סרטים וסדרות

[1precious1]

אויש נו

העיקר לא לעשות דרמה מכל עניין ולהתלהם....
אנחנו חושפים ויושבים ונהנים מכל מגוון הסרטים עם הילדים שלנו.
99 אחוז מהם הם סרטים "בסדר", רגילים כאלה, בלי סקס ובלי אלימות מוגזמת.
אבל, מה לעשות, יש גם סרטים עם סצינות אלימות ויש גם עם סקס, ואני מאמין כזה שבלי קשר למה שאני צופה או לא צופה איתם, הם יכולים לצפות גם בלעדי בקולנוע או עם חברים.
כאמור, מעולם לא כפינו עליהם שום סרט ויותר מזה, גם לא ישבתי איתם לראות סרט מהסוג הזה מבלי ליידע אותם מראש שבזה יש אלימות או בזה יש תכנים אחרים "לא ראויים", ותמיד זה היה לבחירתם להחליט.
זאת ועוד, בדיוק הפוך למה שאולי התפרש בטעות, יש סרטים שאנחנו לא רק שלא כופים אלא מחליטים לא לצפות איתם.

גם ה"עקשנות של אישתי" היא עקשנות בטרם מעשה ואף ילד לא נכפה עליו לשבת ולראות איתנו בעל כורחו סדרה או סרט כזה או אחר.

ספציפית: את התפוז המכני למשל לא ראיתי איתם ואמרתי להם שזה סוג הסרטים שאני לא רוצה לראות איתם. אבל באותה מטבע אמרתי להם שאני חושב שזה סרט שכדאי להם לראות "מגיל 18 ומעלה" או "אחרי הצבא".

כלבי אשמורת: ראיתי רק עם הגדול (בן 18) והוא מאוד נהנה, מכל הסרט, לא רק הסצינה של חיתוך האוזן, ולא הוא לא הזדקק לטיפול פסיכולוגי אחרי זה.

וכאמור, ה"ילד בן ה 14" בהחלט לא שותף כרגע למי מהסרטים האלה.

 

[ויקה1222]

אתה מתאר מציאות שונה קצת

מזו שתארת בפוסט הפותח שלך. פתאום אתה רואה דברים רק עם הבן הגדול והבן הקטן לא רואה וחוץ מזה מסתבר פתאום ש99% מהסרטים הם בכלל סרטים אחרים וכל הרשימה הענקית שמנית מקודם מהווה רק 1%. (מדהים שאתם מוצאים זמן לכל זה).
אני לא יודעת מהי האמת וזה גם לא העסק שלי. אם אתה פנית לכאן כי חשת שהגזמתם עם הצפייה האלימה, פשוט תורידו מינון. אם הכל בסדר ותקין , אז תמשיכו באותה הצורה.
ככלל, העניין הזה בסרטים אלימים נשמע מוגזם. או שאתם רואים אותם או שאתם מדברים עליהם, מחליטים לא לראות אותם כעת ומודיעים לילדים שכדאי להם לראות אותם אחרי הצבא או מתישהו. לחילופין אתם מחליטים לראות אותם, מעדכנים את הילדים שיש שם תכנים לא ראויים ונותנים להחליט אם לראות. כל זה נשמע (לי פחות) מוגזם וקצת מוזר. אולי בגלל שבחיים לא חשבתי להמליץ לילדים שלי על איזה סרט אלים ברמות ולסייג את ההמלצה שלי בכך שכדאי לראות את הסרט רק אחרי הצבא, זה משהו שלא היה עולה לי בראש.
וכמו שאמרו פה, יש הבדל בין מה שרואים עם ההורים לבין מה שרואים לבד או עם חברים.

 

[הדרך חזרה]

סליחה שאני מתעקשת

אבל אני לא מבינה למה חשוב לך להיות מגניב.
&nbsp
אתה צריך להבין שלמרות מה שאתה כותב ומדמיין, אתה לא מגניב בעיניו. אתה יכול לדמיין שאתה אחלה, ומעניין ו COOL. אבל זה פשוט לא נכון. אתה דינוזאור. אתה הדור הקודם. רק בעוד עשר שנים, תחזור להיות רלוונטי לחייו. כרגע, התפקיד שלך זה להיות המשענת שממנה הילד קופץ החוצה, רחוק ממך. כמו שיותר רחוק (מטפורית), כמה שיותר עצמאי, כמה שיותר מסוגל לבד, ככה עשית עבודה יותר טובה איתו.
&nbsp
אם אתה רואה איתו סרטים כדי לדבר איתו על התוכן שלהם, כדי להשתמש בהם כדי ללמד אותו משהו על החיים - אחלה (למרות שאני לא בטוחה שכלבי אשמורת זו הדרך). אבל אם זה כי אתה מ-גניב ומפצח איתו גרעינים, נדמה לי שאתה קצת מתבלבל, ואולי קצת מתגעגע להיות בן 18 שוב?

