סרטי השבוע

[מיכאל1411]

סרטי השבוע

 

[מיכאל1411]

שלושה סרטים + הגשר + בית הקלפים

(2013) הענק וגנו The Selfish Giant
הגרסה החדשה לסיפור של אוסקר וויילד מעובדת בחופשיות רבה בסרט הביכורים של קליו ברנרד, במאית בריטית
עם זיקה חזקה לריאליזם. זכייתו בשנה שעברה בפרסים והערכה רבה בפסטיבלים שונים, כולל קאן היוקרתי, הפכו
את ברנרד לאמנית שיש לשים לב אליה. יש לה ראייה מאוד ברורה ואחידה בדרך בה יש להציג מלנכוליה וגריסה של
טבע האדם לחתיכות קטנות, מבלי לאבד את המטרה האמיתית: שמירה על ערך קולנועי-רגשי גבוה, חף מפרובוקציות.
הילדים של אנגליה המוזנחת מתפתים ללכת עקום במישור החברתי וברנרד לא מוכנה להרשות להם. ועל כן, היא מתארת
סיפור קטן ונוגע ללב על מאבק הישרדותי כנגד השלוחות המכוערות של החיים. הצילום בסרט מצליח להיראות כאחרון
התענוגות במציאות השוממת אותה ברנרד מיטיבה לעצב. ריגש אותי מאוד, למרות חוסר הגיוון העלילתי. בלאדי הל.
10/7

(1973) שבילי הזעם BadLands
הסרט הראשון של טראנס מאליק נחשב ליצירת מופת ואבן דרך בקולנוע האמריקני של הסבנטיז. מרטין שין וסיסי ספייסק
הם פורעי חוק, נמלטים מהרשויות, גרסה דלוחה של בוני וקלייד. הסרט היה לא טוב בכלל, הדמויות חלשות והעלילה חלולה.
אלמלא הצילום המפעים, הייתי אומר שזה אחד הסרטים הכי אוברייטד אי פעם. אני מעדיף את מאליק המאוחר.
10/3

(1961) המשרה Il Posto
אחד החלוצים של הקולנוע האיטלקי הניאו-ריאליסטי. לא הצלחתי להרגיש שום דבר אליו, אולי מעט סימפטיה והזדהות
עם הדמות הראשית, צעיר שהולך לחפש עבודה ומכיר בחורה. שעה וחצי של תיאורי שגרה שוחקת ושתיקות רמות.
איפשהו בסיום, הנאמבר המוזיקלי והסיקוונס של מחוות הגוף, מצאתי שאולי היה בו משהו בכל זאת. ועדיין, תפל מדי.
10/3

******

שמש כמעט ולא זורחת במופת הטלוויזיונית ושמה 'הגשר', סדרת מתח שבדית/דנית עם עלילה פתלתלה
ומרחיקת לכת באי שפיותה. במקום זאת, מפציע בה מקור אחר המעניק חיים ומשמעות לז'אנר, מאיר על עלילות פשע
נתעבות ומבעיר כל תמימות אירופית ידועה. סגה נורן היא בלשית מורכבת ופרפקציוניסטית, נעדרת כל רמיזה לקיום
אינטליגנציה רגשית במרחב הפרטי שלה, מה שהופך אותה לדמות יוצאת דופן על אף שיוכה לצד הקר יותר של האדם והפלנטה.
הניכור המכרסם בלב הסדרה מאיים כל הזמן על גבולות המוסר ויש בכך תיאור מהפנט של מציאות חברתית לכודה בנוף עגמומי.
אותו נוף, אגב, משחק תפקיד חשוב ומרתק של פלטפורמה אסתטית. זו סדרה עם חושים חדים, מרוצפת רעיונות משוכללים ומסעירים.

בית הקלפים חזרה ונטפליקס העלתה את כל העונה השנייה והחדשה לזמינות הצופים, כלומר מרתון מטורף לגמרי.
סיימתי הכל תוך שלוש ימים ולא יכול להאמין שעכשיו צריך לחכות עוד שנה שלמה עד העונה השלישית. פרנק אנדרווד של ספייסי
הוא האנטי-גיבור הבן זונה הכי מזדיין בו נתקלתי, למעט אישתו (רובין רייט). וואו, בא לי ששניהם ישרפו בלהבות או משהו.
אין לי שום אהדה לדמות שלו אבל היא כ''כ ממכרת לניתוח. סדרה מצוינת וקולחת, אין לה שום גבולות והכל הולך. סיום אדיר.

