סרטי השבוע

Murdock18

New member
לגמרי.

 

Colfax

New member
התכוונתי לכל הפרק הראשון.

עד ששושנה בורחת בריצה ליער.
 
עכשיו כשסוף סוף יש לי זמן פנוי, ראיתי 3 סרטים

ראיתי את לוליטה של קובריק - שעתים וחצי של סרט די מוחמץ, הצליח להחזיק אותי לכל אורכו אבל לא יותר מזה. חסר תיחכום לחלוטין, לגמרי לא קובריקי. גרסה מודרנית של זה, נועזת יותר, עם דגש על האובססיה של הדמות הראשית כלפי הנערה + התרכזות עלילתית על הבריחה בדרכים יכול להיות אדיר, משהו בסגנון של בוני וקלייד / תלמה ולואיז.


אז אחרי שראיתי את "לתפוס גנב" לפני כשבועיים נזכרתי כמה אני אוהב את היצ'קוק וראיתי עוד שניים שלו:

בכבלי השיכחה - סרט על המנעד שבין מתח לדרמה - או גם וגם. מסופר שם על פסיכואנליסטית (אינגריד ברגמן) שמטפלת במי שבהתחלה התחזה למנהל החדש (גרגורי פק) של המוסד הפסיכיאטרי שבו היא עובדת ושסובל מאיבוד זיכרון. אחרי שכולם מבינים שהוא התחזה, הוא מואשם ברצח הד"ר שאליו הוא התחזה (מוטיב חוזר בכל הסרטים של היצ'קוק כידוע) הם נמלטים יחד ומנסים להחזיר את הזיכרון שלו. היצ'קוקי אופייני, מצויין כרגיל.

סירת הצלה - מספר ניצולים אמריקאים בתקופת מלחה"ע השנייה מוצאים את עצמם על סירת הצלה לאחר שצוללת גרמנית טירפדה (מלשון טורפדו) את האונייה שלהם, יחד עם גרמני שהטביע את האונייה שלהם שניצל גם הוא. לכאורה סיטואציה מוכרת שראינו בכמה סרטים מודרנים יותר כשלכל דמות אפיון מסויים משלה, ההשרדות, והדילמה הכרוכה בחיים לצד הגרמני שאיתם, אבל למרות זאת סרט מעולה עם הרבה הומור.
 

ערן1987

New member
כמה סרטים מהתקופה האחרונה

כי היו לי מילואים של כמעט חודש שמאז שחזרתי מהם אני מרגיש שלא הצלחתי להתאפס על עצמי ב-100% כי גם התחלתי עבודה חדשה ועוד שטויות.. בסוף זה עוד יקרה.

אבדון: נכון שהוא צפוי מאוד ושהנושא שלו לא מקורי אבל הוא מבוצע בצורה טובה מאוד, כולל צילומים יפים מאוד עם אפקטים טובים וסיפור שבסה"כ עובד יפה פלוס משחק טוב של כל הקאסט. אני נהניתי, למרות שהסרט נהייה אובר-הוליוודי בשלב מסוים.

איירון מן 3: אחרי הסרט הראשון המגניב והסרט השני המאעפן (וגם "האוונג'רס" האחלה-אבל-באמת-שלא-מעבר-לזה), הגיע הסרט השלישי עם ציפיות מסוימות מבחינתי שבסה"כ הוא עמד בהן יפה מאוד. מהנה, זורם, סוחף, אחלה סרט אקשן עם אחלה אפקטים. יש לו את הרגעים הדביליים והקיטשיים שלו אבל שוב, הוא זורם טוב מדי בשביל שזה ישנה עד כדי כך. ובן קינגסלי, שחקן שאני בד"כ לא אוהב, פשוט תותח בסרט הזה.

אי שם: אני אוהב את סופיה קופולה, "אבודים בטוקיו" הוא אחד הסרטים האהובים עליי ביותר אי פעם, וזה סרט שיותר פונה לקהל אירופאי (יחסית, כן?) מאשר לקהל הוליוודי. אהבתי את הסרט שהצליח להעביר כמות גדולה יחסית של רגש במינימליזם די גדול בשביל הוליווד. סטיבן דורף הפתיע אותי לטובה, אל פנינג עוד תזכה באוסקר ב-20 השנים הקרובות אם היא תמשיך ככה וקופולה רק צריכה להמשיך ככה ואולי היא תצליח לייצר עוד סרט מצוין באמת כמו "אבודים בטוקיו".

