר שזה סרט הנוקמים הכי טוב מאז איירון מן הראשון,אז...יש מצב שהוא צדק.
מלבד איירון מן הראשון והנוקמים עצמו,סרט ההמשך של קפטן אמריקה עושה פשוט עבודה מצויינת.
אקשן מצויין,אתנחות קומיות מעולות,עלילה לא מופרכת מדי,רוברט רדפורד בתפקיד טוב מאוד וסקרלט ג'והנסון אחת.

מסרטי ה(לא) קיץ המשובחים של השנה.

ציון - 8/10

המבול (2014) -
כבר קראתי כאן כמה ביקורות על הסרט ולא ראיתי אף אחד שאמר את האמת (או לפחות את האמת כפי שאני ראיתי אותה
).
מדובר בזבלון עתיר תקציב,קאסט מפואר,אפקטים עלובים למדי ובמאי שהלך לאיבוד.
מדובר כנראה בתלת מימד הכי מצופה אבל הכי מיותר שנתקלתי בו עד כה.
אפקטים לחלוטין לא מרשימים מהם ציפיתי המון (סצינת כניסת החיות לתיבה והמבול עצמו למשל היו יכולים להיעשות גם בכמה מאות דולרים ולא במיליונים שנשפכו שם).
שנית,אני אמנם לא מכיר את הסיפור לבוריו מעבר למוכר והידוע לכולנו,אבל היה נראה שמעוותים אותו לא מעט כמעט עד כדי גיחוך.
אז נכון,הקאסט היה נפלא,אבל גם הם לא היו במיטבם,ואפילו אמה ווטסון המקסימה היתה רק בינונית.

אני בכנות מאמין שדארן ארנובסקי לימים ירצה לשכוח את הדבר הזה שהוא עשה כאן.

מילה אחת על השם של הסרט - "המבול"? באמת? למה לא פשוט "נוח"?

ציון - 4/10

להציל את מיסטר בנקס (2013) -
הסיפור על הפגישה בין הסופרת הבריטית פ.ל. טרברס שכתבה את מרי פופינס לבין וולט דיסני שרדף אחרי זכויות הספר על מנת שיוכל להעביר אותו למסך הגדול.
מכירים את זה שהפרטים הטכניים (משחק,תסריט,צילום וכו') כמעט ולא משחקים תפקיד בגלל שהרגש עושה את כל העבודה?
אז אצלי זה בדיוק המקרה כאן.
אז אמנם אמה תומפסון היתה ענקית (אפילו לא מועמדות לאוסקר?!),הסרט היה שנון ומעניין,אבל כאמור בלוטות הרגש עבדו אצלי שעות נוספות.
כמו הסרטים של וולט דיסני עצמו היה ב"להציל את מיסטר בנקס" קסם של ממש שעבד עליי מהדקה הראשונה ועד הדמעות שבסוף הסרט.

ציון - 9/10

12 שנות עבדות (2013) -
כמו הסרט הקודם אבל בהבדלי רגשות עצומים,גם כאן מדובר בסרט שלא חף מפגמים (מועטים,אבל ישנם) ובכל זאת מדובר בסרט שטילטל אותי עד עמקי נשמתי ודבר כזה חייב להגיד משהו על הסרט.
אחד הטובים של 2013 מבחינתי.

ציון - 9/10

נברסקה (2013) -
קשיש תמהוני מתחיל לצעוד רגיל לנברסקה על מנת לאסוף פרס פיקטיבי השווה מיליון דולר בו הוא משוכנע שהוא זכה.
הבן שלו שמנסה להחדיר בו קצת היגיון מצטרף אליו למסע ההזוי הזה.

אז...לא ממש התחברתי הפעם,חיבבתי עד מאוד את סרטים הקודמים של אלכסנדר פיין (דרכים צדדיות,היורשים) אבל כאן לא מצאתי את עצמי יותר מדי.
המשחק של שני ההורים היה נהדר וגרם לי לפרצי צחוק מפעם לפעם.
עדיין לא הצלחתי להחליט אם העובדה שהסרט מוקרן בשחור-לבן תורם לסרט או שסתם מרגיז.

ציון - 6/10

החגיגה של פולט (2012) -
פולט היא אלמנה קשישה וזועמת שבעברה ניהלה מאפייה עם בעלה המנוח.
על מנת לשרוד מבחינה כלכלית היא מגלה את הכסף שבמכירת סמים.

מדובר בקומדיה חביבה ומקסימה עד מאוד - נהניתי!
פרט מעניין (ועצוב),השחקנית הראשית המגלמת את פולט,ברנדט לפונט נפטרה כשנה אחרי יציאת הסרט.

ציון - 7/10

צעירה ויפה (2013) -
אחרי "בריכת שחייה" ו"בתוך הבית" המופלאים,ציפיתי מהדרמה הסקסית החדשה של פרנסואה אוזון הרבה מאוד,כנראה שיותר מדי.
הסרט מספר על איזבל בת ה-17 שמגלה שזנות יכולה להביא הרבה כסף.
הסרט שנקרא במקור "יוני ויולי" מתחלק לארבע חלקים כאשר כל חלק מייצג את אחת מעונות השנה ושיר אחר ואנחנו מתוודעים לתהליך אותו עוברת הדמות הראשית.
על הנייר זה מאוד מעניין,בפועל הרגשתי שזה היה כבד מדי על הסרט והוא היה עבורי "רק" בסדר.