 

[חולה על הישרדות 6]

בקשר לבית הקלפים

די נהניתי מהעונה הראשונה, ואני ממש מתלבט אם לעשות מרתון של השנייה בזמן המועט שיש לי בסופ"ש בבית או לוותר/ללכת על "בלש אמיתי". הדבר שקצת מוריד לי מבית הקלפים זה שאין לי מי יודע מה סבלנות לקטעים נטו פוליטיים-תוך מדיניים בארה"ב כמו כמה פרקים שהיו בעונה שעברה, של כל מיני עצומות וכאלה, שהיו קצת מייגעים. יש אולי פחות מזה העונה? או יותר? ובכלל איזה עונה טובה יותר?

 

[מיכאל1411]

יש מינון דומה והעונה לא פחות טובה מהקודמת

עם כמה רגעים בלתי נשכחים....

 

[Demon Barber]

סרטים, סדרות

קבר פתוח
לא 'וואו' כפי שהוא רצה להיות אבל מבדר ומהנה. המשחק סביר,
הסיפור טוב אבל היה אפשר לעשות ממנו יותר.

מנועים קדושים
רציתי לראותו עוד מהרגע ששמעתי עליו אבל הזדמן לי רק עכשיו. פעם הייתי מת על
סרטים ביזאריים מסוגו אבל נראה לי שאין לי כבר כוח אליהם כי מהסרט הזה סבלתי נורא.
הפתיחה מצוינת, לאחר מכן זה נהיה פשוט משעמם ופלצני בצורה נוראית. קראתי כל מיני ניתוחים לסרט
והם *הרבה* יותר מעניינים מהסרט עצמו. כנראה הייתה אלגוריה לקולנוע וליצירה של ליאו קראקס בעצמו,
אבל למי אכפת אם זה עשוי רע.
סצינת האקורדיון גם מעולה, ו.... זהו.

סדרות-
סיימתי את כל הפרקים של בלש אמיתי שיצאו עד כה. מהרגע הראשון תפסה אותי, למרות שפה ושם ברגעים מעטים אכן הרגשתי שזה מייגע קצת (בפרקים הראשונים), היו דברים רבים שפיצו מסביב.
מתי'יו מקונוהי, כשחשבתי שתפקיד חייו הוא ב'מועדון הקונים של דאלאס', מראה שהוא יכול להיות עוד הרבה יותר גדול בתפקיד מרתק. האווירה מכשפת, אפלה וקודרת בדיוק כמו שאני אוהב,
הצילום מהפנט, המוזיקה מחשמלת, הכתיבה מצוינת - הדמויות מעולות, האינטרקציה ביניהם, והסיפור מסביב מותח ומרתק... מומלץ בחום!

מבואס מזה ששאבתי את חמשת הפרקים של בלש אמיתי במהירות, עברתי למיני סדרת מסתורין אחרת - Top of The Lake. לא התלהבתי. היא חביבה. אליזבת' מוס
בתפקיד מצוין שכולל סצינה אחת נורא מרגשת, חזקה ומופתית. היה פוטנציאל להרבה יותר לדעתי.

ו... התחלתי אתמול את בית הקלפים, פרק אחד עד כה, עושה רושם מעניין בהחלט.

 

[ערן1987]

"בלש אמיתי" מאוד כבדה לדעתי

ולאו דווקא במובן הטוב.. ראיתי בינתיים רק את 3 הפרקים הראשונים אבל זה מאוד משתפר וזה נהייה מעניין מרגע לרגע. זה לא וואו כמו שעשו מזה, אבל זה טוב.

 

[Demon Barber]

שתף אותנו לאחר בדעתך על פרקים 4 ו-5

 

[ערן1987]

רציתי להשלים אותם אתמול אבל לא מצאתי

את המוזה אליהם חח

מבטיח לעדכן

 

[yuriis]

מנועים קדושים - מסכים עם כל מילה

הפתיחה והאקורדיון - כמו שאמרת. השאר... נו, הביקורות מעניינות יותר

 

[lightflake]

רכבת לדארג'לינג, "השפם", הטעות הגדולה

רכבת לדארג'לינג (2007)

הסגנון החצי-הזוי של ווס אנדרסון, סך הכל עשוי טוב, אהבתי אבל איכשהו זה נראה לי לא פעם ראשונה שהסרטים שלו מותירים אותי עם טעם לא גמור, אני לא יודע למה, אתה נהנה זה כיף ואתה רוצה עוד אבל אין קליימקס, אין רגעי שיא... זה די גרף קבוע כל הזמן, זה לא רע אבל יש בזה משהו קצת מעצבן, כאילו "המשך יבוא" (מה דעתכם על התופעה?)

