כמה סרטים מהתקופה האחרונה
כי היו לי מילואים של כמעט חודש שמאז שחזרתי מהם אני מרגיש שלא הצלחתי להתאפס על עצמי ב-100% כי גם התחלתי עבודה חדשה ועוד שטויות.. בסוף זה עוד יקרה.
אבדון: נכון שהוא צפוי מאוד ושהנושא שלו לא מקורי אבל הוא מבוצע בצורה טובה מאוד, כולל צילומים יפים מאוד עם אפקטים טובים וסיפור שבסה"כ עובד יפה פלוס משחק טוב של כל הקאסט. אני נהניתי, למרות שהסרט נהייה אובר-הוליוודי בשלב מסוים.
איירון מן 3: אחרי הסרט הראשון המגניב והסרט השני המאעפן (וגם "האוונג'רס" האחלה-אבל-באמת-שלא-מעבר-לזה), הגיע הסרט השלישי עם ציפיות מסוימות מבחינתי שבסה"כ הוא עמד בהן יפה מאוד. מהנה, זורם, סוחף, אחלה סרט אקשן עם אחלה אפקטים. יש לו את הרגעים הדביליים והקיטשיים שלו אבל שוב, הוא זורם טוב מדי בשביל שזה ישנה עד כדי כך. ובן קינגסלי, שחקן שאני בד"כ לא אוהב, פשוט תותח בסרט הזה.
אי שם: אני אוהב את סופיה קופולה, "אבודים בטוקיו" הוא אחד הסרטים האהובים עליי ביותר אי פעם, וזה סרט שיותר פונה לקהל אירופאי (יחסית, כן?) מאשר לקהל הוליוודי. אהבתי את הסרט שהצליח להעביר כמות גדולה יחסית של רגש במינימליזם די גדול בשביל הוליווד. סטיבן דורף הפתיע אותי לטובה, אל פנינג עוד תזכה באוסקר ב-20 השנים הקרובות אם היא תמשיך ככה וקופולה רק צריכה להמשיך ככה ואולי היא תצליח לייצר עוד סרט מצוין באמת כמו "אבודים בטוקיו".
ממנטו: סוף סוף ראיתי את הסרט הזה שרציתי להשלים אותו כבר ה-מ-ו-ן זמן, והאמת שאהבתי! יש לו תסריט חכם שמבוצע בצורה טובה ומקצועית מאוד, גם אם גיא פירס הוא לא השחקן הכי מושלם לתפקיד. לדעתי התסריט מנסה להתחכם קצת יותר מדי והייתי צריך להיעזר בדעות שונות של אנשים עליו שחיפשתי באינטרנט כדי שיהיה לי קצת כיוון למה שהולך בו, אבל בסה"כ סרט שעובר ברור ושמעביר כשעה וחצי בלי רגע אחד של תחושה שזורקים עליי זין.
בנוסף, בשבוע שעבר הייתי בפסטיבל קולנוע דרום שבשדרות שם הוצג סרט הגמר שהפקתי ("הנצחת הפסיפס") ושאני מאוד מרוצה מהתוצאה שלו. היה כל כך כיף ומרגש לראות אותו על המסך הגדול ושמעתי עליו הרבה תגובות טובות, גם מחברים וגם מאנשים שיצאו מהאולם ושעמדו לידי ושדיברו עליו דברים טובים בלי שידעו שאני קשור אליו.