 

[1precious1]

נכון

את לא מבינה.

אני לא מנסה להיות מאגניב ולא מחפש את ההתרפקות על העבר דרך הילדים שלי.
אנחנו בבית מוזרים כאלה שחוץ מלהיות הורים בוגרים ואחראיים, הילדים שלנו מאוד אוהבים אותנו ורואים אותנו כחלק מחיי היום יום שלהם.
אנחנו בהחלט חברים שלהם. לא חברים של דאחקות של בני טיפשעשרה ונאדים וגרפסים ובירות, אלא פשוט בני משפחה שקשורים האחד לשני.
היוזמה הזו למשל של לנסות לראות ביחד (מי שרוצה, ללא שום כפיה) סרט, כל סופ"ש שזה מסתדר וכולם בבית ואף ילד לא הולך להתרועע עם החברים והחברות שלהם באה דוקא בדרך כלל מהם בכלל.
הם כנראה מוזרים כאלה, פריקים של הטבע, שאוהבים את ההורים שלהם גם שהם בני טיפשעשרה ואשכרה רוצים לפעמים לבלות איתנו קצת זמן ביחד.

ותאמיני לי שממרומי הגיל שלי, אני דוקא יותר מצפה להיות סבא בעוד משהו כמו 10 שנים מאשר להתגעגע לחזור אחורה 10 או 20 שנה.

 

[kmiki]

ועדיין אל ברור

למה כחלק מהמשפחתיות המתפרצת שאני ממש מפרגנת בה, חייבים להעביר את שפת האלימות והאלימות המינית, למה בכלל לתת לה לגיטימציה? למה אי אפשר לדבוק רק בסרטים שלא עלולים להכניס לבך הצעיר לראש מחשבות ורעיונות של אינוס נשים?
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[פריZמה]

אנסה לנסח את זה באופן אחר-

יש סצנות בסרטים הללו שלא הייתי רואה עם ההורים שלי.
אני אישה בוגרת ואמא לילדים. די נהיר להורי ולי שהבנתי איך באים ילדים לעולם ומה הטכניקה.
ועדיין, יש משהו מוזר על גבול גילוי עריות ( בהקצנה רבתי, כן?) לראות איתם פורנוגרפיה! ועם כל ההתחסדות, נקבת בשמות של סרטים שממש משחקים על הגבול הדק שמה.
לצורך העניין הסצנה במשחקי הכס בה מדריכים זונות לזיין אחת את השניה על מנת להפוך לזונות מוצלחות יותר, ובכן, לא הייתי מעוניינת לשבת עם הורי מול בטלויזיה ולצפות בכך ביחד. מרגיש לי סוטה. זה לא שלא נעלה את הסדרה בשיחות משפחתיות, אבל יש הבדל...
וכן, יש דברים שעם קבוצת השווים עושים וזה מתאים והולם ועם הורים, ובכן, מרגיש לא מתאים....
זה לא שלא תדבר עם הילד שלך על סצנה מסויימת אם הוא אוצה לחלוק, להזדעזע, לשתף. מדובר על עצם הצפיה ביחד כארוע בין- דורי.
סרטים נורמטיביים מספקים מספיק אירועים דרמתיים,מיניים, אלימים או מעוררי מחשבה בלי ללכת לאקסטרים

 

[אימם]

אולי זה אפילו עדיף לצפות יחד עם הילדים בסצנות כאלה

כי כשהם צופים עם חברים בסרטים אין שליטה על רמת האלימות או הסקס.
הסרטים כל כך זמינים היום בצפייה ישירה מכל נייד.
לעומת זאת כשכל המשפחה צופה יחד בסרטים, גם כיש אלימות, ההורה יכול להביע את דעתו ותגובתו על אותה אלימות ואפילו לראות כיצד הילדים מגיבים. זה טוב יותר מאשר אילו הילדים היו צופים בזה לבדם.
בכל זאת יש בזה סוג של הגנה.
אי אפשר לגונן על בני נוער יותר מידי. בעיני זה נחמד מאוד שהמשפחה הזו מלוכדת ושהבילוי המשותף שלהם הוא תדיר.

 

[אימם]

יפה שהילדים בגילאים האלה עדיין מבלים בצפיה בסרטים עם ההורים

בנוגע לבן ה14.5 זה מאוד אינדבידואלי
בנוגע לאלימות - במשחקי הכס יש הרבה אלימות. בפרק סיום של אחת העונות הראשונות הזדעזעתי מהאלימות כשכל המשפחה - דמויות שהתרגלנו אליהם נרצחים בהתקפת אלימות קשה ולא חסכו מהצופים צרחות זעזוע גם של הדמויות בעת הירצחן.