השפם (צרפתי, לא זוכר את השנה) - בעמוד הראשי של וואלה VOD במומלצים
הופתעתי לטובה, סרט מעניין וחמוד על אחד שמוריד את השפם ומאז לא מבין אם העולם כולו השתגע או שזה רק הוא.

הטעות הגדולה (2013)
ההוא שמגלה שיש לו 533 ילדים מתרומת זרע
הייתה לי מראש הרגשה שמדובר על סתם סרט קליל להעביר את הזמן, אז לא ציפיתי לכלום וזה עזר לי לא לסבול יותר מדי, חבל שהרבה פעמים אמריקאים אוהבים להמשיך את הסופים יותר מדי ובסוף זה נהיה ממש צ'יזי מאוס ...

 

[מיכאל1411]

השפם מ-2005, כתבתי עליו בשבוע שעבר

הצלחת להבין מה לעזאזל קורה שם? פתאום סיקוונס ארווווך של שיטוט באסיה... זה סרט ממש חידתי!

 

[lightflake]

חח.. זה היה קטע טוב מאוד

הוא הרי ברח כי הוא שמע שעומדים לאשפז אותו ואז בהונג קונג כשהוא לא יכול לדעת מה בעולמו אמיתי ומה לא הוא מצא פתאום משהו יציב להיאחז בו , לשוט הלוך ושוב במעבורת, עד שגם זה נסגר...
כשאשתו הופיעה במלון היה לי ברור שזה יסתיים בכך שהוא יוריד את השפם והפעם היא תשים לב והכל כאילו יחזור למקומו, זה כמו שריטה על תקליט, הייתה יציאה מאיזון במהלך חופשה בהונג-קונג (זה גם יכול להיות חלום בהקיץ של כמה שניות) ואז הכל חזר לעצמו
לא נראה לי שיש הסבר אחד אחיד והגיוני

 

[מיכאל1411]

תיאוריה מעניינת!

 

[yuriis]

ווס אנדרסון

כן - זה הסגנון שלו. הוא יותר מספר סיפורים בשפה הקולנועית מאשר יוצר יצירות. הסיפורים שלו גם נסבים על גיבורים ממשפחות קצת איך לאמר לא נורמטיביות וכך הוא מנסה לספר סיפור ממבטו של ה"שונה" בעולם הנורמלי - וכך יוצאים לו סיפורים הזויים. הוא גם לא מנסה להעביר פואנטה - לפחות לא בצורה מובנת. כאמור הוא יותר בכיוון של סיפורים. אם הסגנון הזה מפריע - יהיה קשה להנות מהסרטים שלו. אני אישית דווקא די מחבב את הסגנון שהוא לא מחייב, שהוא דווקא סגנון מתאים לאינדיווידואליזם, סגנון פחות חברתי - וההוא זה שעושה את הסיפורים ה"סתמיים" שלו לכל כך מעניינים. וכך יוצא שאני עוקב בשקט אחרי הסרטים שלו וכבר ראיתי את
The Royal Tenenbaums
The Life Aquatic with Steve Zissou
Moonrise Kingdom
וכמובן רכבת לדארג'לינג.

אהבתי את הטננבאומים יותר מהרכבת לדארג'לינג דרך אגב (אך גם הרכבת הוא סיפור מלא צבע עם ריח הודו).

יש סרטים הרבה יותר טובים כמובן בסגנון של מספרי סיפורים - למשל סיפורי דגים של טים ברטון

. אך ווס אנדרסון הוא בכל זאת במאי מסקרן.

