בינתיים רק צפייה חוזרת בדג'אנגו.
אתן לכם קצת רקע על הצופים בהקרנה בה נכחתי-
משמאלי, ישבו חבורת בני 20 אמריקאים ששילבו בין אנגלית לעברית עם מבטא כבד, שאמנם שאלו שאלות יחסית לעניין כמו "היי זה לא טרנטינו שם?" ו"וואי, איך שסמואל ל. ג'קסון הזדקן..." ו"כן, בטח שזה ההוא מ'ממזרים' זיהיתי אותו בשנייה הראשונה למרות השפם" אבל עשו זאת מהרגע שהתחילו עד הפרסומות עד סוף הסרט (וזה סרט של פאקינג שעתיים וארבעים וחמש דק') ובקול רם לגמרי.
מאחורי ישבו חבורת ערסים (ואצל ערסים חבורה זה לא שלושה-ארבעה אנשים, אלא חמולה של עשרים איש בערך) בני שתים עשרה בערך שאלוהים יודע איך נתנו להם להיכנס לסרט, שמוגבל מגיל 16, עם קול צפצפני ומעצבן, שלא הבינו מילה מהסרט. מילא זה, אבל אחד מהם כנראה כבר ראה את הסרט לפני עם אבא שלו שכנראה הסביר לו, אז הוא טרח להסביר לכל החמולה את הסרט, ומכיוון שזאת חמולה של עשרים איש הוא היה צריך לעשות את זה בצעקות/להעביר את זה בין אנשים כדי שכולם ידעו ויבינו. ומילא זה, הוא לא רק הסביר להם, הוא גם טרח לדחוף ספויילרים פנימה ו'להסביר' למה הפרט הזה חשוב ושבהמשך יקרה איתו זה.. אני למזלי כבר ראיתי את הסרט, אבל לאמא שלי לדוגמא זה פשוט הרס את כל הסרט, בצפייה הראשונה שלו.
מלפני, ישב לו זוג שהתמזמז לאורך כל הסרט.
שורה אחת מעל הערסים האלה ישבה גברת שאם לשפוט לפי כמות הטלפונים שהיו לה במהלך הסרט, היא צריכה להיות מינימום מנכ"לית חברת פלאפון בזמן המשבר שהיה לא מזמן. והיא טרחה לענות לכולם. לא מאוד מפתיע-אלה לא היו עובדי חברת פלאפון שמתקשרים בלחץ לדווח על קרייסס במערכת, אלא שירפז אורפז וחמוטל שהתקשרו לשאול אותה מה נשמע כפרה עלייה חיים שלי אוזניים שלי נשמה של ברבור והאם היא תבוא לאירוע בשישי/שבת (למי שנורא מעוניין לדעת-על אירוע של אחת היא נאלצה לוותר כדי ללכת לאירוע של השנייה. ממש בחירתה של סופי מה שהלך שם).
כשהתחילו לפנות אליה בתלונות היא שלפה את התירוץ שלא ניתן לערער עליו- "יאללה, מה אתם רוצים?? ואם זה משהו חשוב??!!". כשהגברת הבינה שהתירוץ הזה לא עובד, היא החליפה לתירוץ משכנע עוד פחות "בסדר, מה,איך אני יכולה לכבות את הפלאפון בחושך שאני לא רואה??"
ובנוסף לכך-זאת היתה כבר צפייה שנייה שלי בסרט.
ולמרות הכל-נהנתי מהסרט מאוד.
9.5/10
בנוסף, קניתי אתמול את המהדורה שנראית כמו ספרון של 'נערה עם קעקוע דרקון' של דייויד פינצ'ר, אבל עדיין לא הספקתי לראות.
בקשר לזה, אסף, אתמול הייתי צריך אותך, אבל לא היית בסניף כשהתקשרתי-
אחרי שקניתי את הדיוידי התיישבתי איפשהו בצד החנות ופתחתי אותו. המהדורה יחסית מושקעת, אבל כשהגעתי ל'שלב' של הדיסק, הופתעתי-הדיסק הוא דיסק 'פשוט', שנראה ביתי, ועליו כתוב במה שנראה כטוש "the girl with the dragon tattoo", ולכן חשבתי שאולי רומתי והדיסק הוא דיסק צרוב.
מדובר ברשת חנויות גדולה (סטימצקי) ולכן התקשיתי להאמין שזה דיסק צרוב, אבל כשיש ספק-אין ספק.
לפני שניגשתי אל החנות, החלטתי להתקשר אליך, מפני שסמכתי עליך שתדע ושלא 'תעבוד עלי', וגם תיארתי לעצמי שעם אוסף כזה מרשים בטח יש לך את המהדורה, ככה שאתה תדע.
התקשרתי לסניף, אבל אתה לא היית שם.
אז הלכתי אל המוכרות בחנות, שהיו מאוד נחמדות והופתעו בדיוק כמוני. הן פתחו בשבילי עותק נוסף של המהדורה, והדיסק היה גם שם כזה.
זהו