ממנטו: סוף סוף ראיתי את הסרט הזה שרציתי להשלים אותו כבר ה-מ-ו-ן זמן, והאמת שאהבתי! יש לו תסריט חכם שמבוצע בצורה טובה ומקצועית מאוד, גם אם גיא פירס הוא לא השחקן הכי מושלם לתפקיד. לדעתי התסריט מנסה להתחכם קצת יותר מדי והייתי צריך להיעזר בדעות שונות של אנשים עליו שחיפשתי באינטרנט כדי שיהיה לי קצת כיוון למה שהולך בו, אבל בסה"כ סרט שעובר ברור ושמעביר כשעה וחצי בלי רגע אחד של תחושה שזורקים עליי זין.

בנוסף, בשבוע שעבר הייתי בפסטיבל קולנוע דרום שבשדרות שם הוצג סרט הגמר שהפקתי ("הנצחת הפסיפס") ושאני מאוד מרוצה מהתוצאה שלו. היה כל כך כיף ומרגש לראות אותו על המסך הגדול ושמעתי עליו הרבה תגובות טובות, גם מחברים וגם מאנשים שיצאו מהאולם ושעמדו לידי ושדיברו עליו דברים טובים בלי שידעו שאני קשור אליו.
 

sarne

New member
שני סרטים הוליוודים ישנים...

The Lost Weekend (Billy Wilder, 1945) - לא ידעתי עליו כלום חוץ מזה שבילי וילדר ביים כשהתחלתי לראות. נראה לי שהנחתי שזה יהיה נואר או משהו בסגנון, במקום קיבלתי דרמה שמנסה להתעמת באופן ישיר עם הנושא של אלכוהוליזם. הסרט טוב, יש בו כמה קטעים חזקים, אבל אני חייב להודות שהעניין העיקרי בשבילי היה פשוט לראות כמה רחוק הם הולכים לקחת את זה - לאיזה שפל הם מוכנים להביא את הדמויות בסרט ואיך, אם בכלל, הם מתכוונים לתת סוף הוליוודי טוב לכל הסיפור...

A Face in the Crowd (Elia Kazan, 1957) - עוד סרט ישן שמתעסק בנושא שמרגיש יחסית מודרני. הפעם טלוויזיה וסגידה לסלבריטאים. פשוט מפחיד כמה העניין הזה מושרש כבר בתוך התרבות שלנו. מטינאייג'ריות היסטריות וצורחות לחשיבות של "לעבור מסך" כדי להבחר לנשיא ארה"ב - אם משהו השתנה מאז זה היה רק כדי להקצין את המצב. עדיין יש בסרט כמה דברים שצועקים שהסרט נעשה בשנות ה-50, אבל אלה בעיקר מוסיפים לסרט קצת טעם וכיף יותר משהם גורמים לו להראות מיושן. בכל מקרה הסרט עצמו מרשים, השחקן הראשי הצליח לא רע בלעשות את המעבר בין בחור כריזמטי (גם אם טיפה צעקני) בתחילת הסרט לאישיות טלוויזיונית ומתועבת בסוף. הבימוי והצילום נוטים להרשים. בקיצור, מומלץ.
 
האויב בתוכנו- סטארטרק

סרט קיץ מוצלח להעברת הזמן. אקשן מעולה, אפקטים טובים והופעה טובה של בנדיקט קמברבאץ' כנבל (חבל שהוא לא מופיע הרבה יחסית. כול רגע שלו בסרט שווה זהב). כדאי לראות.
 

גולי233

New member
האויב בתוכנו

האקשן והויזואל על הכיפאק, התסריט וההומור ברמה נמוכה*. חבל שלא משקיעים בלהעמיד סרט עצמאי שייזכר בזכות עצמו במקום לייצר סרט אקשן חלול אך עמוס בקריצות נוסטלגיות.

