סרטי השבוע

Demon Barber

New member
You will know her name

קארי (2013)

ג'וליאן מור וקלואי מורץ בתפקידים ראשיים? יש.
קלואי מורץ בתפקיד נוסף של ילדה מוזרה? יש.
קימברלי פירס (בנים אינם בוכים) בתפקיד הבמאית? יש.
טריילר מבטיח? יש.
קמפיין מבריק? יש.

אז תגידו לי, למה זה יצא כל כך גרוע?
במשך רוב הסרט הרגשתי כמו בדרמת התבגרות נועזת של דיסני.
כל השחקנים משחקים על הפנים, להוציא את ג'וליאן מור שדיי בזכותה הסרט ניצל מכשלון מוחלט.
לא ציפיתי להתאכזב מקלואי בתפקיד שכה תפור למידותיה, אבל היא הייתה פה פשוט גרועה.
הסרט היה יכול לקחת כיוונים אחרים כ"כ יותר מעניינים (גם אם לא הכי חדשניים) ובמקום זה
בחר להיות נורא משעמם.
אני לא חסיד של הסרט המקורי, הוא סבבה והכל, אבל זה לא 'חילול הקודש' אם יעשו לו רימייק והטריילר באמת
היה נורא מבטיח. אם זה מה שיצא היה עדיף באמת שלא היו נוגעים בו.
אגב, לא שציפיתי לאפקטים מטורפים מסרט כזה, אבל מה זה האפקטים המגוחכים האלה??
 

Murdock18

New member
אוף, הציפיות שלי עכשיו ברצפה.

אני הולך היום להקרנה התפוזית, כמה מבאס לקרוא את הביקורת הזאת.
 

Murdock18

New member
אני פחות או יותר מסכים עם מה שכתבת.

משחק גרוע של כל הקאסט, מלבד ג'וליאן מור. אפקטים מגוחכים ברובם גם כן. סרט בינוני להחריד, מבטיח המון ומקיים מעט. סרטון הקמפיין הויראלי היה מוצלח יותר מהסרט וחבל.
 

מיכאל1411

New member
סרטים מהשבועיים האחרונים

(2013) פסיפיק רים Pacific Rim
סרטו המצופה של גיירמו דל טורו לא הוליד הרבה מאשר סצינות מנופחות ועמוסות כל טוב מבחינת גודל -
רובוטים אקסטרה לארג' נגד מפלצות אקסטרה לארג'. חוץ מהדמות של רון פרלמן, שאר הדמויות היו חסרות ליטוש
וטבעו בים הקלישאות הארור והידוע לשמצה. מהנה בעיקר ובמיוחד בחציו ראשון ואח''כ הופך למעצמה דיקטטורית
המשליטה על צופיה אנרכיה וזה לא כיף בכלל.
10/5

(2013) הטיהור The Purge
המותחן עתידני עם אית'ן הוק ולנה האדי (סארסיי מ'משחקי הכס') מציג כמה נקודות מעניינות בתחילתו.
חיש מהר צצה יומרה בדמות נבואת זעם על האלימות האמריקנית וזה לא עובד. בימוי קלוקל ותסריט חלש
מונעים מהסרט להיות חשוב או אפילו מבדר בצורה הבסיסית ביותר. הרעיון של עיצוב מציאות דיסוטופית
בה המוסר האנושי נזרק לפח לטובת רדוקציה נחרצת של תפיסת האדם את עצמו באמת עוצרת נשימה.
10/4

(2012) לופר Looper
המונח אוברייטד הומצא במיוחד עבורו. ראיין ג'ונסון במאי מוכשר וטוב, מאחוריו עומדים בגאון סרטים
כמו 'בריק' ו'הנוכלים בלום' ועבודות בימוי מרשימות בטלוויזיה. פה הוא לוקח קונספט מעניין ומשלב בתוכו דמויות חלולות.
לא מצאתי אמירה מעמיקה או הארה מעוררת השתאות, למעט הצד הטכני שמוודא ליטול עניינים לידיים ולהראות נוכחות יציבה.
מד''ב בקולנוע הפך לא פעם לטקסט מרתק המפרשן ומנתח סצנריו עתידי אפשרי, קולע צמות על גבי צמות של אלגוריה.
''אם נתחיל לדבר על מסעות בזמן, אנחנו נישאר פה כל היום!'' - נקודת מוצא מבריקה בה נאחז סרטו של ג'ונסון ונאמן לה עד הסיום.
איפשהו באמצע, הסרט פשוט נתקע וצונח בחופשיות אל הלא נודע. פספוס.
10/6