ציון - 5/10

ירח של נייר (1973) -
יכול להיות שכבר כתבתי עליו,אבל לא ממש איכפת לי.
השלמת פערים שווה זהב ו"ירח של נייר" שישב אצלי המון זמן בהמתנה שווה פשוט כל רגע.
ראיין אוניל ובתו בחיים טאטום אוניל מגלמים את אדי הקטנה שמאבדת את אמה ואת מוזס פריי שיוצאים למסע על מנת להביא את אדי הקטנה לדודתה שתגדל אותה.
מעל כל המסע מרחפת השאלה האם מוזס הוא אביה של אדי.

כמו שכבר כתבתי,מדובר בסרט קסום עם אחת מתצוגות המשחק הנפלאות ביותר שראיתי שאף זיכתה את טאטום אוניל בת ה-10 באוסקר ובכל הפכה לשחקנית הצעירה אי פעם שזכתה בפרס.

מקסים,מרגש ופשוט מצויין!

ציון - 9/10
 

ערן1987

New member
לגבי "הנוער"

למה אתה מתכוון ב"הדבר הכי גדול"?

כאני כ"כ מסכים על אמה תומפסון במיסטר בנקס!! היא הייתה פשוט נפלאהכ שם! זה סוג של ביזיון שהיא לא קיבלה מועמדות לאוסקר על התפקיד הזה ואיימי אדמס, שחקנית שאני מאוד אוהב, כן קיבלה מועמדות על התפקיד הנוראי שלה ב"חלום אמריקאי" המאעפן.
 

AsafA55

New member
הסבר - מכיל


**סליחה על התגובה המאוחרת**

האירוע הכי גדול בסרט הוא כמובן חטיפת הנערה.
כל הסרט נע סביב העלילה הזו.
אני חושב שזה סיפור התבגרות במסווה של דרמת מתח לא מאוד מוצלחת.
אפילו קצת הרגיז אותי לראות שהשמיטו את הפרט הכל כך חיוני הזה מהתקציר רק כדי להראות שמדובר במשהו "עאלק" נורא בוגר ואיכותי.
 

ערן1987

New member
האמת שיצא לי לקרוא בכמה מקומות על האירוע הזה

אני זוכר שהיה לפחות בסינמסקופ.. ואני מסכים איתך בעניין סרט ההתבגרות. בסה"כ סרט לא רע אבל אובר "איכותי" וזה די פוגע בו.
 

In Heaven

New member
שבוע די מאכזב...

9 mois ferme
את האמת שכבר מתחיל להימאס עליי הסטייל של הקומדיות הצרפתיות, עם הדמות הראשית הילדותית והשתלשלות האירועים המגוחכת-בצורה-מכוונת-אפילו-שהנושא-הוא-רציני-מה-שהופך-את-הכל-לכאילו-מצחיק... אולי זה פשוט בגלל שהסרט הזה היה די משעמם.
הדמויות בסרט היו ממש מעצבנות, לא היה רגע אחד מצחיק, והוא הרגיש לי ממש נדוש שזה עשה לי קצת בחילה.
מה שכן, כמובן, הצילום היה ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, ככה גם עיצוב הסטים והסינמטוגרפיה בכלל... נהניתי מאוד מאוד גם מהופעות האורח של גספר נואה וטרי גיליאם (אפילו שהיו ממש קצרות), גספר פשוט גאון חח
5/10

Tangos, the Exile of Gardel
שעמום אמיתי. זה מה שקורה כשאתה צופה בסרט בגלל סיבה מפגרת חח (צפיתי בו רק בגלל שגספר נואה מופיע בו לשנייה).
אני שונא סרטי מחזמר ובכללי את כל הקונספט המעצבן של מחזות זמר אז זה היה די סבל בשבילי... לא מצאתי כאן באמת שום דבר מלבד סינרי יפיפה. היה נחמד גם בסוף הסרט לשמוע את השיר "וולבר" מ... ובכן, וולבר.
חוויה לא נעימה במיוחד. אבל היי, סיימתי סוף סוף את המטרה שהצבתי לעצמי, לראות כל דבר שגספר נואה קשור אליו (ויש לא מעט!).
3/10 (רק בגלל שהסינרי היה באמת יפהפה)