* אם אהבתם את ההומור ב"הנוקמים" ו\או אם אתם אוהבים שדמויות בסרט מספרות לעצמן בקול הערות (לא) שנונות, אז תשכחו שאמרתי שההומור ברמה נמוכה, הוא גם על הכיפאק.
 

alphac

New member
סרט וסיום עונה

(2001) O
סרט נחמד, חזק מבחינה פסיכולוגית.
קנאה ששוררת בנער (ג'וש הארטנט) כלפי חברו לקבוצה.


המתים (עונה 3)
סוף גרוע לעונה שמיצתה את עצמה בשלב די מוקדם.
העונה הגרועה ביותר מבין השלושה.


.
.
.
הדבר הטוב היחיד שיצא מהעונה הזו זה שאנדריאה לא תמשיך לעונה הבאה.
 

BlackUnicorn

New member
אני מסכימה לגבי walking dead.

העונה ממש לא משהו, גם הסיום.
מסכימה גם לגבי אנדריאה
 

Colfax

New member
והשבוע...

"כך היינו" (1973)
וחצי (קלאסיקה קולנועית שכיף לראות, בעיקר בזכות התפקיד הנפלא של ברברה סטרייסנד.)
"כפר הארורים" (1995)
(מהוקצע, מותח, אבל ממצה את עצמו די מהר.)
"טריינספוטינג" (1996)
(הרבה יותר מדיי מטורף בשבילי, וגם הזרקות ההרואין שרואים בסרט הם לא לעניין בכלל, לפעמים מצחיק, לפעמים מעצבן, לפעמים טוב, לפעמים רע. רק ה- 20 הדקות האחרונות באמת טובות, כי יש מאחוריהן עלילה קוהרנטית ולא סתם רצף של הזיות.)
"באטמן מתחיל" (2005)
וחצי (הופתעתי לטובה: אקשן סוחף שלא מעפיל על העלילה. הסרט מתאר לנו את הפיכתו של ברוס ויין לבאטמן ועל כן זה לא סרט של אקשן נון סטופ מהתחלה עד הסוף. סרט מאוד מרשים מבחינה ויזואלית.)
 
מפלצות בע"מ (קצת הכנה), והתחלתי הסופרנוס

מפלצות בע"מ- סרט גדול בכל קנה מידה. הומור, תחכום והמון נשמה. בטופ 3 של פיקסאר, יחד עם וול E ולמעלה.

הסופרנוס- בינתיים ראיתי את 5 הפרקים הראשונים של העונה הראשונה. מה אני אגיד, עד כה, לא נפלתי. יכולות להיות לזה שתי סיבות: א. הסדרה הזאת הייתה פורצת דרך, ואני ראיתי כבר סדרות שלקחו ממנה את הקונספט אז היא לא נראית לי מקורית בכלל. ב. כרגיל כשמתחילים סדרה, אני עוד בשלב שבו אני לא מספיק מכיר את הדמויות והסיפור עוד לא מספיק מפותח בשביל שיהיה לי אכפת.
אני מקווה שאופציה ב' היא הנכונה, כי זה לא שאין פוטנציאל. הכתיבה טובה. אבל כל מה שקשור בסיפורי המאפיה פשוט לא ממש מעניין. זרקו אותי לאמצע העולם הזה בלי שום רקע והכנה, אז אני מתקשה להתרגש ממש שקורה שם. בכל אופן, אני נותן צ'אנס. מקסימום נעבור לסמויה.
 

timboy123

New member
לצערי את מפלצות בע"מ עדיין לא ראיתי,

ואני מאוד מקווה לעשות זאת לקראת בית ספר למפלצות, שנראה פשוט מעולה.
ועלי אישית האהוב של פיקסאר הוא צעצוע של סיפור 3, פשוט סרט גאוני. וכמובן שגם סרט האנימציה האהוב עלי.
 
מהי הכוונה ב"קונספט" של הסדרה?

אתה מתכוון לקטע שהסדרה עוסקת בזכר אנטי גיבור אמריקאי שעוסק בפעולות לא מוסריות? אני מבין אותך ברמה העקרונית, חצי מהטלוויזיה האמריקנית עוסקת בזה כיום, אבל "קונספט"?
 
למעלה