רק שני סרטים
אפקטים אישיים (Personal Effects) -
סרט שלמרות שמככבים בו מישל פייפר,אשטון קוצ'ר וקתי בייטס לא הגיע לארץ בכלל,אבל ניתן לראות אותו מפעם לפעם בטלוויזיה.
הסרט מספר על לינדה (פייפר),שבעלה נרצח ביריית אקדח והיא נותרה לגדל לבדה את בנה קליי,נער חירש מלידה ומלא אגרסיות על מות אביו.
לינדה פוגשת את וולטר (קוצ'ר) שאיבד את אחותו התאומה שנאנסה ונרצחה באכזריות במפגש תמיכה של אנשים שאיבדו אדם קרוב.
המשפטים של שני הרוצחים מתנהלים במקביל,וולטר ולינדה מוצאים נחמה זה בזו למרות פער הגילאים בינהם.
האמת,אני לא כל כך יודע איך לאכול את הסרט הזה. מצד אחד הוא מספק סיפור מרתק,על מערכת יחסים שמתבססת על אובדן,מנגד הוא קצת שטחי בעיני,הולך על קו ישר במקום לנסות ליצור רגעי שיא בסרט.
הוא היה מעט פרווה בעיני,שזה לפעמים פחות טוב מלהיות סרט גרוע.
הוא היה בסדר,הצליח להעביר לי את הזמן,אבל די עבר לידי,בהחלט לא סרט שאזכור יותר מדי זמן.
ציון 5/10
לינקולן -
בחשש רב ניגשתי למה שהיה אמור להיות משאבת האוסקרים של סטיבן שפילברג.
בסה"כ הוא קיבל ביקורות טובות,אפילו אוסקר או שניים,אבל גם שמעתי לא מעט אנשים שטענו שמדובר ב"ברברת","שעמום גדול" וכו'.
כשאני חמוש במידע פיניתי לעצמי כ-3 שעות (צריך הפסקה באמצע,לא?) ולחצתי פליי.
הסרט על רגל אחת מספר על לינקולן בתחילת כהונתו השנייה,בתקופת מלחמת האזרחים ועל ניסיונו להעביר את התיקון ה-13 לחוקת ארה"ב שמבטלת את העבדות.
אני לא יודע אם זו ההכנה המוקדמת או לחלופין הידיעה הדי ברורה אני חייב לומר,שסרט כזה יהיה מאוד רציני ומלא טקסטים,אבל דווקא הייתי די בסדר איתו.
אין ספק שהוא לא סרט לערב קליל ומהנה עם הבת זוג,וגם למי שרוצה סרט "כבד" הוא לא תמיד מתאים,העלילה שלו ממש לא כבדה,הוא לא מספר על מחלות,טרגדיות וכדו',הוא פשוט מעט מתיש.
מבחינתי היה מדובר בעיקר בשיעור מרתק בהיסטוריה ואני חייב להודות שהסרט גרם לי להסתקרן מאוד על אישיותו של לינקולן,כי כפי שתיקנו אותי כאן לא מזמן,המשחק של דיי לואיס היה מצויין כרגיל (עוד אגע בזה תיכף),אבל הוא לא היה מבוסס על ההתנהגות האמיתית ועל קולו ושפת גופו של האיש מהסיבה הברורה שאין עדויות/הקלטות קול וכו' מהתקופה ההיא. לינקולן לפי הסרט מצטייר כאדם מבריק,נחוש ובעיקר אנושי,ללא ספק מנהיג מרתק.
כמו שכתבתי,דיי לואיס היה מעולה,אבל כאמור העובדה שהדמות היתה "מאולתרת" יחסית,הפכו את ההופעה הזו שלו לעוד הופעה מצויינת שלו,אבל לא כזו שהיתה אמורה לקחת מחואקין פיניקס את האוסקר הראשון שלו שכה הגיע לו על "המאסטר".
אז דעתי בשני משפטים למי שלא הצליח לפענח בין השורות - מדובר בסרט טוב מאוד,מסקרן וחשוב מאוד היסטורית,אבל בהחלט סרט מעט מתיש עד כדי שלעיתים אפשר לאבד אותו תוך כדי צפייה.
ציון 7/10