My Life Without Me
וואו אני כל כך התגעגעתי לסרטים בסגנון הזה.
סיפור רגיש, מרגש ויפהפה במלוא מובן המילה מסופר בצורה פשוטה לגמרי, בלי קיטש, בלי מלודרמטיות, הכל מרגיש כל כך טבעי ושקט ואישי (וכן, אני לא צריך צילום רועד וסרט חסר פסקול כדי להרגיש שהסרט ייתן לי הרגשה טבעית... *אני מסתכל עליך מר פון טרייר*), משחק פשוט פנטסטסי, (אני שונא את המילה הזו אבל אין לי מילה אחרת, המשחק היה פשוט פנטסטי) של כל הקאסט (הרבה ממה שעזר לסרט להרגיש כל כך טבעי ולרגש אותי), כתיבת תסריט חזקה ביותר... הזלתי אפילו כמה דמעות (דבר שלא קרה לי מאז שראיתי שורט טרם 12 לפני 3 חודשים).
המוזיקה הייתה נפלאה לגמרי ובכמה סצינות היא די פירקה אותי לחתיכות. שמח לקרוא עכשיו גם שאלמודובר הפיק את הסרט.
הסרט די פשוט במהות שלו והצפייה בו בהחלט יכולה לתת הרגשה של "אוקיי... ראינו כבר מליון כאלה, איזה דברים חדשים מביא הסרט הזה לשולחן" או של "עוד סרט" ואני לגמרי מבין למה יכולה להתקבל ההרגשה הזו אבל דווקא הפשטות שלו זה הקסם שבו... לפי דעתי פחות, או שפשוט הייתי כל כך רעב לסרט בסגנון הזה וכשאתה רעב הכל יותר טעים... אבל זה לא ממש משנה, אני נהניתי בו לגמרי והתרגשתי וגילית גם שיש לי חולשה בלתי מוסברת לשרה פולי.
9/10

Letters From Iwo Jima
והנה התווסף לו עוד סרט מלחמה משעמם לאוסף סרטי המלחמה המשעממים שראיתי עקב הבטחות בסגנון - "תסמוך עליי, תראה את 'בלהבלהבלה' זה ישנה לך את הדעה לגמרי לגבי סרטי מלחמה..."
קלינט איסטווד כנראה חשב שהוא יוצא פה ממש מתוחכם כשהוא מביא את נקודת המבט של היפנים במלחמה, רק שהוא שכח באמת להביא את נקודת המבט של היפנים במלחמה. סרט שמנסה כל כך קשה לסחוט דמעות ולהוציא רגש אבל כולו בנוי מקלישאות על גבי קלישאות, ללא שום ערך אומנותי וללא טיפת קנה מידה באובר-מלודרמטיות שלו... ובנוסף לכך, הסרט פשוט לא מביא שום דבר לשולחן לגבי המלחמה חוץ מזה שהיפנים הפסידו במלחמה בגלל שהיה חוסר בתחמושת ושהטקטיקה הייתה לא טובה.. על זה בערך מבוסס כל הסרט. הוא לא מציג לא את נקודת המבט של היפנים, לא את היפנים עצמם וכל הדמויות בסרט מאוד מאוד "קרטוניות" ברמה שזה היה כבר קצת מבחיל בשבילי בתור צופה.
ההופעות של הקאסט בסרט היו נחמדות בהחלט, אבל זה פשוט לא מספיק... בכלל לא מספיק.
ואני עדיין מחכה לסרט מלחמה שישנה את דעתי בנוגע לסרטי מלחמה...
4/10
 
השבוע ראיתי את

הבהלה לזהב- סרט מצחיק מאוד. צ'רלי צ'פלין הוא גאון קומי. אבל סיפור האהבה בסרט הרגיש לי מעט לא נחוץ.
פארגו- צפייה שנייה שלי בסרט לקראת הסדרה. סרט מבריק עם משחק נהדר ותסריט משובח. אם כי לאחים כהן יש הרבה יותר טובים.
מלון גרנד בודפסט- אדיר. קורע מצחוק ומעוצב יפה. תענוג של סרט. ווס אנדרסון הוא עכשיו אחד הבמאים האהובים עליי.
רבקה- סרט טוב. הוא מתחיל וממשיך מעניין, אבל ב-20 הדקות האחרונות שלו הוא נהיה מאוד מתיש וגורם לסרט להרגיש הרבה יותר ארוך ממה שהוא נמשך.
המבול- מרשים. דארן ארונופסקי לקח את הסיפור התנכ"י הידוע ועשה ממנו סוג של אפוס אפקטים. העלילה לא תמיד מעניינת (אם כי האשמה היא בי, אני לא ממש מתחבר לסיפורי התנ"ך) אבל האפקטים נהדרים והסרט מאוד ראוי להערכה. בהחלט וואו.
 

barakbl

New member
העבר

בקצרה מעולה.
קצת פחות בקצרה: רוצו לראות.


אם אתם מחפשים סרט טוב לראות בקולנוע, וצרפתית או העדר אפקטים ופיצוצים לא מפחידים אתכם, אז זה בהחלט סרט שאתם רוצים לראות.
דרמה מעולה שמשוחקת היטב ומבוימת להפליא. אני לא יודע איפה לשים את האצבע על מה שהכי אהבתי בסרט, אבל כנראה שכמכלול הוא עובד כל כך טוב דווקא בגלל שהוא לא סוגר שום קצוות ומשאיר אותך עם כל כך הרבה שאלות ותהיות.
 

aשרון

New member
אני רוצה לראות את הסרט בקולנוע...

זו סאגה שלדעתי חייבים לראות לפחות בפעם הראשונה על מסך גדול.
 
למעלה