קצף, זיקוקים ומנגל
אממ.. 1. פעם הייתי הולך קבוע עם ההורים (אצלנו יש שני מוקדים גדולים מאוד- אחד במרכז ואחד במערב), ואני בעיקר הגעתי לראות את הזיקוקים אבל גם תמיד היו הופעות לילדים. אני כבר לא הולך, בעיקר בגלל מה שמסביב כלומר ההופעות הנורמליות זה נחמד אני לא אלך לאמפי לראות את אביב גפן ובכלל אני לא אדם של הופעות בקושי משחקי כדורסל אבל הבעייה המרכזית ביום העצמאות היא השטויות הרחובות. פעם היו פטישים היום כולם מציפים את כולם בקצף וזה משגע אותי. יום העצמאות בלילה זה כבר לא חג של פעם עם גאווה לאומית- מצעד צה"ל, היום זה קצף, זיקוקים ומנגל. זה יום העצמאות. מגעיל. הזיקוקים האלו זה גם נחמד אבל בזבוז כסף אדיר. חבל שזה כל כך השתרש שאי אפשר להוציא את זה אבל לפחות לקצץ בכמויות. הרי יש תקציב יום העצמאות לכל עיריה גדולה וזה לא צריך להיות כך. 2. כן, יש לנו מנגל משפחתי קבוע למרות שכל שנה הוא נמאס עלי יותר ויותר. אנחנו הולכים 3 משפחות לפעמים 4 תמיד באותו מקום כבר כמה שנים, יש לי שני חברים שבאים אבל טוב אני גם לא מת על זה. כלומר, זה טעים והכל אבל נראה לי מוזר לבזבז יום שלם על מנגל. המנגל כבר הפך לסמל. אני לא נגד אני פשוט רואה את הכל בצורה מוזרה- הרי זה יום העצמאות של מדינת ישראל, מה הקשר עכשיו למנגל, כי זה יום שבתון? ואין לי מושג במנגל, ממש לא. אני עושה על האש פה ושם אבל אני לא יודע להכין בגרוש, רק לשים פחמים זה התפקיד שלי. מה גם שבפעם הראשונה והאחרונה שניסיתי לעשות משהו עם עוד אחד שלא יודע הגג שלי נשרף וכיביתי אותו עם הזקט. 3. לא יודע, אצלנו תמיד ודאגים שתהיה במה אחת בשביל הדתיים ואז מביאים את צמד רעים או זמרים חסידיים, הם לא יביאו את אהרן רזאל או משהו כזה ולא שממש אכפת לי, אני גם ככה לא בקטע הזה של המוזיקה. אני גם לא ממש מת על סוג מסוים רק זמר אחד. אני מקווה שתהיה במה למרות שאין סיכוי שאני אלך, אולי סתם לצאת ידי חובה אני אלך עם חברים אבל זה טפשי, כבר עדיף לשבת בבית ולצפות בקזבלן ובשוטר אזולאי שוב. עוד נקודה לסיום הקשורה למה שכתבתי לעיל. כשהייתי עוד חניך נדמה לי בכיתה ט' כבר הייתי עוז, המדריך שלי ביום העצמאות רצה שנלך כל השבט ברחבי העיר עם דגלי ישראל גדולים. רעיון נחמד מאוד ושווה לאמץ. ועוד משהו שנזכרתי בו עכשיו, התופעה המרגיזה של דגל ארה"ב ליד דגל ישראל אם בכלל. היום הזה איבד את המשמעות כבר לחלוטין.