(2012) כרוניקה בזמן אמת Chronicle
פאונד פוטג' שמצליח לשחרר החוצה את הקיטור האצור במתבגר האמריקני המודרני כי הוא יכול.
וכי הוא פועל במסגרת של מד''ב/גוף ראשון/מוקומנטרי - הצורה היחידה בה עדיף לבטא סבל נעורים
ותיעוד אובססיבי של האינדיבידואל את עצמו וסביבתו. תרכובת חכמה של בידור ותהפוכות הגורל.
ראיתי כבר בערך כמאה סרטי פאונד פוטג', ממדינות שונות ומגוונות, תמיד שרר ושלט בהם טאץ' של
אותנטיות לשמה, של ריאליזם שלם. בוז לתלת מימד! סוגת סרטי גוף ראשון מדמה אחד לאחד אמוציות
בזמן אמת וכרוניקה של התרחשות מאיימת המכניסה את הצופה פנימה. לא תמיד זה עובד או מעניין.
בחלק מהמקרים זה הופך את האימה בסרטים הללו ללא ראויה למאכל, רשלנות פושעת של עשייה קולנועית.
לא כאן, ממש לא כאן. סרט עם סטנדרטים גבוהים וניצול יעיל של פיתיונות עלילתיים.
10/7

(2006) רנסנס Renaissance
ניאו נואר צרפתי עם ניחוח של עיר חטאים המזכירה את זו של פרנק מילר/רוברט רודדריגז.
סרט עם סגנון קומיקס מהפנט אליו דניאל קרייג תרם קולו לדמות השוטר שחוקר חטיפתה של מדענית.
חוץ מהאסתטיקה הויזואלית המדהימה, המזכירה גם את 'בלייד ראנר', הסרט שטחי מדי.
10/5

(2004) Calvaire
עוד לא ממש הספקתי להתאושש מגל האימה הצרפתי החדש והנה עוד סרט מהז'אנר המתפתח לשיאים חדשים.
הפעם, אכזבה רבתי. סרט בו לא קורה כלום. קוסטנזה נהג לומר שגם כלום זה משהו. רק שהכלום של הסרט
קיים לצרכים לא ברורים. עלילה מעורפלת ומחניקה על זמר חתונות שנתקע באמצע היער ופוגש פסיכי קינקי.
לא הבנתי למה ואיך ומי ומה הסרט אמור להיות. שילוב לא מוצלח של ז'אנרים. רק הסקרנות שמרה על עניין עד הסיום.
10/3

(2002) סינמניה Cinemania
דוקו מעולה על חייהם של חמישה ניו יורקרים סינפילים. המציאות הטיפוסית שלהם כוללת צפייה מתמדת בסרטים,
בבואת מראה של אובססיה מוחצנת לסיפוק יצר תובעני ומדכא נפש. הקשר שלהם לחיים מתואר כמקרי בהחלט
וכל מרצם מושקע בהכרח אחד ויחיד והוא הקולנוע. סרט על אינטימיות מסוכנת בין הצופה למסך. אמנות התיעוד
שמה עין על אמנות הדחייה לטובת אמנות הסינמה.
10/8

(1991) איידהו שלי My Own Private Idaho
סרטו של גאס ואן סאנט משוטט בעולמם של מחפשי הישועה ובוחר לגעת בסיפורם של צמד חברים המתפרנסים
ממתן שירותי מין לכל מין. עקרונותיו של הג'יגולו הממוצע לא נידונים לעומק או מהווים חשיבות עלילתית מרכזית כי
ואן סאנט בכלל חוקר את מה שנשאר מאנשים שנזנחו להירקב בשולי החברה. ריבר פניקס שהלך לנו בטרם עת
מגדיר מחדש את הדיספונקציה הרגשית של גיבור טראגי. השפה של הסרט מזכירה תיאטרון, דכדוך מילולי מבושם
הנועד לטשטש וליצור אשליה של אמת. והאמת בכלל שוכנת ברגעים הקטנים-גדולים של הסרט.
10/7

(1989) 84 Charlie MoPic
סרט מוקומנטרי עצמאי שהפך ליקיר סאנדנס בזמנו. נדמה לי שגיליתי כאן את אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו
על הפיאסקו ושמו מלחמת ויאטנם. חייל ביחידת ההסרטה האמריקנית מתעד כיתה מבצעית אליה הוא מסופח,
עמוק ביער העבות של האויב. לצד המשימה בפועל, החיילים מנסים לשמור על קור רוח ולשתף תחושות והרהורים
והכל במסגרת של אותנטיות המעוררת יראה לגורלם. ''יש מספיק מלחמה בשביל כולם''.
10/7

(1978) שעת מבחן Straight Time
דסטין הופמן ויתר על הבימוי והסתפק בתפקיד הראשי, אותו הוא יכול להכניס בגאון לפנתיאון האישי שלו כשחקן.
מבוסס על סיפור אמיתי של אסיר שיצא ונכנס מהכלא לסירוגין והיה קשה לו להסתגל לדרישות החברתיות הנוקשות,
אז הפשע ביסס מקום עיקרי בחייו. סרט טוב מאוד, בו אפשר למצוא גם את הארי דין סטנטון, קאת'י בייטס וגארי ביוסי.
מהבולטים של הסבנטיז, אותו עשור של תור הזהב בקולנוע האמריקני.
10/7

