אני מנסה לענות על השאלות - נא לא להתנפל אם לא מסכימים...
למרות הסיכון בשיימינג שיוביל אותי לדיכאון קליני, אני נענה לאתגר של נתי ומנסה להשיב על שאלון האימון שהציג, עד כמה שאפשר לתאר במילים את תנוחת הגוף בגלישה:
1. מגלשיים מקבילות לכתפיים (כלומר המרווח ביניהן). המדריך הבריטי שאני מעריץ, שמעביר שיעורים ביוטיוב, טוען שכל הסיפור של מגלשיים צמודות זו לזו זה בעיקר דאווין, ורלוונטי בעיקר לגלישה בפאודר עמוק. סתם ככה - רוחב כתפיים.
2. ברכיים מכופפות מעט (בעמידה סטטית ובמדרון שטוח) או הרבה (במהירות גבוהה יותר, בפניות חדות יותר, בגלישה דינמית). כפי שנאמר כאן, קשה לעמוד זקוף בנעלי סקי גם אם מנסים.
3. גו ישר! כלומר בעוד הטורסו התחתון נע למעלה למטה ולצדדים, הטורסו העליון נותר פחות או יותר יציב, זקוף. כמובן ש"זקוף" זה ביחס לקרקע: הקרקע משופעת במדרון ולכן הגו יהיה מקביל לקרקע, ובפועל הוא פונה למטה. למתחילים הפחד האינסטנקטיבי הוא "ליפול" מהר לתוך המדרון, ולכן הם "נרתעים" לאחור ומנסים להטות את עצמם לאחור כדי כביכול להימנע מהידרדרות. בפועל צריך להתמסר למדרון וליישר את הגוף עם הזווית - כאילו אין זווית. שיהיה מצב של 90 מעלות בין הגו (הטורסו העליון) לבין הקרקע, ולא זווית קהה שנוצרת מניסיון לעמוד ישר על המדרון ה"עקום".
4. הטורסו (פלג הגוף) העליון תמיד יפנה ישר למורד. כמובן שבפניות ארוכות זה קשה יותר וגם פחות קריטי, אבל בעוד הטורסו התחתון מבצע הטיות לכל הכיוונים, העליון צריך לפנות ישר למטה. זה גם מסייע בקריאת הנתיב ובגלישה רציפה ולא "פנייה אחר פנייה", והיערכות למפגעים. בהקשר הזה חשובים מאוד "שרירי הליבה", כלומר שרירי הבטן והגו, שבאופן כללי לא מקבלים תשומת לב רבה מדי בספורט הזה.
5. לשאלתו של נתי "מה הסיבות לכיפוף הגוף והברכיים?": למיטב הבנתי הנמכת הגוף בכניסה לפנייה באמצעות כיפוף של הברכיים מייצרת מרכז כובד נמוך יותר, שמסייע "לנהוג" לתוך הפנייה באופן מדויק ויציב יותר. גם כשאנחנו נוהגים ברכב בסיבוב חד, לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו "נשענים" הצידה בכיסא, כביכול כדי להשפיע על מרכז הכובד.
כיפוף הברכיים מאפשר גם ליצור מידה מסוימת, גם אם קטנה, של קארבינג. כלומר: לחרוש לעצמנו מיני-מסלול בתוך השלג, מסלול שחותך מעט את המדרון ומייצר מיקרו-שביל שמניע הלאה את המגלשיים ואותנו בכיוון הרצוי ובמהירות הרצויה.
למעשה, הברכיים הן רק אמצעי - קפיץ, או מתלים כמו ברכב - שמאפשרים לנו לא לכופף את הגוף אלא לשמור עליו זקוף ביחס למדרון, ורק להנמיך אותו, ובכך ליצור מרכז כובד נמוך יותר. מה שמונמך זה האגן. הגב בכל מקרה ממש לא צריך להיות מכופף, אנכית או אופקית! אגב, כך גם ברכיבה על אופניים. ברכיבה נכונה, הגב נותר ישר כמעט כסרגל, והרכיבה מיטיבה איתו ולא שוחקת אותו. אז זה נכון שבפניות אנחנו מטים מעט את האגן בזמן ההנמכה, אבל הגב יכול להישאר ישר למדי.
נתי, מה אומר?
מוזמנים להשמיע תיקונים, ביקורת או כל דבר אחר. דיברתי מהרהורי ליבי ואני כמובן לא מוסמך בשום דבר שקשור לגלישה.
בכל מקרה, אני - שוב - מאוד ממליץ להשתמש ביוטיוב כדי לקבל דגשים והסברים. יעיל מאוד.