 

[yuriis]

ארבעה

המשחק של אנדר מ-2013 - אפשר לוותר (בלשון עדינה. לכו על הספרים עצמם - כל הסדרה, לא לוותר- נהדרים)
לעוף מהתרגשות מ-2013 - אפשר לוותר (נו באמת, אלמודובר, מה קרה לך)
אווה מ-2011 - שווה צפיה. סרט קטן, יפה וויזואלית. סרט שנותן לך להרהר, אך לא מעיק, לא חד, לא כבד
נאהבים מחוץ לחוק מ-2013 - שווה צפיה. הביצוע הזכיר לי מה שעשה ההתנקשות בג'סי ג'יימס ע"י רוברט פורד הפחדן למערבונים - הוא יצר מערבון סטייליסטי. גם נאהבים מחוץ לחוק עושים את בוני וקלייד סטייליסטי. והסטטיליסטיות שם וכמו כאן מושגת ע"י צילומים נהדרים (הרבה שוטים מול השמש - אני מאוד אוהב צילום נגד השמש

- ופסקול פשוט נהדר. טוב יש עוד חוט מקשר בין הסרטים - קייסי אפלק שיחק גם כאן וגם בההתנקשות בג'יסי ג'יימס. שיחק יפה אגב. מה שמבדיל כמובן את הסרט מבוני וקלייד זו הבגרות, הרומנטיקה והכמיהה לטוב - מה שהייתה קצת חסרה בבוני וקלייד. אני צריך לחשוב קצת יותר על הסרט - הוא רציני יותר מבוני וקלייד וגם ראוי שייתייחסו אליו ויחשבו עליו. כמו שהגיבור אמר שם" אני הייתי שטן, ועכשיו אני רק אדם".

 

[גולי233]

לגבי הסרטים שציינת -

מסכים לגבי אנדר, עיבוד לא משהו בכלל.

אווה סרט מצויין ונוגע ללב, אני ממליץ עליו בחום. מעבר לאלמנט הויזואלי, יש בו קבוצת שחקנים נהדרת וסיפור מעניין ומעורר מחשבה. הלוואי והיו יותר סרטים כאלה מחוץ להוליווד.

 

[שנאוצר משהו]

חלום אמריקאי.

כרגיל אצל דייוויד או ראסל, משחק מעלה עד אדיר עד מדהים של כל הקאסט.

גם כרגיל אצל דייוויד או ראסל - בימוי לא טוב בכל שאר התחומים, מצד אחד בנאלי ולא מורגש ברגעים מסויימים, ומצד שני מוגזם שלא לצורך באחרים.

ובנוסף, גם תסריט ממש מחופף ולא מקצועי. אין שום הזדהות עם הדמויות, אין הבנה או בנייה של התשובה לשאלה "מאיפה הם באים, לאן הם הולכים, ומה הם רוצים", אין קצב אחיד, אין תחושת התקדמות, אין מיקוד והידוק ויש יותר מדי סרבול מבולגן.

טוב, אז אחרי 3 סרטים בינוניים בכל תחום חוץ מהמשחק - ראסל כבר לא יוכל להפתיע לטובה יותר, אלא רק לרעה. הבמאי הכי מוערך יתר על המידה בדור הנוכחי.

 

[שנאוצר משהו]

וביקורת מלאה לכל המעוניין:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2605032

 

[** רוזבד]

רק את

"בתוך לואין דיוויס"
סרט ממש טוב,
כתוב, מבויים, משוחק ומצולם בצורה טובה,
המוזיקה בסרט טובה, השירים נהדרים,
בהחלט ממליץ.

 

[עוף בשומשום]

השבוע ראיתי את

השור הזועם- סרט טוב מאוד, אבל לא יצירת מופת. היה קצת אגרסיבי מדי בשבילי. סרט שהוא התפרצות זעם קולנועית.
המטרה הבית הלבן- זבל. מסוג הסרטים שאפשר למצוא בערוצי הסרטים ב-2 בלילה. אקשן לא מלהיב (אם כי יש סצנות סבירות פה ושם), בימוי עייף, שחקנים שנראים כאילו אין להם כוח לזה ועלילה פשוט לא מעניינת. מורגן פרימן מציל קצת את הסרט.
בתוך לואין דיוויס- סרט מעולה נוסף של האחים כהן. הצילום אפלולי ומדהים, השחקנים טובים (כולל ג'ון גודמן, שמופיע בערך לרבע שעה באמצע הסרט ונעלם) והמוזיקה פשוט תענוג. מה שכן, זה לחלוטין סרט למי שמכיר ואוהב את הסגנון של האחים כהן. אין בו עלילה רגילה של התחלה, אמצע וסוף עם גיבור שעובר מסע כדי להשיג מטרה (מה שחשבתי בעקבות התקציר והטריילרים של הסרט). זה סרט די אפזודי שמורכב מאירועים שנראים במבט ראשון חסרי קשר ביניהם אבל כשחושבים עליהם קצת מבינים את הקשר. האחים כהן שולטים!