(1948) חבל Rope
סרטו הקלאסי של היצ'קוק תמיד נתפס בטעות בתור כזה שצולם בשוט אחד רציף, כאשר זו הייתה לא יותר מתחבולה מתוכננת היטב.
היצ'קוק ניסה לתת פיתרון לתיזה פסיכו-פילוסופית והיא האם אפשר לבצע את הרצח המושלם מבלי להיתפס ומבלי להשאיר עקבות של
מצפון שבור, ניחוח אשמה או יהירות מחשבתית. הדמויות נמצאות בחלל סגור ותוהות על קנקנו של האדם, לא שוכחות להזכיר את טירופו
של היטלר ודנות בשאלות מרתקות, חלקן מופיעות ב'החטא ועונשו', ספרו האלמותי של דויסטויבסקי. האירוניה מקפיאת הדם הופכת
את הסרט להישג קולנועי, לידתה של גישה חדשה למדיום, חפה מחששות הפקתיים או עיסוק בסאבטקסט שנוי במחלוקת.
10/7
 

** רוזבד

New member
לפי דעתי דווקא על "כרוניקה בזמן אמת"

המציאו את המונח אוברייטד,
סרט הרבה פחות טוב ממה שעושים ממנו.
 
Straight Time מעולה

מהפחות מוכרים של שנות השבעים ושל דסטין בכלל.
84C.MoPic - יש לי כבר המון זמן ועדיין לא מצאתי את הזמן לראות...
 

גולי233

New member
איך אתה בוחר באילו סרטים לצפות?

סקרן אם יש לך שיטה או שסתם בשליפה.

מסכים מאוד אגב עם מה שכתבת על כרוניקל ועל לופר.
 

GK_FF

New member


עשיתם לי חשק לפתוח שרשור watchlist...... יש לי בימד"ב איזה 1,400 סרטים!!! אם בא לי לראות משהו ממש לא חסרה השראה.. XD
 

Murdock18

New member
יש לי המון סרטים בקנה,

אבל עדיין לא יצרתי watchlist מסודרת. יש אפשרות לראות איכשהו את הרשימה שלך?
 

Murdock18

New member
מתוך הרשימה הזו, ראיתי רק 98 סרטים.

מתוכם, אני ממליץ בחום על "הנוקמים", "מחוז 9", "האויב בתוכנו - סטאר טרק", "ההתנקשות בג'סי ג'יימס ע"י רוברט פורד הפחדן".

גם כן נחמדים לצפייה: "רחוב ג'אמפ 21", "שחר המתים", "מת לחיות 3", "מי הפליל את רוג'ר ראביט?", "סופרבאד", "ברטון פינק", "שחק אותה סמארט", "טרמינל", "הבת של הבוס שלי", "השבורים", "מר אף אחד", "ההצעה", The Chaser, "תא טלפון", Another Earth, "ברוז'", "קורליין", "סדוק", "יעד סופי", "דרושה חברה לסוף העולם", "דיסטרביה", "המעניש", "טרויה", "קיק אס 2", "אבדון".
 

Metro44

New member
השלושה שבועות האחרונים

הכל אודות אמא - לא יודע למה, אבל הסרט לא סחף אותי בשיט... לא שיש בו משהו רע, הוא פשוט לא תפס אותי. אבל הוא מאד יפה מבחינה ויזואלית.

לילה טוב, ובהצלחה - דל. יש בו כמה רגעים נהדרים (בעיקר באמצע הסרט), אבל הסיפור משני צידי האמצע התנוון.

היסטוריה של אלימות - רע, רע, רע. זה הסרט השלישי של קרוננברג שאני רואה יחד עם 'הזבוב' ו'סימנים של כבוד', אני פשוט לא אוהב את הבמאי הזה. יש משהו מאד מאד ילדותי, שטחי כזה, בסרטים שלו. לא יכול להסביר את זה כל כך. משהו בהרגשה.

דבר אליה - מדהים, גאוני לחלוטין.

ואת אמא שלך גם - מאסטרפיס.

לחזור (וולבר) - לא התחברתי. נשי מדיי בשבילי.

אהבה נושכת - פסיכי. סרט מטורף.

חינוך רע - לא התחברתי, סרט טוב THOUGH.

אהבת בשר ודם - לא אהבתי.

חיים בהקיץ (Waking Life) - מצוין.

מוות של גבר בבלקנים - יצירתי, מקורי.

אגב, אם למישהו יש סרטים ספרדיים טובים להביא לי, אני ממש אשמח.
 

Scorsese

New member
על דבר אליה

סרט מופתי, ראיתי אותו לפני חודש לראשונה והוא שבה אותי.
 

גולי233

New member
יש לי שניים ארגנטינאיים בשבילך + אחד מצ'ילה

נזכרתי בהם היום במקרה -
9 מלכות.
הבן של הכלה
מצ'וקה

שלושתם זכורים לי מאוד לטובה. מקווה שזה עוזר.

אגב, חסר לך את קיקה ברשימה למעלה, לא?
 
למעלה